שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    איך ייראה תלוש השכר שלנו ב-2012?
    מי יזכה להטבות ומי ישלם יותר למס הכנסה, אילו הקלות העניק טרכטנברג לעשירים ולשכבות החלשות, והאם מעמד הביניים בכלל הרוויח משהו מהפגנות המחאה של קיץ 2011? מדריך למספרים הקטנים שמאחורי התלושים החדשים

    שנת 2012 נושאת עמה שינויים גדולים בשיעורי המס שנשלם, ובשיעור השכר נטו שנקבל. חלק גדול מאזרחי במדינה - הורים לילדים קטנים, מי שמשתכר או מרוויח בין 8,660 שקל ל-14 אלף שקל ברוטו, ובין 40 ל-80 אלף שקל ברוטו בחודש - צפוי לשלם פחות מס - ולהרוויח יותר.

     

    תלוש השכר שנקבל בין ה-1 ל-10 בינואר - משכורת דצמבר 2011 - יהיה זהה לתלושים שקיבלנו עד כה, אלא אם זכיתם לאחרונה להעלאת שכר או עברתם למקום עבודה מתגמל יותר. השינויים בגביית המס ייכנסו לתוקף רק במשכורת ינואר 2012, שתיכנס לחשבון בתחילת פברואר. עצמאים יתחילו להרגיש בשינוי ברגע שיתחילו לשלם מס על רווחי שנת 2012.

     

    הילד עוד לא בן שלוש? הרווחת

    שכירים ועצמאים שמרוויחים יותר מ-103,920 שקל ברוטו בשנה - 8,660 שקל ברוטו בחודש, ישלמו מעתה (כלומר, מתחילת פברואר) 21% מהכנסתם למס הכנסה, במקום 23% כיום. מי שמשתכר, לדוגמא, 9,000 שקל ברוטו לחודש, ישלם מעתה 7 שקלים בחודש פחות מאשר עד כה; מי שמשתכר 11 אלף שקל ברוטו ישלם כ-47 שקל בחודש פחות.
    תהיה שנה קלה? גם מחירי הדירות ירדו
    מזרחי טפחות: מחירי הדירות ירדו ב-7% ב-2012 / בילי פרנקל
    בשונה מהערכות האוצר לפיהן צפויה ירידה משמעותית במחירי הדירות - למעלה מ-90% מהשמאים העריכו בסקר של מזרחי-טפחות, כי המחירים ירדו ב-7% בלבד בשנה הקרובה, ומחירי השכירות יישארו ללא שינוי
    לכתבה המלאה

     

    מי שמשתכר בין 14,070 ל-40,790 שקל ברוטו בחודש ישלם מעתה למס הכנסה 108 שקל בחודש פחות, בכל מקרה, על כל דרגת שכר בתוך הסקאלה הזאת. הסיבה: המס על מדרגת השכר שבין 8,660 ל-14,070 שקל בחודש יירד ב-2%, ואילו המס על השכר שבין 14,070 ל-40,790 שקל בחודש לא ישתנה. 

     

    אבות לילדים עד גיל 3 יקבלו מעתה שתי נקודות זכות במס הכנסה על כל ילד. שווי כל נקודת זכות הוא 209 שקל, כך שעבור כל ילד מתחת לגיל 3 ישלם כל אב 418 שקל לחודש פחות למס הכנסה. ההטבה תחול בשנה הקרובה על כל הילדים שטרם הגיעו לגיל 3 ביום ראשון. אבות לפעוטות שיחגגו להם יום הולדת 3 בסוף השבוע האחרון של שנת 2011, יפסידו את ההטבה. 

     

    גם אמהות לילדים קטנים ישלמו פחות מסים. כיום, אמהות לילדים עד גיל 18 מקבלות נקודת זכות אחת על כל ילד. מעכשיו, אמהות לילדים בני 5 ומטה יקבלו שתי נקודות זכות על כל כל ילד במקום נקודה אחת. אמא לשני ילדים מתחת לגיל 5, תשלם, איפוא, 418 שקל בחודש פחות; ההטבה תחול על כל הילדים שטרם ימלאו להם 5 עד תחילת 2012.

     

    עובדים בשכר נמוך יזכו להטבה נוספת, כיוון שמס הכנסה שלילי יגדל. מס הכנסה שלילי הוא מענק שהמדינה משלמת לעובדים מעל גיל 55, או הורים לילדים מתחת לגיל 18, שמשתכרים בין 1,860 שקל ל-5,540 שקל בחודש, שמגיע כיום עד לכ-450 שקל בחודש.

     

    המענק לעובדים כאלה שהם הורים לילדים יגדל ב-50%, כלומר, יגיע עד כ-700 שקל בחודש. לעומת זאת, המענק לעובדים מעל גיל 55 ללא ילדים - לא יגדל ויישאר על רמתו הנוכחית.

     

    החיסכון לפנסיה מתכווץ

    לצד ההטבות, הרפורמה תפגע מעט בחיסכון הפנסיוני. זאת, בשל העלאת המס על רווחי הון מ-20% ל-25%. מס רווחי הון נגבה מהריבית על תוכניות החיסכון ומהכסף שמצטבר מעליית ערך המניות בבורסה.

     

    הגזרה תפגע קודם כל בבעלי ההון הגדולים. איש העסקים יצחק תשובה, למשל, שצפוי למשוך דיבידינד של כ-60 מיליון שקל מקבוצת דלק, ישלם מס של 15 מיליון שקל במקום 13.5 מיליון. ואולם, גם עובדים שכירים ועצמאים קטנים ייפגעו. הפנסיה שלנו מושקעת, בחלקה, בשוק ההון ורווחיה מחווייבים במס.

     

    לדוגמא: עובד שמשתכר 10,000 שקל ברוטו בחודש אמור לקבל הפרשה פנסיונית של כ-1,700 שקל בחודש לפחות (הפרשות מעסיק ועובד גם יחד). לפי תחשיבי משרד האוצר, החיסכון שלו מניב תשואה של כ-4% לשנה - כ-40 שקל - שמהם ינוכו מעתה 10 שקלים במקום 8 שקל בשנה.  

     

    עם זאת, לא כל המס על החסכונות יעלה, כיוון שחלק ניכר מההון של החוסכים הקטנים מושקע באג"ח שאינו צמוד. המס על אג"ח כזה אינו עולה ונשאר ברמה של 15%.

     

    בנוסף, חוסכים מבוגרים יזכו להקלה: חוסכים שהם כבר פנסיונרים נהנים כיום נהנים מפטור ממס על חסכונותיהם עד לסכום של 9,240 שקל לשנה לגימלאי יחיד ועד 13,678 שקל לשנה לזוג. מעתה הם יהנו מפטור עד לחיסכון של 13 אלף שקל ליחיד ו-16 אלף שקל לזוג.

     


    הנטו והברוטו - 2011 לעומת 2012

    הנטו והברוטו - 2011 לעומת 2012
    רכיב מס / שנה 2011 2012
    הטבת מס לאמהות לילדים עד גיל 5 209 שקל בחודש 418 שקל בחודש
    הטבת מס לאבות לילדים עד גיל 3 - 418 שקל בחודש
    הטבת מס לאמהות עד גיל 18 209 שקל בחודש 209 שקל בחודש
    מס הכנסה עד 8,660 שקל עד 15% עד 15%
    מס הכנסה בין 8,660 ל14,070 שקל בחודש 23% 21%
    מס הכנסה בין 14,070 ל-40,790 שקל בחודש 30%-45% 30%-45%
    מס הכנסה מעל 40,790 שקל בחודש 45% 48%
    ביטוח לאומי עד 42 אלף שקל בחודש מ-0 עד כ-4,500 שקל בחודש מ-0 עד כ-4,500 שקל בחודש
    ביטוח לאומי מעל 42 אלף שקל בחודש כ-4,500 עד כ-9,000 שקל בחודש כ-4,500 שקל בחודש
    מס חברות 24% 25%
    מס רווחי הון 15%-20% 15%-25%
    מס הכנסה שלילי עד כ-450 שקל בחודש עד כ-700 שקל בחודש

     

    העשירים ישלמו פחות

    עובדים ועצמאים שמרוויחים סכומים גבוהים ישלמו מעתה יותר מס הכנסה. שיעור המס על הכנסות מעל 40,790 שקל בחודש יעלה מ-45% ל-48%. עובד שמשתכר, לדוגמא, 50,790 שקל ברוטו לחודש, ישלם מעתה 300 שקל בחודש יותר, ועובד שמשתכר 100,790 שקל ברוטו ישלם 1,800 שקל יותר.

     

    אבל בשורה התחתונה, העובדים העשירים ישלמו פחות. תקרת ההכנסה לביטוח לאומי ולמס בריאות, העומדת כיום על כ-81 אלף שקל בחודש, תרד ל-41,830 שקל בחודש. מי שמשתכר בין 40 ל-80 אלף שקל בחודש, שמשלם כיום קרוב ל-12% מהכנסתו לביטוח הלאומי ולמס בריאות - כלומר, עד כ-9,000 שקל בחודש, ישלם מעתה עד 12% משכרו רק עד הכנסה של 41 אלף שקל, כלומר, רק עד כ-4,500 שקל בחודש. המשמעות היא שמקבלי השכר שבין 40 ל-80 אלף שקל לחודש ישלמו פחות ביטוח לאומי, בסכום שילך ויגדל בהתאם להכנסה שלהם ויגיע עד כ-4,500 שקל בחודש.

     

    עובד או עצמאי שמרוויח כ-80 אלף שקל בחודש ישלם, איפוא, 1,500 שקל יותר למס הכנסה, אבל 4,500 שקל פחות לביטוח לאומי. שבשורה התחתונה, הנטו שלו יגדל בכ-3,000 שקל בחודש. רק מנהלים שמקבלים משכורות עתק של למעלה מ-200 אלף שקל בחודש ברוטו ומעלה ישלמו קצת יותר מסים. 

     

    גזרה קטנה נוספת שתפגע בעיקר בעשירים היא שמס החברות יעלה מ-24% ל-25%. בעל חברה בע"מ, שמרוויחה, לדוגמא, 100 אלף שקל בחודש, ישלם כ-1,000 שקל יותר בחודש.

     

    המפגינים לחצו, הכנסת החליטה להיפך

    השינויים במתווה המסים הם תוכנית שגיבשה ועדת הכספים של הכנסת ומהווים גירסה של המלצות ועדת טרכטנברג, בשינויים בולטים.

     

    הורדת המסים לבעלי השכר הבינוני היא מה שנותר מהמתווה הרב-שנתי להורדת המס שבנימין נתניהו יזם בשנת 2004 בהיותו שר האוצר, והיה אמור להימשך עד 2022. במסגרת המתווה היו אמורים כל השכירים והעצמאים לשלם בשנת 2012 1% עד 2% פחות מס הכנסה מאשר כיום, וגם מס החברות היה אמור לרדת ב-1%, מ-24% ל-23%. המתווה היה חלק מהתקציב הדו-שנתי שאושר בסוף 2010 לשנים 2011-2012, אבל למעשה, התקציב נותר דו-שנתי על הנייר בלבד ובפועל הוא השתנה לגמרי.

     

    פקידי האוצר, בנק ישראל וועדת הכספים של הכנסת לוחצים על נתניהו מזה זמן רב להפסיק את מתווה הורדת המסים, בטענה שהוא מגדיל את חובות המדינה וגם כופה על הממשלה לקצץ בתקציבים. ההתנגדות להורדת המס קיבלה רוח גבית מהמחאה החברתית, שבמרכזה עמדה הדרישה להגדיל את תקציב המדינה באמצעות הגדלת המסים שמשלמים העשירים.

     

    נציגי המחאה דרשו להפסיק כליל את הפחתות המס ולהעלות בצורה משמעותית את מס החברות, מס רווחי הון והמס שמשלמים בעלי המשכורות הגבוהות. את הכסף דרשו המוחים להשקיע, בין השאר, בהענקת חינוך חינם לכל פעוט מהרגע שאמו חוזרת לעבודה.

     

    דרישות המחאה אומצו, חלקית, בידי ועדת טרכטנברג. טרכטנברג המליץ להפסיק את הפחתות המס, להעלות את מס החברות ב-1% (הרבה פחות ממה שדרשו המוחים) ולהעלות את מס רווחי הון ב-5% (קצת פחות ממה שדרשו המוחים).

     

    בנוסף, המליץ טרכטנברג להעלות את את המס על שכר של 40 אלף שקל ברוטו בחודש ומעלה ב-3% ואת המס על שכר של 80 אלף שקל בחודוש ומעלה ב-2% נוספים. מס ההכנסה של בעלי ההכנסות הגבוהות היה אמור בכלל לרדת ב-1%, כך שטרכטנברג המליץ, למעשה, להעלות אותו בשיעור של 4% עד 6%. 

     

    מצד שני, ובניגוד גמור לדרישות המחאה, המליץ טרכטנברג לבטל את התקנה הזמנית שהעלתה את רף התשלום לביטוח לאומי ולמס בריאות מ-40 ל-80 אלף שקל בחודש. טרכטנברג אימץ, איפוא, את דרישת המוחים להפסיק את הקלות המס על מעמד הביניים - כלומר, על המוחים עצמם - אך דחה את דרישתם להכביד את המס על העובדים העשירים (כלומר, על עצמו ועל מנהלים ופקידים בכירים אחרים)  ובמקום זאת המליץ להטיב גם אתם. בנוסף, החליט טרכטנברג להגדיל את מס הכנסה שלילי, כדי לסייע לעובדים העניים.

     

    במקביל, דחה טרכטנברג את הדרישה לחינוך חינם לכל ילד (במקום זאת המליץ ליישם את החוק לחינוך חינם מגיל 3 שקיים כבר 27 שנה אך לא מיושם). כדי לפצות את ההורים, המליץ להגדיל את נקודות הזכות במס להורים לילדים קטנים. המלצות טרכטנברג אושרו במלואן בממשלה.

     

    יו"ר ועדת הכספים של הכנסת הודיע מראש ש"טרכטנברג לא מעניין אותי" וש"אנחנו נחליט לפי מה שנראה לנו כאילו שאין טרכטנברג". ואולם, ועדת הכספים אישרה בפועל את המלצות המיסוי של טרכטנברג, בשני שינויים: הוועדה הותירה את מתווה הורדת המסים לגבי עובדים ועצמאים שמשתכרים בין 8,660 ל-14 אלף שקל בחודש, וביטלה את תוספת המס הנוספת, בשיעור של 2%, שהייתה אמורה לחול על העובדים העשירים באמת.

     

    השינוי הראשון נעשה כדי לסייע מעט למעמד הביניים. השינוי השני נעשה בלחץ "גורמים מקצועיים", כמו לשכת רואי החשבון ולשכת יועצי המס, שטענו כי יהיה "מסובך מדי" להטיל את המס. החלטות הוועדה אושרו במלואן במליאת הכנסת ויהפכו לחוק שייכנס לתוקף מחרתיים.

     

    המסים ממשיכים לרדת. מהיכן יבוא הכסף?

    החדשות הטובות, איפוא, הן שחלק גדול מהעובדים והעצמאים ישלמו בשנה הקרובה פחות מסים. החדשות הרעות הן שהממשלה תקבל פחות כסף, ותמשיך להזניח את השירותים שהיא אמורה להעניק לנו.

     

    ועדת טרכטנברג המליצה לבצע שורה ארוכה של תוספות תקציביות לצרכים חברתיים, שעלו בהפגנות המחאה, וארגוני המחאה דרשו לממן את התוספות מהעלאת מסים לעשירים. 

     

    טרכטנברג המליץ לבסוף לממן את ההוצאות הללו מקיצוץ בתקציב הביטחון. אבל תקציב הביטחון לא קוצץ ואפילו הוגדל, והמשק כולו נכנס להאטה, כך שההכנסות ממסים לא יגדלו מעצמן. האם מסקנות טרכטנברג ייושמו, כפי שהבטיח ראש הממשלה, בנימין נתניהו? אנחנו נחיה ונראה.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    הורדת המס תימשך גם ב-2012
    צילום: AFP
    ארכיון YNET
    הנטו יגדל קצת
    ארכיון YNET
    טרכטנברג ביטל הטבות, וחילק חדשות
    צילום: נועם מושקוביץ
    גפני השאיר את ההטבות למעמד הביניים
    צילום: גיל יוחנן
    נתניהו ויתר על חלק מהורדות המס
    צילום: אבי אוחיון, לע"מ
    מומלצים