מועדון אושרנקו עוד פתוח: "ממשיכים את דרכם"

"לדאבוננו הרב, זה דווקא ליכד את השכנים", סיפרו אתמול תושבי הבניין שבו התגוררו בני הזוג דמיטרי וטטיאנה, ילדיהם רויטל (רושל) בת השלוש והתינוק נתנאל, בן ארבעה חודשים. הם והוריו של דמיטרי, אדוארד ולודמילה, נרצחו בליל ה-16 באוקטובר, שעות לאחר שהמשפחה חגגה את יום הולדתה השלישי של רויטל. לאחר מכן הועלתה הדירה באש. במהלך הלילה כולו לא הבחין איש בנעשה או בקרליק, ורק בשבת בבוקר התגלתה הזוועה.

בני המשפחה שנרצחו (מימין למעלה): רויטל, דמיטרי, אדוארד, לודמילה, טטיאנה ונתנאל(צילום רפרודוקציה: אבי מועלם)

בניין משפחת אושרנקו בראשון לציון. הכביסה תלויה שם כבר שנתיים(צילום: בועז פיילר)

אלי שדה, שמתגורר בבניין שנים ארוכות, עוד מביט לעתים על הכביסה שתלויה מחוץ לחלון משפחת אושרנקו, כאילו רק הרגע נתלתה לייבוש. "הכביסה הזו עומדת שם כבר כמעט שנתיים", אומר שדה, שגם הוא סייע לנקות את הדם, "מה יעזור גזר הדין? הם כבר לא פה. לא משנה אם קרליק יקבל 10 או 100 מאסרי עולם, זה לא יחזיר אותם. הם היו משפחה מקסימה, אנשים טובים. עכשיו הדירה שוממת, ריקה". רחל הוסיפה: "אתה היית מסוגל לחיות ולקנות בית כזה? אבל הזמן מרפא הכול".

במועדון של אושרנקו שומרים על זכר המשפחה

במועדון ה"פרמייר", שהיה בבעלותו של דמיטרי, שומרים על זכרו חי וקיים, גם שנתיים אחרי מותו. בניגוד לרוב עסקיה של משפחת אושרנקו, שנסגרו ונמכרו, המועדון המשיך לפעול באותה הרוח ועם הצוות שעבד בו גם אז. "הוספנו את האות D לשם של המקום על-שם דמיטרי, ובערב הפתיחה המחודשת התכנסנו כאן כל החברים והרמנו כוסית לזכר המשפחה", סיפר ל-ynet אהרון בנדרקר, חברהּ של משפחת אושרנקו, שרכש את המועדון עם אשתו אנה לאחר הרצח.

"זה מה שדימה התחיל ורצינו להמשיך", הוא הסביר. "היינו מבלים כאן המון והמקום הזה הוא גם בית בשבילנו. כאב לכולנו שהרוצח הצליח לסיים גם את זה, ולכן רצינו לשמר את הנוכחות של משפחת אושרנקו". את קירות חדרי הצוות מעטרות תמונות של בני הזוג דמיטרי וטטיאנה. "היו גם הרבה תמונת של הילדים, אבל זה היה קשה מדי עבורנו, אז הורדנו אותן", הוסיפה יולי סלקוב, שעובדת במקום יותר מארבע שנים.

חוגגים במועדון "פרימייר". "לא ממש התאוששנו"

"זאת הייתה מכה נוראית ממנה לא ממש התאוששנו עד היום", היא המשיכה. "שום גזר דין לא יחזיר אותם אלינו. הם היו אנשים רגילים ונחמדים שכל הזמן הביטו קדימה. דימה, אשתו, ההורים והילדים היו כאן במסעדה כמעט תמיד, וזו הייתה אווירת משפחה אמיתית. כל חברי הצוות אפילו היו חוגגים את האירועים המשפחתיים שלהם במקום, ואם היינו באיזושהי צרה, דימה היה הראשון שהתקשרנו אליו".

לדברי סלקוב, המועדון עתיד לעבור בקרוב שיפוץ כללי, בתקווה "להחזיר לכאן את השמחה. המקום יעבור חידוש יסודי, אך ישמור על אותה הרוח והאנרגיה. לפעמים אני עוד מדמיינת את דימה על הבר וחושבת שעוד רגע הוא יסתובב ואראה אותו", היא הודתה. "תמיד נזכור אותם והם תמיד איתנו, זה בחיים לא ישתנה".

קורות הפרשה: "אין מילים לתאר את הזוועה"

קרליק עצמו הביע תנחומיו בפני קרובי הנרצחים בדיון לטיעונים לעונש, אך הוא ממשיך להתעקש על חפותו: "אני מבין שהורשעתי בעבירה הנוראית הזאת, אבל אני לא הרגתי אף אחד. הייתי בדירה, אבל לא הרגתי. מערכת אכיפת החוק לא מושלמת".

כתב האישום שהוגש כחודש לאחר הרצח תיאר על פני 85 סעיפים ו-13 עמודים את האכזריות שבה ביצע קרליק את זממו: כיצד דקר שוב ושוב את קורבנותיו, כיצד חנק את נתנאל התינוק ורוצץ את גולגולתו, ולאחר מכן דקר את גופתו שמונה פעמים בחזה ובגב. את דמיטרי רצח אחרון ודקר אותו 38 פעמים, תוך שהוא צועק "אתה אשם בכול". כמו כן, מתואר האופן שבו ניסה להעלות באש את הראיות – תוכנית שכשלה בגלל מנגנון בטיחות בכיריים שבמטבח.

תמונות בני המשפחה בחדרי הצוות. "את תמונות הילדים הורדנו"(צילום: בועז פלייר)

עוד עולה מהאישומים קור הרוח שבו תכנן קרליק את הרצח, יחד עם אשתו נטליה. הם ערכו סיור מקדים בזירת הרצח, ושלחו הודעות בשם הנרצחים לקרוביהם שניצלו. כתב האישום הזכיר כי השניים בחרו לבצע את הרצח ב-16 באוקטובר - אותו ערב שבו חגגו יום הולדת לבתם בת ה-17 במסעדה של משפחת אושרנקו. נטליה קרליק שהואשמה בסוף בהריגה, השמדת ראיות, קשירת קשר ושוד, דווקא הודתה במיוחס לה ונידונה במסגרת עסקת טיעון ל-13 שנות מאסר.