השואה הארמנית: משרד החוץ נגד ההיסטוריונים
בדיון בוועדת החינוך של הכנסת, הזהירה נציגת משרד החוץ מפני קבלת החלטות שיזיקו ליחסים עם טורקיה, אבל ההיסטוריונים נחושים: חובה מוסרית מן המעלה הראשונה להכיר ברצח העם. כומר ארמני: אנחנו בכיוון הנכון לצדק, מצפים גם להחלטה
"מי שמתכחש לשואת הארמנים , מתכחש לכל ההיסטוריה האנושית". כך הבהיר היום (ב') פרופ' יהודה באואר מהאוניברסיטה העברית, המתמחה בחקר השואה, בדיון הרגיש על הכרה בשואה הארמנית שקיימה ועדת החינוך של הכנסת. "יש לנו חובה מוסרית מן המעלה הראשונה להכיר ברצח העם הארמני", הדגיש.
עוד דיווחים על הדיון בשואת הארמנים:
"השואה הארמנית - לא עניין לפוליטיקאים"
טורקיה: סרקוזי הפר הבטחתו להפיל חוק רצח עם
ריבלין: לא נתכופף ולא נכחיש שואת הארמנים
לדברי באואר, "ההיסטוריונים בעולם מכירים בכך שבטורקיה העותמנית היה רצח עם, כך גם על פי האמנה למניעת רצח עם שהתקבלה ב-1948, וגם אנחנו חתומים עליה". כמי שעובד ביד ושם, הסביר באואר כי ההשוואה שממנה חוששים רבים, בין השואה הארמנית לשואת העם היהודי, דווקא יכולה להועיל, כיוון ש"אי אפשר להבליט את חוסר התקדימיות של השואה מבלי להשוותה לרציחות עם אחרות".
ד"ר גורגיט אאקיאן, אשת חינוך ובת העם הארמני, הסבירה כי כמנהלת בית ספר היא סבורה שלמען הדורות הבאים יש חשיבות ערכית ומוסרית מהמעלה ראשונה להכיר ברצח העם הארמני. "איזה מין מסר אנו מעבירים לתלמידים שלנו, שבעתיד יגידו שמישקולי נוחות ואינטרסים דיפלומטיים המדינה העדיפה להתעלם מגישה מוסרית וצודקת? האנשים שקיבלו החלטות בעד הכרת השואה הארמנית בצרפת ובארה"ב הם אנשים אמיצים, עכשיו הגיע הזמן שגם בישראל הצדק ייצא לאור".
אירית ליליאן, מנהלת מחלקת אירופה במשרד החוץ, דיווחה כי עד היום הכירו 21 מדינות בעולם ברצח העם הארמני. לדבריה, מדובר במספר קטן של מדינות ואין בכך לומר ששאר המדינות אינן מוסריות ואינן מלמדות את הנושא. "הבעיה הפכה שלא בטובתה לנושא פוליטי שעלול חלילה לדרדר את יחסינו עם טורקיה. לא ניכנס לפרטים כי הדיון פתוח, אבל יחסינו כה שבירים, ואין להעבירם מעבר לקו האדום. עלולות להיות לכך השלכות אסטרטגיות חמורות מאוד".
ח”כ אריה אלדד (האיחוד הלאומי) מיוזמי הדיון אמר כי הכנסת נמנעה עד כה מעיסוק בנושא בשל מערכת היחסים הטובה שיש עם טורקיה, "ועכשיו יש חשש לעסוק בו בשל מערכת היחסים הרעועה של ישראל עם טורקיה". הוא הוסיף כי הוא מעוניין להכניס לתוכנית הלימודים את רצח העם הארמני על מנת שאירוע כזה לא יחזור.
לקריאה שלא לקבל החלטות בנושא, הצטרפה גם יאנה סלמן מההתאחדות הבינלאומית ישראל-אזרבייג'ן. היא הסבירה שהארמנים שיתפו פעולה עם מדינות האויבות לטורקיה בתמורה להקמת מדינה, וכי היו "גיס חמישי" בתוכה. לדבריה, ממשלת טורקיה החליטה להעביר את הארמנים ממרכז טורקיה למזרח ולמערב וכי לארמנים לא אונה כל רע. "בזמן הטרנספר נהרגו רבים, אך אין מדובר ברצח עם למרות הכאב". היא קראה להשאיר את ההחלטה לוועדת היסטוריונים.
יו"ר ועדת החינוך, ח"כ אלכס מילר (ישראל ביתנו) סיכם: "דווקא בימים בהם העם בישראל מצוי במחלוקת סביב נושאים מהותיים, אנו מראים שישנה דרך של דיון ושיתוף". הוא הודיע כי ועדת החינוך תקיים דיונים נוספים בנושא וביקש ממחלקת המחקר והמידע של הכנסת להמציא נתונים אודות יחסן של מדינות העולם לסוגיה.
הכומר הארמני אב קרדיון בגד סריאן, הביע קורת רוח מהדברים: "הדיון הבוקר היה משמעותי ומהותי מאוד, בעיקר בגלל שהפוליטיקאים הישראלים יחד עם אנשי אקדמיה והיסטוריונים דנו בנושא ונתנו לו הצדקה מוסרית, ערכית והיסטורית. אם נמשיך בכיוון זה אנו מצפים כי בסופו של מאבק נגיע להחלטה הצודקת שהיא הכרה ברצח העם הארמני ולימוד אודותיו בבתי הספר".
לפנייה לכתב/ת 
