שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    סיכום "עספור" 2: לשנה הבאה בירושלים

    קשה היה להזדהות עם גיבורי "עספור" בעונה ששלחה אותם למסע בינלאומי עמוס במרדפים, יריות וסוכני מוסד. אבל למרות כל הבעיות, ופרק הסיום העמוס מדי, את מבחן העונה השנייה הם עברו בהצלחה. עכשיו תעשו טובה - שובו הביתה, אלינו

    אם הייתם שואלים את ניוטון מה הוא חושב על העונה השנייה של "עספור", סביר להניח שהוא היה עונה ש"היא הגדישה את השעה". ההתאהבות שלנו בסדרה במהלך עונתה הראשונה התפתחה בעיקר בזכות היכולת של כל צופה להתחבר לחבורה הירושלמית. אולי בגלל הקושי להתפרנס, אולי זה הרצון לעשות כסף קל או השפה, הג'וינט בסוף היום או משחקי הטקסס הולדם. אולי הכל ביחד. כך או כך, היה עם מה להזדהות.

     

     

    לעומת זאת, העונה השנייה של "עספור" לא שמרה על נגישות. איש מאיתנו לא יצא לשבוע בחו"ל ומצא עצמו בפרק ארוך במיוחד של "CSI ג'רוזלם", שכולל מרדפים, יריות, סוכני מוסד, בלדרי סמים או כל קלישאה אחרת שרואים בסרט אקשן הוליוודי דל תקציב. רק האיראנים ופרויקט הגרעין שלהם היו חסרים.

     

    כוכבי "עספור". מאווירה שכונתית להרפתקה בינלאומית (צילום: אלדד רפאלי) (צילום: אלדד רפאלי)
    כוכבי "עספור". מאווירה שכונתית להרפתקה בינלאומית(צילום: אלדד רפאלי)

     

    רף הציפיות מהעונה הזו היה בשמיים, והיא דווקא התחילה טוב. ההחלטה לקצר את העונה ל-20 פרקים בלבד היתה יותר מנבונה. גם הפרק הראשון, בו נדמה היה שהדמויות מתחילות לקבל נפח, נטע המון תקוות. הנה, לקצר יש סיפור חיים מעניין, ניוטון חווה שברון לב, מוטי מתמודד עם החיים האמיתיים אחרי פרשיית השטח שעבר לבעלותו, ואיציק מתחיל להתרגל לחיים שאחרי המוות.

     

    אבל מהר מאוד משהו לא טוב קרה שם. יד הגורל והתסריטאים איחדה את החבורה במהירות האור, וכל השאר נשכח. עכשיו הם שוב ארבעה נגד העולם.

     

    והגיע לנו יותר. "נמלטים" בגרסתה הציונית השתלטה על אותם המקומות שבהם הדמויות המרכזיות היו צריכות לתת ביטוי גדול יותר לרגשות שלהם, לאהבות, ללבטים ולהחלטות - דבר שיכול היה ליצור מקום של הזדהות עם הצופים המכורים. אבל רק בסוף זה הגיע - בפרקים האחרונים של העונה היה אפשר לראות את ההתחבטויות של כל אחד מהם עם עצמו ועם חבריו, וסוף סוף נדמה היה שהצבע חוזר ללחיים של הסדרה.

     

    ומה בפרק האחרון? יותר מדי, מסודר מדי

    אבל אז הגיע הפרק האחרון של העונה והדברים התחברו יותר מדי טוב, קצת כמו פאזל לילדים בגיל 3-6. עשר דקות בלבד עברו מפתיחת הפרק, והחבורה כבר הספיקה לנסות לברוח, להיעצר, להיחקר ולהשתחרר. בהמשך הם אף סגרו את כל הפינות, שנפתחו אי שם בתחילת העונה והוקפאו עד לסופה. אף אחת מהדמויות לא יכולה להתמודד עם מטען כזה של רגשות בפרק אחד, בטח שלא הצופים.

     

    תחזרו למקום ממנו באתם. במובן הטוב (צילום: אלדד רפאלי) (צילום: אלדד רפאלי)
    תחזרו למקום ממנו באתם. במובן הטוב(צילום: אלדד רפאלי)

     

    דווקא מפרק סיום כפול הציפייה ליצור מתח רציני גדולה יותר. קרב היריות, המרדף, הניסיון לחזור לארץ, והתמודדות עם החיים שאחרי, היוו פלטפורמה לא מנוצלת. כל אלה יכלו לקבל כאן מקום הרבה יותר רחב, לפחות על חשבון סיפורים משניים כמו מערכת היחסים של ניוטון ואורלי, שכבר נסגרה קודם לכן או המפגש עם איתי ביום שאחרי.

     

    לזכותם של היוצרים ייאמר כי הם שמרו על הטקסטים הקולחים, השפה הייחודית והאהובה, והניואנסים הקטנים שהופכים את "עספור" למה שהיא.

    בונוס ענק מגיע להם על האמונה בשחקנים צעירים ואנונימים כמו אלכס חקון (אוליאל), רועי שגב (דני) ומרתה הרמידה (רלי אאוחניה), שיחד עם גל גדות וזוהר ליבה הפכו את העונה לממתק, חרף הבעיות.

     

    ולמרות הכל, בסופו של דבר, את מבחן העונה השנייה אפשר לומר שהם עברו בהצלחה. בעונה הבאה, שכבר הוזמנה וככל הנראה תכיל אף היא 20 פרקים, הם יהיו חייבים לחזור למקום ממנו באו. המקום שבו אנחנו נמצאים. אחרת זה סתם לשים את הכסף בכרם של צבי.

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    רביעיית "עספור". מה ניוטון היה אומר על זה?
    צילום: אלדד רפאלי
    לאתר ההטבות
    מומלצים