שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    צילום: ירון ברנר

    המציאות מעוותת ופוגעת בצרכן? אז נשמר אותה

    האם מוצדק שנמשיך לשלם חשבונות מופקעים כדי שטייקוני הסלולר יחזירו הלוואות אג"ח? האם נגזר על זוגות צעירים לקחת משכנתא של מיליון שקל כדי שכמה קבלנים לא יפשטו רגל? האם ראוי שנשלם יותר על מוצרי חלב, כדי להגן על 200 רפתות מפני סגירה? יהודה מודעי שואל כמה שאלות קשות

    חואן דומינגו פרון עלה לשלטון בארגנטינה בצורה דמוקרטית ב-1946. שלטונו היה קשה, מגביל זכויות אדם והרסני לארגנטינה. ב-1955 הודח על ידי הפיכה צבאית, אך שכבות מסוימות עדיין פיללו שיחזור. ואכן בשנת 1971 חזר חואן דומינגו פרון הפאשיסט מהגלות, ועל כנפי התנועה הפרוניסטית שקיימת עד היום, ניסה להחזיר את שלטונו. כמובן שהיו שכבות שנהנו ממשטרו של פרון, אבל הדעה הרווחת בעם היתה כי משטרו היה דיקטטורי ואכזרי.

     

     

    ההיסטוריה מראה שתמיד אחרי שמתרחש צעד לשינוי מציאות, קמות קבוצות שמפסידות מהמצב החדש ומנסות להחזיר את הגלגל אחורה. זה לא משנה להן שהמצב הקודם היה מעוות ולא הגיוני, ומנע את רווחת רוב העם.

     

    ה"פרוניסטים הישראלים" באים בצורה אחרת... אני זיהיתי לפחות שלוש תנועות ראקציונריות אשר מפילות על המחאה החברתית החשובה והצודקת, היוצאת נגד תחלואי הכלכלה אשר הם יצרו בעצמם.

     

    התחרות מפחידה את ברוני הסלולר

    בכירים בשוק ההון וכמובן הטייקונים של הסלולר קובלים על התחרות הפרועה שמתחילה בשוק המנופח הסלולר. טענתם היא, שתשואות הפנסיה שלנו ייפגעו בגלל ירידת ערכן של החברות האלו וכי עתה יפוטרו עובדים מהחברות האלו.

     

    התשובה לטענה זו היא: נכון - אבל טוב שכך! האם בגלל שאנו מעוניינים שטייקוני הסלולר יחזירו את הלוואות האג"ח שלהם, אנו אמורים לשלם חשבונות מופקעים לסלולר מדי חודש? האם צבא שלם של אנשי שירות אמור לטרטר אותנו שעות ארוכות על מנת שנבין באיזו חבילת שירות אנו נמצאים ואיך לשפר אותה (בעבור 9.9 לחודש כמובן)? האם עדיף שאנשים יעבדו בתמיכה טכנית אווילית של הפרדה בין חבילות גלישה, ויבזבזו את זמנם וזמננו בעבודה לא יעילה ולא יוצרת?

     

    בואו נערוך תרגיל קטן לא מדעי, שייתן לנו סדרי גודל. אני מעריך כי עתה, עם כניסת המפעיל רמי לוי ובטח שלאחר כניסת המפעילים הנוספים, נראה חשבונות חדשים לחלוטין שיחסכו לפחות 100 שקלים מדי חודש, נאמר רק לחצי מהמשתמשים... מכיוון שבישראל לכל איש יש שם, וגם מספר סלולרי, ניקח רק שני מיליון משתמשים ונגיע לסכום של 200 מיליון שקל ששולם ביתר לחברות הסלולר. מי שחושב שאני טועה, יכול להציץ בדו"חות סלקום שהרוויחה 1.3 מיליארד שקל ב-2010, למרות הפעלת המנגנון הענק של אנשי השירות. 

     

    הקבלנים חוששים שהאוויר יצא מהבועה

    אולי המקום עם הרבה הכי דיסאינפורמציות ועיוותים ומשמעויות המכבידות על כולנו הוא שוק הנדל"ן. ברגע שהממשלה התחילה לפעול ולהפשיר קרקעות בקצב מואץ, נפתחו כמה מכשולים ביורוקרטיים שחסמו את הדרך לדירה, ולפתע קבלנים מסויימים התחילו להזהיר מקטסטרופה. אפילו נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, (האהוב בדרך כלל) הזהיר את השר השיכון אריאל אטיאס מירידה חדה מדי במחירי הדירות, מחשש שזו תפגע במשק.

     

    כלומר, עדיף שהקבלנים ימשיכו בשגרת חייהם, ושהבנקים ימשיכו לשעבד את חיי לוקחי המשכנתאות המנופחות על ערימת בלטות, גבס וקרמיקה, במקום ליישם הגיון כלכלי פשוט. האם נגזר על זוגות צעירים לקחת משכנתאות של מיליון שקל אחרי שקוששו, חסכו ועמלו כדי להגיע לסכומי עתק של מאות אלפים בודדים, וזאת בתמורה לדירה קטנה באיזורי פריפריה? האם פשיטת הרגל של המוני אנשים "קטנים" שנטלו משכנתאות, פחותה מפשיטת רגל של כמה קבלנים ומהחזר מופחת של פנסיות ואג"ח?

     

    בואו נעשה שוב תרגיל קטן, של סדרי גודל, כדי להמחיש את גודל הבעיה. מקובל להניח כי עלות מטר בניה היא 5,000 שקל (פעם המחיר היה 1,000 דולר, כשהדולר היה שווה ל-4.5 שקל ובגרוש היה חור...). הנחה מקובלת נוספת קובעת, כי הקרקע אמורה להיות שליש מהעלות לבית פרטי במקום סביר (לא בגוש דן מצד אחד, וגם לא בנגב מצד שני). כלומר מחירו של בית קרקע בגודל 150 מ"ר אמור להיות בערך 1.2 מיליון שקל. מחירה של דירה אמור להיות כמובן נמוך יותר (בנייה רוויה על פחות קרקע) - נניח ברמה של 900-800 אלף שקל. דרך אגב, אלו היו המחירים עד לפני 5-4 שנים, אם לא פחות.

     

    אז לאן הלך הכסף ההפרש בין המחירים שאמורים להיות, למחירים הגבוהים של ימנו? לקופתם של קבלנים שהשקיעו אותו למשל, בבניינים מפוצצים בלאס וגאס, בקרקעות שלא שוות את העזים שרועות עליהן ברומניה ולקופת המדינה כמובן. המדינה שיווקה קרקעות במחיר מכרז הולך ועולה, וקבלנים מכרו אותן אחרי שנתיים (כי בניין לא נבנה ביום ולא בחודש) במחירים מעודכנים של קרקע יקרה הרבה יותר מהעלות ששילמו בפועל.

     

    בשוק החלב מזהירים מסגירת רפתות 

    הסיעה הפרוניסטית הישראלית השלישית שזיהיתי היא שאר המונופולים השונים שנגדם יצאה המחאה החברתית, שנאלצו להתגמש מעט בעקבות מחאת הצרכנים, ובעקבות כך גם לפטר עובדים תוך הפניית אצבע מאשימה למחאה החברתית.

     

    בואו נבחן לרגע את המחירים בענף החלב. משפחה ממוצעת מוציאה, נניח, 400 שקל בחודש על חלב, וכבר נמצא בבדיקות שונות, כי המחירים המקבילים בחו"ל נמוכים בכ-30% מהמחירים בישראל. לכן אפשר להניח כי כל משפחה משלמת לפחות 100 שקל נוספים על מוצרי חלב ביתר. תכפילו ב-2-1 מיליון בתי אב, ותגיעו למספרי עתק.

     

    יצרני החלב טוענים שאם יוחלט על רפורמות ו/או על יבוא מקביל, אזי 400-200 רפתנים ייאבדו את משרתם. אני לא מאמין לזה, כי כאן הם מכסים בשומן קל על הקצפת האדירה שנמצאת מתחת. אבל אם נשים לרגע על כף מאזניים את מאות המיליונים ששולמו מכיסי הצרכנים ליצרניות החלב ביתר, אל מול 200 רפתנים שיחפשו עבודה חדשה - אז שיחפשו עבודה. חבל על כל אדם שמאבד משרתו, אבל לא ייתכן שבגלל שכבה קטנה של אנשים קהל שלם יסבול. זהו בדיוק סוג החשיבה, שבגללו לאחר מכן טובתה של שכבה קטנה פוגעת במגזר שלם, ומשאירה אותו מאחור.

     

    יהודה מודעי הוא שותף בחברת "אימפקט" לחשבות, ניהול כספים וייעוץ כלכלי - Yehudam7@gmail.com

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    אוה פרון, אשתו של נשיא ארגנטינה לשעבר
    צילום: רויטרס
    מומלצים