עלייה בשילוב בוגרי הנדסה בתעשיות הבטחוניות
בשנת 2011 הכפיל את עצמו מספר הבוגרים שבחרו להשתלב בתעשיות הבטחוניות לעומת שנת 2005 - כך עולה מנתוני מחלקת ההכוון התעסוקתי של מכללת אפקה
האם ישנה מגמה של חזרה לתעשיות הביטחוניות בקרב בוגרי לימודי הנדסה - לפחות כך עולה מנתוני מחלקת ההכוון התעסוקתי של מכללת אפקה להנדסה בתל אביב.
במסגרת סקר בוגרים שעורכת המכללה מדי שנתיים, נבדקו ההשתלבות של הסטודנטים בשוק העבודה עם תום לימודיהם. מנתונים שנאספו משנת 2005 ועד שנת 2011 עולה כי ישנה מגמת עלייה הדרגתית באחוז הבוגרים שהשתלבו במשרות בתעשיות הביטחוניות. בשנת 2011 הכפיל את עצמו מספר הבוגרים שבחרו להשתלב בתעשיות הביטחוניות לעומת שנת 2005.
בין מקומות העבודה הנכללים בקטגוריה זו ניתן למצוא את אלביט (אל אופ, אלישרא ועוד), התעשייה האווירית (אלת"א ועוד), רפאל, קמ"ג, ממ"ג, תע"ש, משרד רה"מ והיחידות הטכנולוגיות בצה"ל ובמשרד הביטחון).
המעסיקים מחזרים אחרי סטודנטים
"אני מקבלת הרבה פניות ממעסיקים פוטנציאלים שמחפשים סטודנטים מוכשרים", אומרת עינת חצבני, מנהלת מרכז ההכוון התעסוקתי במכללה. "הדרישה היא למוחות חדשים במטרה להצעיר את השורות".
יוסי שלוש, סמנכ"ל חטיבת היועצים ושירותי המומחה של פילת ITCOM, מציין שהתעשיות הביטחוניות בארץ שינו "פאזה" בכל הקשור לגיוס כוח אדם טכנולוגי. "אם בעבר נטו התעשיות הביטחוניות לגייס אנשי טכנולוגיה "בינוניים" בגלל קשיי תקציב שנכפו עליהם או שהשתמשו ב"הילת הביטחון" כמרכיב שבא לכפר על שכר נמוך יותר, כיום משנוכחו לדעת שזה לא עובד יותר על האנשים (בגלל האפשרויות המקצועיות הרבות הפתוחות בפני אנשי טכנולוגיה), הן שואפות לגייס את הטובים ביותר".
שלוש מציין את דרגות השכר הנהוגות בתעשיות הביטחוניות: HELP DESK טכני - 6,000-8,000 שקל, אנשי סיסטם – 10,000-16,000 שקל. בוגרי הנדסה (מתחילים): מהנדסי תוכנה - 12,000-14,000 שקל, מהנדסי חומרה (לעתים עם ניסיון רלבנטי מהצבא) 14,000-16,000 שקל.
חצבני מסבירה: "אם בשנת 2005 בחרו רק שמונה אחוזים מכלל הבוגרים שלנו להצטרף לתעשיות הביטחוניות, הרי שבשנת 2011 אנחנו רואים שהמספר הזה כמעט הכפיל את עצמו. חיזוק למגמה זו ניתן לראות גם בקרב מוקדי ההשמה של חברות העוסקות בתעשיות הביטחוניות, שמקבלות מאות פניות של סטודנטים להנדסה ובוגרים שמבקשים להשתלב בתחום".
היפוך מגמה
לדבריה, קרנן של התעשיות הביטחוניות ירד משמעותית לפני כעשור, עם פריחתו של שוק ההיי-טק. עם זאת, בשנים האחרונות רואים היפוך במגמה, כאשר יותר ויותר סטודנטים מבקשים להשתלב בתעשייה שטומנת בחובה שילוב של חיבור טכנולוגי, עניין מקצועי ואידיאולוגיה: " סטודנטים רבים שצמחו וגדלו ביחידות הטכנולוגיות השונות במסגרת השירות הצבאי, רואים בעבודה בחברות הביטחונית המשך ישיר של הגאווה הישראלית, וכן מותר להגיד זאת בקול, גם קצת ציונות".
שלוש מוסיף: "המתגייסים מושפעים מההיסטוריה הקצרה של ענף ההיי-טק והתהפוכות שעברו עליו מאז התהווה, והם מחפשים היום ערך מוסף: לא עוד פיתוח של עוד אפליקציה שאף אחד לא שמע עליה (גם אם היא חלק ממערכת ידועה וגדולה), אלא לקיחת חלק במשהו מוחשי כמו: הצלת חיי אדם, לקיחת חלק במלחמות סייבר, תוכניות חלל ועוד".
בנוסף, בשנים האחרונות החלו התעשיות הבטחוניות למתג את עצמן מחדש כמקומות עבודה אטרקטיביים ובעלי פוטנציאל צמיחה וקידום לצעירים מוכשרים שמחפשים קריירה בהנדסה.
"קרקע להגשמת חלום"
"התעשייה הביטחונית, ברובה, היא קרקע מצוינת להגשים את החלום הזה", אומרת חצבני. "בשל המבנה הארגוני שמאפיין חברות אלו, הצעירים רואים בהן פוטנציאל להשתלב במשרות שבונות להם מסלול לתכנון ופיתוח בליבה של הטכנולוגיה ולאו דווקא בתפקידי תומכי פיתוח".
חצבני מסכמת ואומרת כי: "סטודנטים היום, השייכים לדור ה-Y, יותר מכוונים לפיתוח החיים הפרטיים, האישיים, התחביבים וזאת במקביל לעולם העבודה והקריירה. יש משהו במיתוג של התעשייה הבטחונית, שנתפס ע"י הסטודנטים כיותר יציב ובטוח ועם זאת מאפשר להם בראש ובראשונה לקחת חלק בפיתוח הטכנולוגיות המובילות בעולם".
בנוסף, גורמים בתעשייה מצביעים על כך במיוחד בעיתות מיתון או האטה במשק, ישנה חשיבות גדולה ליציבותן של התעשיות הבטחוניות. בעוד תעשיית ההיי-טק חשופה לתנודות השוק ולהשפעות חיצוניות, התעשיות הבטחוניות נוטות לשמור על עצמן גם בעיתות משבר. עובדה זו לא נעלמת גם מעיניהם של הסטודנטים, שבנוסף לאתגר הטכנולוגי מחפשים גם מקום עבודה יציב.
לפנייה לכתב/ת 
