שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    החוק להצלת ים המלח: 15 אלף חתמו על עצומה
    ביום א' יובא לאישור השרים פעם נוספת החוק להצלת ים המלח. לקראת הדיון המכריע, חתמו אלפים על עצומה שהפיצו ארגוני סביבה, אשר מפצירים באזרחים להתקשר לשרים ולהפעיל עליהם לחץ. "ים המלח הגיע לצומת של הכרעה היסטורית"

    יותר מ-15 אלף בני אדם חתמו בשבוע אחד על עצומה שקוראת לממשלה לאשר את הצעת החוק להגנת ים המלח. ההצעה נועדה לשקם את האזור, לאור נסיגת המפלס והשפעת הפעילות התעשייתית. לפני כשלושה שבועות נפלה ההצעה בוועדת השרים לענייני חקיקה. ביום ראשון הקרוב היא צפויה לעלות שוב לאישור. הקמפיין המשותף של ארגוני הסביבה אדם טבע ודין וידידי כדור הארץ - המזרח התיכון, בשיתוף עם קהילת הקמפיינים המקוונת אוואז, קורא לשרים לאשר את ההצעה.

     

     

    "אנו קוראים לכם לא להיכנע ללחץ משרד האוצר ובעלי המפעלים, ולאשר את החוק להגנה ולשיקום ים המלח", נכתב בעצומה. "לא תהיה עוד הזדמנות להציל את המשאב הנדיר והגווע הזה - אנא, אל תחמיצו אותה והצביעו בעד האינטרס הציבורי, הסביבה והדורות הבאים".

     

    במסגרת הקמפיין פורסמו מספרי הטלפון של משרדי שר האוצר יובל שטייניץ והשר לפיתוח אזורי ולפיתוח הנגב והגליל סילבן שלום. יוזמי העצומה קוראים להתקשר אל השרים במאמץ של הרגע האחרון להשפיע על תוצאות ההצבעה. ואכן, עשרות אזרחים כבר התקשרו.

     

    יוזם החוק, ח"כ דב חנין (חד"ש), הגיש לשרים את העצומה. עו"ד עמית ברכה, מנכ"ל אדם טבע ודין, שניסח את הצעת החוק, הסביר כי הוא מגביל את היקף שאיבת המים מים המלח, מחייב את המפעלים לשקם את הנזקים שגרמו לאזור ומאפשר את ביטול הזיכיון של המפעלים אם לא יעמדו בתנאים. "תמיכה של השרים בחוק תעיד על מחויבות אמיתית ובלתי מתפשרת לתקן את טעויות העבר ולהבטיח את המשך קיומו של ים המלח כאוצר טבע נדיר", מסר.  

     

    ההסכם לא פותר בעיות סביבתיות

    הצעת החוק תגיע לאישור הממשלה שבוע לאחר שאישרה את ההסכם בין כימיקלים לישראל (כיל) למשרד האוצר. ההסכם כולל את העלאת התמלוגים שמשלמת החברה מ-5% ל-10% על הפקה של יותר מ-1.5 מיליון טון ומימון של קציר המלח על פי חלוקה של 10% מימון של המדינה ו-90% מימון של המפעלים.

     

    במכתב ששלח השבוע אדם טבע ודין לוועדת השרים נכתב כי ההסכם אמנם פותר את בעיית הצפת בתי המלון הסמוכים לבריכה התעשייתית (בריכה 5) באגן הדרומי של ים המלח, בה מתבצעת הפעילות התעשייתית של המפעלים, אך הוא אינו פותר את הבעיות הסביבתיות הרבות באזור.

     

    "מטבעו, מתייחס ההסכם אך ורק להסדרה נקודתית של פינוי הפסולת התעשייתית (בריכה 5) ושיעור התמלוגים שעל מפעלי ים המלח לשלם. לצד חשיבות פינוי הפסולת התעשייתית, עומדת חובת המדינה לפעול לשיקומו המלא של ים המלח כמשאב טבע לאומי ופלא עולם".

     

    עוד מציין הארגון כי איזור ים המלח כולו "מצוי במצב של דרדור מתמשך אשר מתבטא בירידת מפלס ים המלח בכמטר אחד בשנה. זאת בשל שימוש מוגבר של מדינות האזור (ישראל, ירדן, סוריה והרשות הפלסטינית) במים שהיו אמורים להגיע לים המלח ובשל השפעת מפעלי ים המלח ומפעל האשלג הירדני, אשר שואבים מים מהאגן הצפוני של ים המלח לצרכי פעילות תעשייתית".

     

    בנוסף מציינים בארגון כי "לנסיגת המפלס מתווספים גם נזקים חמורים, ביניהם שינוי פני הנוף, פגיעה במפעלי תיירות ובאפשרויות פיתוח חופי רחצה, נזקי בולענים, נזקים ישירים לתשתיות והאצה של קצב התחתרות הנחלים".  

     

    "אחרי אישור ההסכם עם כיל, ים המלח הגיע לצומת של הכרעה היסטורית", אמר ח"כ חנין. "בהסכם כלולים מנגנונים שמתמרצים את הרס הים לתועלות כלכליות. בפרט, יש בו מנגנון שיוביל להגברת שאיבת המים מהאגן הצפוני, המתייבש של הים. לכן, במיוחד כרגע, חיונית הסדרה כוללת של ההגנות הסביבתיות על הים".

     

    מיכל שגיב, רכזת פרויקט הצלת ים המלח בארגון ידידי כדור הארץ,  אמרה כי "נקעה נפשו של העם מהבטחות חלולות והסכמי שקשוקה עם הטייקונים. זהו רגע המבחן בו ממשלת נתניהו מתבקשת להוכיח את מחויבותה להצלת ים המלח. רק אישור הצעת החוק תשים קץ למחדל הריסתו של ים המלח".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים