שתף קטע נבחר

אדגר אלן פו: "כי לבנה לא תאיר בלי חלום"

"ולא השרפים שבשמי המרום/ לא שדי אופל, שוכני הגלים/ יוכלו להפריד מעתה עד עולם/ נשמתי - משל אנבל-לי". תרגומים חדשים לשירי אדגר אלן-פו

במלאת 200 שנה להולדתו של אדגר אלן-פו, המשורר והסופר האמריקני הידוע, יצא לאור בתרגום מחודש קובץ שיזם ותרגם ראובן וימר ובו כל שיריו. אלן-פו (1809 - 1849) נחשב לממציא הסיפור הבלשי המודרני ומבין משוררי השירה הרומנטית-גותית הידועים ביותר. לשירה של פו חברה גם תיאוריה שירית, שהרציונל שלה הדריך אותו בכתיבתו": הוא שאף ליצור שירה שתהווה שילוב מושלם של מוזיקה ושל מילים, ואכן היסוד המוזיקלי של יצירתו מקנה לה יחוד שאין דומה לו. מתוך קובץ שירי "העורב":

 

עטיפת הספר. "כוכב פלאי/ בחלומי/ בליל קיצי ארוך" (עטיפת הספר) (עטיפת הספר)
עטיפת הספר. "כוכב פלאי/ בחלומי/ בליל קיצי ארוך"

 

אַנַּבֶּל-לִי

מִלִּפְנֵי עִדָּנִים וְשָׁנִים זֶה קָרָה,

בְּמַלְכוּת עַל הַיָּם הַגַּלִּי,

שָׁם חָיְתָה נַעֲרָה, תַּמָּה וּבָרָה,

וּשְׁמָהּ הָיָה אַנַּבֶּל-לִי;

וְאַחַת הִיא אִוְּתָה לָהּ, אוֹתָהּ נַעֲרָה –

לֶאֱהֹב וְלִהְיוֹת רַק שֶׁלִּי.

 

יֶלֶד הָיִיתִי, יַלְדָּה הִיא הָיְתָה,

בַּמַּלְכוּת עַל הַיָּם הַגַּלִּי;

אַךְ אָהַבְנוּ אָהוֹב מִכָּל אַהֲבָה –

אֲנִי וְאַנַּבֶּל-לִי;

אַהֲבָה כֹּה עַזָּה, שֶׁשַּׂרְפֵי הַמָּרוֹם

חָמְדוּ אֶת שֶׁלָּהּ וְשֶׁלִּי.

 

וְזוֹ הַסִּבָּה שֶׁלִּפְנֵי עִדָּנִים

בַּמַּלְכוּת עַל הַיָּם הַגַּלִּי,

יָצְאָה רוּחַ מֵעָב, וְהִקְפִּיאָה לָמוּת

אֶת יָפָה לִי, אֶת אַנַּבֶּל-לִי.

וּבָאוּ קְרוֹבֶיהָ, בְּנֵי הַיֻּקְרָה,

וְנָטְלוּ גּוּפָתָהּ מֵאֶצְלִי,

וּסְגָרוּהָ לָנֶצַח בְּבֵית קְבוּרָה

בַּמַּלְכוּת עַל הַיָּם הַגַּלִּי.

 

לֹא יָדְעוּ כְּאָשְׁרֵנוּ שְׂרָפִים בַּמָּרוֹם

וְקִנְאָה הִתְקַנְּאוּ בָּהּ וּבִי –

כֵּן! – זוֹ הַסִּבָּה (וְיוֹדְעִים זֹאת הַיּוֹם,

בַּמַּלְכוּת עַל הַיָּם הַגַּלִּי)

שֶׁבִּשְׁחוֹר לֵיל מֵעָב, גָּחָה רוּחַ נָקָם

שֶׁהִקְפִּיאָה אֶת אַנַּבֶּל-לִי.

 

אַךְ אַהֲבָתֵנוּ חָזְקָה מִכֻּלָּם

שֶׁהָיוּ מֵאִתָּנּוּ בּוֹגְרִים

וְרָבְתָה חָכְמָתָם מִשֶּׁלִּי.

וְלֹא הַשְּׂרָפִים שֶׁבִּשְׁמֵי הַמָּרוֹם,

לֹא שֵׁדֵי אֹפֶל, שׁוֹכְנֵי הַגַּלִּים,

יוּכְלוּ לְהַפְרִיד מֵעַתָּה עַד עוֹלָם

נִשְׁמָתִי – מִשֶּׁל אַנַּבֶּל-לִי.

 

כִּי לְבָנָה לֹא תָּאִיר בְּלִי חֲלוֹם בִּי תָּעִיר

עַל יָפָה לִי, עַל אַנַּבֶּל-לִי;

וְכוֹכָב לֹא יָאִיר בְּלִי שֶׁאוֹר לִי יַזְהִיר,

אוֹר עֵינֶיהָ שֶׁל אַנַּבֶּל-לִי;

כָּךְ, לְעֵת לֵיל-כּוֹכָב, לְצִדָּהּ שׁוּב אֶשְׁכַּב

שֶׁל חַיַּי, יָפָתִי, כַּלָּתִי, שֶׁאֹהַב,

בְּקִבְרָהּ עַל הַיָּם הַגַּלִּי,

נוּחָתָהּ בְּהֶמְיַּת הַגַּלִּים.

 

ארץ הזהב

אַבִּיר נֶאְדָּר

וּמְגֻנְדָּר

בְּשֶׁמֶשׁ וּבְצֵל עָב,

נָדַד, זִמֵּר,

תָּר וְשִׁחֵר,

אֶת אֶרֶץ הַזָּהָב.

 

אַךְ הוּא זָקַן –

אַבִּיר עַקְשָׁן –

לִבּוֹ כַּצֵּל הוּעַב

כִּי לֹא נִרְאָה

בְּדַל פֵּרוּרָהּ

שֶׁל אֶרֶץ הַזָּהָב.

 

עֵת נָס לֵחוֹ

וְתָשׁ כֹּחוֹ,

מוּל צֵל-צַלְיָן רָכַב –

"צֵל", פִּיו פָּצָה,

הֵיכָן נִמְצָא –

אוֹתוֹ מְחוֹז זָהָב?"

 

"עַל הַלְּבָנָה",

הַצֵּל עָנָה,

"הַמְשֵׁךְ, הַמְשֵׁךְ וּרְכַב.

וְרֵד אֶל גֵּיְא

צַלְמָוֶת גֵּא –

שָׁם אֶרֶץ הַזָּהָב!"

  

יוללי

דַּרְתִּי דּוֹאֵב

בְּעוֹלָם שֶׁל כְּאֵב,

כְּגֵאוּת קְפוּאָה לִי נַפְשִׁי,

עַד שֶׁיּוּלָלִי הַנָּאוָה הָיְתָה לִי כַּלָּה בַּיְשָׁנִית –

עַד שֶׁיּוּלָלִי הַזְּהֻבָּה הָיְתָה לִי כַּלָּה חַיְכָנִית.

הָהּ, פָּחוֹת בּוֹרְקִים

כּוֹכְבֵי הַשְּׁחָקִים

מֵעֵינֶיהָ הַקּוֹרְנוֹת!

אֵיך יִתְחָרוּ עַרְפִּלּוֹת

בְּנוֹת גּוֹנֵי הַפְּנִינִים הַסְּגֻּלוֹת,

בַּפָּחוּת שֶׁבְּתַלְתַּלֶּיהָ שֶׁל יוּלָלִי הַצְּנוּעָה –

הֲיִדְמוּ לִקְטוֹן תַּלְתַּלֶּיהָ שֶׁל יוּלָלִי הַנָּאוָה?

הַסָּפֵק, הַכְּאֵב,

אַל תָּשׁוּבוּ הָשֵׁב,

כִּי נַפְשָׁהּ לִי תָּשִׁיב אֲנָחָה,

וְכָל הַיּוֹם

תִּזְרַח לָהּ בְּחֹם,

בַּשָּׁמַיִם אֲשֵׁרָה,

כְּשֶׁעֵין גְּבִירָה נוֹשֵׂאת לָהּ יוּלָלִי הַיְּקָרָה –

כְּשֶׁנּוֹשֵׂאת לָהּ עַיִן סְגֻלָּה יוּלָלִי הַצְּעִירָה.

 

כוכב פלאי

כּוֹכָב פִּלְאִי!

בַּחֲלוֹמִי

בְּלֵיל קֵיצִי אָרֹךְ –

מֻשָּׂא שִׁירִי! בְּאוֹר שְׁמֵימִי,

לְךָ בָּעֵט אֶמְשֹׁךְ;

בֵּינְתַיִם, מִמְּרוֹמִים,

מַלְּאֵנִי רֹךְ!

 

מוּל עוֹלָמְךָ שֶׁאֵין בּוֹ דֹּפִי,

רַק לָנוּ הַפְּרָחִים וָיֹפִי

נוֹתְנִים לְאַהֲבָתֵנוּ אֹפִי

בַּסֻּכּוֹת שֶׁבָּן נָחוֹת

לְאוֹר הַיּוֹם רִיבוֹת חוֹלְמוֹת:

בְּעוֹד רוּחוֹת קַוְקָז כְּסוּפוֹת

נַעֲלָפוֹת עַל סְגֹל סַפּוֹת.

הוֹ! מַה מְּעַט בְּךָ יִשְׁכַּן

מוּל שֶׁנִּרְאֶה בָּאָרֶץ כָּאן:

תְּכֹל עֵין יָפוֹת –

הֲכִי כְּחֻלִּי בְּזִיּוּפוֹ הַנַּכְלוּלִי --

בַּאֲוִיר מָתוֹק תִּרְחַף

נִימָה עַצֶּבֶת מִכָּל תָּו --

 

ראובן וימר (1937) מתרגם שירי אדגר אלן פו המובאים, נולד בחיפה, גדל והתחנך בקיבוץ מזרע. למד ספרות ואמנות בירושלים והיה מבעלי "פרסום וימר יעקובסון טמיר". שימש כראש האיגוד הישראלי לפרסום. וימר מוכר כמי שהכניס והטמיע מילים וביטויים חדשים לשפה העברית, כמו: מקוון, ידוענים, טלפוניה, ניסוחאי (קופירייטר). כיום הוא עוסק בתרגום ובכתיבה. 

 

"העורב- כל שירי אדגר אלן פו". תרגם: ראובן וימר. הוצאת דורון ספרים, 144 עמ'.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
אדגר אלן פו. מאבות השירה הרומנטית ורומן המתח הבלשי
צילום: AP
לאתר ההטבות
מומלצים