שתף קטע נבחר

בילי וויילדר: חמים, טעים ולפעמים גם לא נעים

העיתונאי היהודי-ברלינאי בילי וויילדר הגיע לקולנוע בזכות התעוזה, והפך לאחד התסריטאים המבריקים והמושחזים בהוליווד עם המון חוצפה וביקורת פוליטית. מועדון הסרט המופרע מציין עשור למותו של אחד מיוצרי הקומדיות הגדולים בכל הזמנים

הוא יצר דרמות נפלאות ומותחנים אפלים אבל שמו יצא למרחוק בעיקר בגלל הקומדיות שלו. החודש ימלאו עשר שנים למותו של אחד מגדולי במאי הוליווד בילי וויילדר, שמפגשי מועדון הסרט המופרע בסינמטקים יוקדשו לקומדיות שיצר.

 

שמואל וויילדר (לימים בילי) נולד ב-1906, בגליציה. אביו רצה שיהיה עורך דין, אבל וויילדר התמרד והלך להיות עתונאי. ולא סתם עיתונאי, הוא היה חוצפן אמיתי.

 

מועדון הסרט המופרע מצדיע ל...

 

בילי וויילדר והחוצפה החיובית (צילומים: gettyimages) (צילום: gettyimages) (צילום: gettyimages)
בילי וויילדר והחוצפה החיובית (צילומים: gettyimages)

 

מספרים שהיה מנסה לשבור את השיא של עצמו ולהביא לעיתון שלושה ראיונות עם מפורסמים ביום אחד (זיגמונד פרויד היה אמור להיות המרואיין השלישי באותו יום וזרק אותו מכל המדרגות). כששאל אותו עורך עיתון לענייני קולנוע אם ירצו לנסות לכתוב תסריט, הוא ענה "לא כתבתי מימיי דבר כזה, אבל אין סיבה שלא אנסה, אולי אפילו אביים, אם כי לא עשיתי אף פעם סרט. אבל לאחד הדודים שלי יש מצלמה". עם החוצפה הזו נדד לברלין כדי למצוא את דרכו בעולם הקולנוע.

 

בברלין חי וויילדר בדירה מעופשת והיה כמעט חסר כל. אבל ראש של תסריטאי לא מפסיק לעבוד לרגע. הוא שם לב שהשכנה הסקסית מלמעלה מארחת מידי פעם אדם מוכר מתעשיית הסרטים הגרמנית, שככל הנראה בוגד באשתו. וויילדר אמר לעצמו שאם זה היה סרט, הוא היה יכול לתפוס את הזוג על חם וכך להשיג לעצמו עבודה.

 

יום אחד הוא מימש את התסריט: וויילדר פתח את הדלת בדיוק שהיו השניים במיטה והסביר לאותו מנהל בוגדני שאם לא יסדר לו עבודה, אשתו של המנהל תדע מהכל. כך השיג החוצפן את הג'וב הראשון שלו והחל לכתוב תסריטים בגרמנית, ביניהם כמה להיטים כמו "אמיל והבלשים". כשהנאצים עלו לשלטון הוא ארז את החוצפה וברח לארצות הברית כדי לחפש את מזלו ב"עיר החלומות" הוליווד, שם ציפו לו חבריו שכבר היגרו להוליווד.

 

סיוט בעיר החלומות

כשהגיע להוליווד גילה שמדובר בעיר רעבה ומובטלת. וויילדר החל ללמוד אנגלית כדי להפטר מהמבטא הגרמני (מה שלא ממש עזר לו). הוא חיזר על פתחי האופנים ומצא עבודות קטנות בתור עוזר לעוזר של תסריטאי.

 

בילי וויילדר, לצד ג'ק למון, מקבל פרס מפעל חיים בטקס האוסקר ב-1988 (צילום: gettyimages) (צילום: gettyimages)
בילי וויילדר, לצד ג'ק למון, מקבל פרס מפעל חיים בטקס האוסקר ב-1988

 

כדי לא להדאיג את הוריו, היה שולח להם ביקורות ספרים מפוברקות שכביכול פירסם בעיתונות המקומית. אמו גילתה את המזימה והתנחמה בזה שהספרים עליהם המליץ היו מחורבנים. היא לא זכתה לראות אותו פורח כי נספתה באושוויץ עם תחילת מלחמת העולם השניה.

 

את הסרט הראשון שכתב בהוליווד, "נינוצ'קה", ביים ארנסט לוביץ', הבמאי הנערץ עליו. מדובר בקומדיה על בחורה קומוניסטית ועגמומית שמגיעה לפריז ומתאהבת באמריקני. בסרט כיכבה השחקנית גרטה גרבו שעד אז שיחקה רק בדרמות. הטריילר לסרט לא הסביר את העלילה, אלא פשוט הבטיח לקהל באותיות ענק שבסרט הזה – "גרבו צוחקת". שלוש מועמדויות לאוסקר – לא רע בשביל סרט ראשון.

 

הטריילר של "נינוצ'קה"

 

וויילדר המשיך לכתוב ונעשה מתוסכל מכך שבמאים אחרים באים והורסים את היצירות המבריקות שכתב. "אני עוסק בבימוי רק כדי שבמאים אחרים לא יקלקלו את תסריטיי", הסביר אחרי שקיבל הזדמנות ראשונה לביים בעצמו קומדיה - "הקצין והקטינה".

 

בסרט, שיוקרן החודש בסינמטקים, ג'ינג'ר רוג'רס מגלה שאין לה מספיק כסף לנסיעה ברכבת, אז היא מחליטה להתחפש לילדה קטנה ולקנות כרטיס בחצי מחיר. הכרטיסנים לא מאמינים לה וכך נוצרים מרדפים בין הקרונות. העניינים משתבשים כשהיא מחליטה להתחבא בחדרו של קצין, בו היא גם מתאהבת, ומסתבכים כשארוסתו של הקצין עולה לרכבת.

 

יום לפני הצילומים, הוא ניגש למורו ורבו לוביץ', ואמר לו : "מחר אני מצלם בפעם הראשונה ואני מת מת מפחד. יש לך עצה?". לוביץ' ענה לו: "אני צילמתי כבר שבעים סרטים, ואני עדיין מת מפחד". שנים אחר כך היה תלוי במשרדו של וויילדר שלט גדול ועליו כתוב "מה לוביץ' היה עושה?".

 

הטריילר של "הקצין והקטינה"

 

התחפשויות וחילופי זהויות יהפכו מעכשיו לאחד מסימני ההיכר של הקומדיות של וויילדר, והמקרה המפורסם ביותר הוא "חמים וטעים" (1959), שהוכרז על ידי איגוד הסרטים האמריקני בתור הקומדיה הטובה ביותר בכל הזמנים. למעשה, כשסיימו להפיק את "חמים וטעים" נערכה הקרנת מבחן מול קהל כדי לבדוק האם הסרט מצחיק. הקהל באולם צרח מרוב צחוק, רק הבמאי היה מודאג.

 

 

"הסרט מצחיק מידי" הסביר וויילדר, "הקהל צוחק כל כך חזק, עד שהוא מפספס שורות שלמות של דיאלוגים". הוא החליט לצלם מחדש כמה מהסצנות המצחיקות ביותר בסרט במהירות איטית, כדי לתת לקהל קצת נשימה בין בדיחה לבדיחה.

 

בסרט מככבים טוני קרטיס וג'ק למון (שיהפוך לשחקן קבוע בקומדיות של וויילדר) ומרילין מונרו, שממשש לא הסתדרה עם הבמאי קצר הרוח. הוא היה מתלונן שהיא לא זוכרת את הטקסט. למשל, באחת הסצנות היתה צריכה להגיד "זו אני, מותק", ובמקום זה אמרה "מותק, זו אני". לא עזרו כל הפתקים שהחביא וויילדר בתפאורה של הסצנה כדי להזכיר לה את הטקסט החמקמק. את החוויה איתה, סיכם כך:"יש לה חזה מסלע גרניט, ומוח מגבינה שוויצרית".

 

הטריילר של "חמים וטעים"

 

בסצנה האחרונה בסרט, למון עומד להתחתן עם גבר מליונר, ומנסה לעצור את החתונה בכל דרך אפשרית. זה קורה בדיאלוג שנון ומצחיק על סירת מנוע. כדי לסיים את הסרט, היה זקוק וויילדר למשפט מחץ שיגרום לקהל לצחוק. למון הציע לו את המשפט "אף אחד לא מושלם".

 

וויילדר השיב: "זה משפט טוב אבל לא מעולה, ובוא נשים את זה בינתיים כפתרון זמני". בינתיים, המשפט נכנס לרשימת הציטוטים הגדולים של הקולנוע בכל הזמנים, והפך לכל כך מזוהה עם וויילדר, שעל המצבה שלו כתוב עד היום "בילי וויילדר - אני תסריטאי, אבל נו, אף אחד לא מושלם".

 

ביקורת

הסרטים שלו העבירו ביקורת מאד לא נעימה על החברה האמריקנית, ועם זאת הפכו ללהיטים. החברים של וויילדר סברו שזה ככל הנראה בגלל שהיה שחקן ברידג' מעולה. הוא היה מנתח את הפנים של יריביו וכך מבין מה מצב הקלפים שלהם, וכך היה מתייחס גם לתגובות הקהל. "רעיון מוצלח בסרט הוא כמו קלף טוב שצריך לדעת לנצל ברגע הנכון", אמר.

 

וויילדר היה גם חסר סבלנות, ולא היה מבזבז דקה על שיחה מיותרת עם אנשים לא מעניינים. בגלל זה היה דוחף את הדמויות בסרטים לקצב מטורף. הוא כל הזמן שיחק עם לב הקהל, ומותח את הגבול עד כמה שאפשר. כך למשל בקומדיה הפוליטית "אחת שתיים שלוש". אם שאלתם את עצמכם איך מענים שבויים במזרח ברלין? עושים את זה עם מוסיקת פופ אמריקנית.

 

סצינת העינויים מ"אחת שתיים שלוש"

 

גם בסרטיו הדרמתיים והאפלים, וויילדר השתמש בפתרונות קומיים כדי לחזק את הסיפור. לסרטו המפורסם "שדרות סאנסט" נערכו הקרנות מבחן מול קהל. הוא עמד בחושך והביט בקהל שנראה מאד לא מרוצה. גברת עם כובע גדול יצאה לשרותים ובדרך פנתה אליו ומבלי לדעת עם מי היא מדברת אמרה לו "האם אי פעם בחייך ראית כזה חרא?". וויילדר ענה "לא גבירתי, מעולם לא ראיתי". היא לא ידעה שהוא עבד על הפרוייקט במשך יותר משנה.

 

ויילדר החליט להוסיף ניחוח קומי מקאברי לתחילת הסרט. הוא פתח את הסרט מנקודת מבט של גופת הגיבור, שצפה בבריכה. "תמיד רציתי בריכה, לא חשבתי שככה אקבל אותה בסוף", אנחנו שומעים את המת מדבר. הסרט גרף שישה פרסי אוסקר.

 

סצינת הפתיחה של "שדרות סאנסט". הריצו ל-1:35 אל הגופה הדוברת

 

זאת ועוד, על קומדיות כמו "הדירה", "אירמה לה דוס", "נשקיני טיפשון", ושיתופי הפעולה שלו עם וולטר מתאו, במפגשי מועדון הסרט המופרע, שיוקדשו למהגר היהודי החוצפן שהפך להיות חלק מלב ליבה של הוליווד.

 

הטריילר של "נשקיני טיפשון"

 

אלון גור אריה הוא במאי, תסריטאי ומרצה על קומדיות ב"מועדון הסרט המופרע" ברחבי הארץ. ביום חמישי,

19 בינואר יוקדש האירוע בסינמטק חיפה לבילי וויילדר עם הקרנת הסרט "נשקיני טיפשון". האירוע יגיע לסינמטק תל אביב ביום שבת, 21 בינואר ולסינמטק ירושלים ביום חמישי, 26 בינואר עם הקרנת הסרט "הקצין והקטינה".

 

ערב על חייו לקומיקאי של ג'רי לואיס יערך בסינמטק ראש פינה ביום רביעי, 25 בינואר עם הקרנת הסרט "נער השליחויות". מפגש שיוקדש לאפרים קישון יערך ב-1 בפברואר באולם הקולנוע של קיבוץ מזרע עם הקרנת הסרט "תעלת בלאומילך".

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: gettyimages
בילי וויילדר. מושלם, כמעט
צילום: gettyimages
לאתר ההטבות
מומלצים