איך נתמודד עם עובדים שמרעילים את האווירה?

האנשים האלו... הם נמצאים בכל דרגות הארגון, הם גם עובדים וגם מנהלים, הם לא מאמינים לאיש ולדבר ורק רוצים שיעזבו אותם בשקט. לא משנה מה תגידו להם, הם תמיד יציגו לכם את חצי הכוס הריקה והמאוד שחורה, הם חשדנים, שתלטנים וסוליסטיים, וגם מניפולטורים לא קטנים. תכירו את האנשים הקשים, שמוציאים אותנו מהכלים מידי יום.

• זר ומנוכר: איך לא להתנהג במקום עבודה חדש
• איך להצליח בתפקיד ניהולי חדש?
• בניית מעגל כוח להגדלת מעגל העסקים
  

כשהמנהל שלכם שייך ל"זן רואי השחורות", או כאשר חלק מהעובדים במחלקה שלכם הם מהסוג הסקפטי שאינו מאמין לאיש ולדבר, אתם בצרות. במיוחד אם תתנו להם ולמחשבות השליליות שהם מייצרים להשפיע על האווירה ועל ההחלטות שלכם. הם ללא ספק אנשים קשים, ולמרות זאת, הקושי שלהם לא בהכרח חייב להפוך לקושי שלכם.

בין אם המזג הוא תלוי DNA גנטי ולא ניתן לשינוי, ובין אם הוא קשור לאירועי החיים וניתן לשנותו - עדיין מוטל עליכם להתמודד איתו.

עד לשינוי המיוחל, הרגע בו המנהל המיואש יהפוך לאתגריסט, המצליף יהפוך למפרגן, ההיסטרי יהפוך לעוצמתי מניע והסכסכן יהפוך למגשר הארגוני, עובדים ומנהלים צריכים ללמוד איך לא להגיב באמצעות מנגנון "הטייס האוטומטי". התגובה צריכה לבוא ממקום שונה, כדי שתוכל לנטרל את השפעתם של האנשים הקשים על האווירה במחלקה ובארגון ועל ההחלטות המתקבלות.

"המצליף הסדרתי רואה השחורות"

כמנהל וכעובד, "המצליף הסדרתי רואה השחורות" מביט על העולם דרך עדשות שחורות. הוא רואה רק את מה שחסר, מיותר, ומה שלא נעשה נכון לדעתו, ובעיקר את חוסר הסיכוי בכל מהלך שתנסה להוביל.

שיחה של חמש דקות איתו שואבת לך את האנרגיה שצברת בסוף שבוע מהנה עם המשפחה בחיק הטבע, מקפיצה לך את הפיוזים ומותירה אותך מרוקן, עגמומי ומיואש, ואותו - פורח. סטיבן קובי, מחבר "שבעת ההרגלים של אנשים אפקטיביים במיוחד"' כינה אותם "נהגי משאיות האשפה", אלו הפורקים עליך, מידי יום ושעה, את האשפה שלהם כדי להתרוקן וממשיכים הלאה למגרש הפריקה הבאה. רגע לפני שנעבור לפתרון, עצום עיניים ותן למצליף שם, כי הוא נמצא גם בארגון שלך.

הפיתרון לעובדים - היו פרו אקטיביים: יש לך רעיון למיזם והמנהל רואה כישלון באופק ומרפה את ידיכם?,תרגיע את המנהל שאתם לוקחים אחריות כוללת על המהלך, במיוחד אם לא יצליח, הבטח לו בהומור שיקבל הזדמנות, במידה שלא תצליח לומר לכם "אמרתי לכם ש..." ובקשו ממנו רק לאשר את המיזם.

הפיתרון למנהלים - התמקדו במידע ופרקו את השלם לצעדים: יש לך עובד שמתקשה לבצע משימה כי הוא חושש מתוצאות לא טובות? נסה להפריד בין הדעה של העובד (הדאגה, הפחד, החסמים האישיים) לבין המידע שיש לו על המהלך.

שאל את העובד שאלות שמכוונות למידע העובדתי שיש לשניכם על המשימה, פרקו יחד את התהליך לצעדים קטנים, בדקו מידע רלוונטי בכל צעד ונטרלו מהמשוואה את הרגשות שמייצרים אצל העובד את התקיעות והחסמים.

פיתרון הדרכה: סדנת תקשורת חיובית או שחרור מכעסים עשויה להאיר בפניו זוויות התייחסות חדשות לעולם ואולי להקל עליך את שגרת ההתמודדות מולו.

"המיואש הכרוני יושב הגדר"

"המיואש הכרוני יושב הגדר" הוא עובד או מנהל שאם תשאלו אותו, יאמר לכם בביטחון שראה הכל. הוא נכווה ללא ספק מספר רב של פעמים, חלק בגלל הנסיבות, פעמים אחרות בגללו, אך מה שנשאר צרוב בתודעתו היא בעיקר, תחושת ייאוש עמוקה וחוסר כדאיות ומוכנות לנסות.

הוא עייף, מובס ומיואש, ובכל זאת נחמד, לכאורה משתף פעולה, אך בשורה תחתונה לא תהיה תוצאה לשום פעולה שלכאורה יראה מוכנות לבצע. הוא כמו "פרח קיר" שרואים ואי אפשר לנגוע בו, מתנייד בפול גז בניוטרל ומשימת העל שלו היא - הישרדות. הוא מאופק, חסר שאיפות ומעדיף לא להתקרב ולנסות כדי לא להיכוות שנית.

הפיתרון לעובדים - שחררו מסר מרגיע: אם הוא הבוס הישיר שלך, כדי להניע אותו לצאת מאזור הנוחות החמים בו הוא שרוי בחוסר מעש, תצטרך להבטיח לו שהוא לא קשור לדבר ושלא יידרש לעשות דבר ואז יירגע ואולי גם יתמוך בך ובמהלך.

הפיתרון למנהלים - בצעו העצמה לכל אורך הדרך: כל הצעה שתציעו, שתאלץ אותו להרחיב אופקים, לא תזכה לתמיכה מהטעם הפשוט - הוא חושש... אם הוא עובד שלך ותרצה להניע אותו, תידרש להוציא את ה'מנטור' הרגיש והמתחשב המצוי בכל מנהל וגם בך, לחזק את אמונתו ביכולותיו, כישוריו ומסוגלותו.

הוא יתפתל אך ינוע קדימה לעבר המטרה שהיצבתם, אם תמשיך לחזק אותו, תעצים את החיובי, תמזער את השלילי ותהיה סבלני ומתמיד ובעיקר, תחנוך אותו בהתאם לקצב שלו, כפי שנאמר במקורות "חנוך לנער על פי דרכו".

פיתרון הדרכה: אם מדובר בעובד חשוב ומשמעותי למחלקה תוכל לשקול לשלוח אותו לסדנת אושר בגליל, ממנה יש סיכוי שיחזור עם קורטוב תקווה שתשפר את חיי שניכם. 

"ההיסטרי החרדתי"

על המנהל או העובד ה"ההיסטרי החרדתי", כל דרישה יוצרת לחץ בלתי פרופורציונאלי, וגורמת לו להנחית מהלומות מילוליות על העובדים או להתפרץ מול הקולגות. המנהל או העובד ההיסטרי הוא חיה מחודדת חושים: הוא חי את הרגע, מתעורר לחיים כאשר משהו או מישהו מתפרשים אצלו כדחייה אפשרית: נסו לדחות רעיון של טיפוס היסטרי ותחוו בשנייה את צידה האפל של אישיותו, שכן דחיית רעיון שלו כמוה כדחייה אישית שלו, וזה מבחינתו סוף העולם.

ברגע שהוא לא חש במרכז הבמה, הוא שולף את כישורי הדרמה ומעלה מיני הצגה שמחזירה לידיו את תשומת הלב, שלרגע, היה נדמה לו שאיבד. הוא ירצה את הקרדיט גם אם אתה עשית את כל העבודה וינחית עליך עבודה רבה וגם את מצבי הרוח שלו כך סתם ללא סיבה. אז מה עושים?

הפיתרון לעובדים - השתמשו בחוש ההומור: הוא המנהל ואתה העובד, לכן, לשנות אותו לא תוכל וגם אין זה תפקידך, ומכאן שאם החלטת להישאר במחלקה תחת ניהולו, תידרש לצלול עמוק ולמצוא את חוש ההומור המצוי בך, כי רק הומור יציל אותך מהאמירות שלו. אם מדובר בקולגה שלך, מה שיציל את שניכם היא יכולתך להציב לו גבולות מה שלא יכולת לעשות למנהל שלך.

הפיתרון למנהלים - שקפו את ההצלחה העתידית: אל תיכנסו לדרמות שהוא מייצר, ואל תוותרו לו. שקפו לעובד את תוצרי ההצלחה של המהלך, את ההערכה שיקבל, את הבמה ומיקומו בה, הבטיחו לו שאתם מגבים אותו בכל מחיר במקרה של אי-הצלחה.

פיתרון הדרכה: כשזה לא יעזור תוכלו להצמיד לו מאמן אישי שיעבוד איתו על הרגלי ההתמודדות שלו במצבי לחץ.

"המניפולטור הסכסכן"

הכירו את הרכלן הקטן, שגדל והפך עובד או מנהל בארגון שלכם. ביסודו, הוא חסר ביטחון ולכן כשם שבספרו "הנסיך" מתאר מקיאוולי את השליט הפועל בשיטת הפרד ומשול בין הנסיכויות, כך "המניפולטור הסכסכן" הולך רכיל ומפריד בין האנשים, כדי להשיג שליטה עליהם ועל מעשיהם.

הוא חלקלק, פתלתל ותקשורתי, בקלות יעורר את חיבתך ואת תשומת ליבך. כך הוא מצליח לגרום לאנשים להיפתח אליו ומיד בתום השיחה ירוץ עם המידע הכי רגיש שסיפקת לו ויעביר אותו הלאה, לידיים הכי מסוכנות מבחינתך.

לעתים קרובות יוסיף נופך משל עצמו, שכל קשר בינו לבין המציאות והעובדות מקרי לחלוטין. פעם אחר פעם תכה על חטא ותצליף בעצמך על שהקשבת לו ושיתפת אותו, אך זאת עד הפעם הבאה תשכח את המסר. כוחו של "המניפולטור הסכסכן" בחלקלקות לשונו, שמביאה אותך לשתף פעולה, מכאן, שברגע שתפסיק להקשיב לו יאבד את כוחו. או, שתשחק את המשחק כמוהו ותשתף אותו במידע שגוי, שישרת אותך ויגרום לו ליפול בפח של עצמו. לא בטוח שהוא ישנה את התנהגותו, כמעט ודאי שייזהר מלפגוע בך בפעמים הבאות.

הפיתרון לעובדים - העמיקו בריתות ושיתופי פעולה: אם המנהל שלך סכסכן, סביר להניח שינסה להפריד בינך לבין עובדים אחרים, במיוחד אם הוא רואה בך פוטנציאל ניהולי. תצטרך לעבוד קשה על בריתות עם הצוות ועם מנהלים ועובדים אחרים כדי למזער את השפעתו המזיקה ולחזק את מעמדך.

הפיתרון למנהלים - העמד אותו במקום ומהר: יש לך עובד סכסכן רכלן, העמד אותו במקומו ויפה שעה אחת קודם, לפני שיהרוס לך את המחלקה. אל תיגרר להקשיב לו גם אם המסר על פניו נראה אטרקטיבי ביותר, כי בזה רק תעצים את כוחו השלילי. שדר לצוות שלך שאתה מודע לסכסוכים שהעובד מנסה לייצר ושאתה רואה אותם ואת משתפי הפעולה איתו ואיתם בחומרה.

פיתרון הדרכה: כאשר מדובר במקרים "קלים" של "מניפולטור סכסכן", סדנאות תקשורת אמפטית או תקשורת מגשרת וחיזוקים חיוביים יוכלו למזער את הצורך האישי שלו בשימוש בתככים למיצוב עצמי.

"זה שלא מסוגל להקשיב"

זוכרים את הילד שלא הצליח לשבת חמש דקות בשקט על הכיסא בכיתה? זה שברח באמצע השיעור לחצר לשחק כדורגל או כדורסל? שהפריע למורה כל דקה גם כשלא שאלה שום שאלה? ובכן, הילד הזה היום מבוגר, והוא עובד או מנהל גם בארגון שלך.

אם הוא לא טיפל בבעיה המקורית, גם היום הוא כמו פתיל קצר, חסר מסוגלות בסיסית להקשבה, מצופה במעטה כבד של התנגדויות לכל דבר חדש. כל רעיון, הצעה, או פעילות חדשה מכניסות אותו למגננה. בין הפרעת הקשב לחסמים הרגשיים הוא פשוט לא מאפשר לך להשחיל מילה, מה שעושה אותו רגוע ואותך - מתוסכל.

הפיתרון לעובדים ולמנהלים זהה - פרקו כל התנגדות לשאלות: מה תעשה אם אתה עובד יצירתי או בעל רעיונות חדשניים, רצון לשנות ולהניע תהליכים והמנהל שלך לא יודע, לא רוצה ולא מסוגל להקשיב לך? ומה תעשה אם כמנהל, אתה מעוניין להוביל תהליך ואחד העובדים לא מוכן להקשיב ומפריע, מהטעם הפשוט, שהוא מאויים מהשינוי ולא מסוגל להקשיב לפרטיו?

ראשית, גם כמנהל וגם כעובד תצטרך לטפל בהתנגדויות הרגשיות שלו, ותיטיב להתחיל משאלת שאלות כנגד כל הצהרה התנגדותית שיביע. למשל, מול ההצהרה שלו - "אי אפשר לעשות את זה..." תשאל "מה בדיוק אי אפשר לעשות?", בעצם הצגת השאלה אתה מחזיר את הכדור ואיתו את האחריות למגרש שלו, ומנסיוני כיועצת מול מנהלים ועובדים מקטגוריית "זה שלא יכול להקשיב" הם מתפרקים תרתי משמע, מול כל שאלה שמחייבת אותם לזוז מהדיעה האישית חסרת הבסיס להתייחסות למידע, נתונים ולוגיקה.

פיתרון הדרכה: עובדים ומנהלים הסובלים מהפרעת קשב וריכוז, ישפרו מהותית את חייהם, תפוקותיהם וחיי הסובבים להם, אם ייעזרו באחת משיטות הטיפול האלטנרטיביות, המסייעות להתמודדות עם הבעיה: סדנאות מודעות, תוכניות העצמה, שיטות טיפול אלטרנטיביות ומפגשי ייעוץ, שיהפכו את ההקשבה מעינוי לפעולה מהנה ואותם למשתפי פעולה.

לסיכום

עובדים ומנהלים קשים נמצאים בכל ארגון, במהלך החיים הם משגעים לעצמם ולאחרים את השכל, שואבים אנרגיות ומייצרים אווירה שלילית. אפשר גם אחרת - בתנאי שנלמד לא לשתף פעולה ולהזין את השליליות שלהם. בשנייה שנלמד לזהות כל טיפוס - על מאפייניו, צרכיו ובעיקר לזהות את הטריגר שמניע אותו ואת המזור לכאבו הפנימי, נצליח לנטרל את עצמנו מהשפעתם המרעילה ואולי בדרך, גם נעזור להם להפוך לקשים פחות ומאושרים יותר.

אם כל זה לא יצליח, נוכל להסתפק בעובדה שאנחנו רק עובדים איתם ולא נאלצים לחיות איתם. 

הכותבת היא מנכ"ל STS, יועצת אסטרטגית למצוינות אישית וניהולית