שתף קטע נבחר

סערת חוק טל: כישלון מוחלט או תהליך הדרגתי?

חברי הוועדה, שעל בסיס מסקנותיה חוקק החוק שמסדיר את הפטור לאברכים, חלוקים באשר למידת הצלחתו. "מי שמתנגד לחוק לא מעוניין בהשתלבות", טען ראש העיר בני ברק לשעבר. ניצב בדימוס סדן: "חייבים שינוי, לא למצב הזה התכוונה הוועדה"

עשר שנים לאחר שאושר לראשונה חוק טל, המסדיר את הפטור מגיוס לצבא שניתן לתלמידי ישיבות, הוא שב ועלה לכותרות. הממשלה צפויה לאשר את הארכת החוק בחמש שנים נוספות בישיבתה הקרובה, על אף המחלוקת שצפה מעל פני השטח בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לשר הביטחון שלו, אהוד ברק.

 

אשרור חוק טל - כותרות אחרונות ב-ynet:

 

היה זה ברק, שמינה ב-1999 את ועדת טל, בשבתו כראש הממשלה וכשר הביטחון, כדי שתגבש המלצות בנושא סוגיית בני הישיבות ודחיית שירותם הצבאי מתוקף הסדר "תורתם אומנותם". מסקנות הוועדה הזו התגלגלו בשנת 2002 לידי חוק טל, שמאושר מאז בכל חמש שנים. גם כעת, עשר שנים לאחר מכן, הדעות חלוקות באשר למידת הצלחתו של החוק השנוי במחלוקת.

 

שר הביטחון קרא אמש (ג') להאריך את החוק בשנה אחת בלבד, שבמהלכה הוא ישונה כך שצה"ל יוכל לגייס את מי שיבחר. "באותו זמן", הדגיש ברק, "כל מי שאיננו נקרא לשירות בצה"ל יעשה שירות לאומי-אזרחי בקהילה במקרה הצורך, ולאחר מכן יתפנה לשוק העבודה".

 

המצב הזה, העריך ברק, יאפשר "את מימוש העיקרון לפיו כולם חייבים בשירות, בהשתתפות במאמץ בנשיאה בנטל, וגם תגמול הולם והוגן לאותם אלה שנקראים ולוקחים יותר סיכון ומעמיסים על עצמם יותר את השירות הצבאי, ואחר כך בהמשך גם את שירות המילואים".

 

החוק נכשל? "כאין וכאפס לעומת המטרה המקורית"

גם בקרב חברי ועדת טל הדעות חלוקות. ניצב בדימוס ישראל סדן, שישב כחבר בוועדה, טוען שהחוק כשל "כישלון מוחלט". לדבריו, הוא אינו משיג מטרותיו. בשיחה עם ynet ציין סדן, ראש עיריית חדרה לשעבר, כי המצב הנוכחי התקבע לאחר שהכנסת לא קיבלה את המלצות הוועדה במתכונתן המקורית, ואף נעשו בהן שינויים גדולים.

 

"לא לזה כיוונה הוועדה, וחוק טל רחוק מזרח ממערב במצב העכשווי, ממה שהתכוונו חברי הוועדה, מה שיש זה כאין וכאפס לעומת המטרה המקורית,

ואינני מרוצה מהמצב הזה, וחושב שיש צורך בשינוי", אמר סדן.

 

לעומתו, הרב מרדכי קרליץ, שישב גם הוא כחבר בוועדת טל, הדף את המתקפות נגד החוק. "זו טעות לחשוב שהיום החוק פחות נכון או רלוונטי מאשר היום שבו הוא חוקק", הוא אמר ל-ynet. "החוק הוכיח עצמו במידה רבה, וממשיך להוכיח עצמו, ההנחות שהונחו בתוך הוועדה קיימות גם כיום, ואין הבדל משמעותי בין החוק שחוקק לדברי הוועדה".

 

"המתנגדים לא רצו לתת להסדר צ'אנס"

לדברי הרב קרליץ, ראש עיריית בני ברק לשעבר, הוא אינו מזהה מתנגדים חדשים לחוק המדובר, אלא גורמים המנסים לצבור הון פוליטי. "מי שמתנגד לחוק כעת, התנגד לו גם בשלב הראשון של החקיקה, אני לא רואה כאן פנים חדשות שהצטרפו להתנגדות. אלה אותם אנשים שאמרו לגייס את כולם בלי מחשבה. אלה שטוענים שהמספרים של המתגייסים לא עומדים בציפיות, אלה אותם אנשים שלא רצו לתת להסדר בכלל צ'אנס, עבורם המספרים לא משנים, הם לא רוצים השתלבות שקיימת בעזרת החוק, שעוד יניב פירות".

 

הרב קרליץ הוסיף כי הגורמים הקוראים לבטל את החוק כלל לא מחפשים הסדר, "מי שרוצה להוסיף לעצמו הון פוליטי ולהוסיף סכסוכים, ועשה זאת בכמה סיבובים של החוק, מנסה לעשות עליו סיבוב נוסף, אין כאן טענות אמיתיות מעבר לזה".

 

חבר נוסף בוועדה, עורך הדין ד"ר יעקב וינרוט, טוען כי ההשפעה של החוק אינה מיידית וכי יש להמשיך ולאשרר אותו. "צריך להבין שהחוק עוסק בניסיון לגרום לתמורות חברתיות בתוך שני ציבורים קוטביים, ותנועות כאלה לוקחות זמן.

התהליך שהחוק מביא עובד בהדרגה, והוא יתגבר".

 

גם וינרוט תמה לנוכח הקריאה לבטל את החוק. "המתנגדים והטוענים שהתמורה אינה מספקת אינם מוצאים שום אלטרנטיבה, כי אין כזאת. יש דברים שקשה למדוד אותם בפרקי זמן קצרים, אבל בכל מקרה כבר כיום ישנה עלייה גדולה בתחום של השילוב - קרוב לעשרת אלפים חרדים לומדים במוסדות אקדמיים, אנשים יצאו לשוק העבודה, אנשים הלכו לשירות לאומי, זו תופעה שמתפתחת ובונה עצמה, והיא צריכה זמן".


פורסם לראשונה 17/01/2012 23:53

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
עשור אחרי חוק טל, הדעות עדיין חלוקות
צילום: אוהד צויגנברג
"כאין וכאפס לעומת המטרה המקורית". ישראל סדן
צילום: נמרוד גליקמן
החוק עובד. עו"ד יעקב וינרוט
צילום: מוטי קמחי
מומלצים