שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    הנופש הראשון שלנו: במקום לדבר - טבלנו בג'קוזי

    מסתבר שלנהל זוגיות בעיר, זה קלי קלות לעומת 24 שעות בטבע, בלי טלפונים מהוט, מהבנק או חברים שקופצים לביקור. נכון, שתינו תה ודיברנו שעתיים. אבל אז, כמו בסרטים המצוירים רק בגודל טבעי, התחילו לצרצר צרצרים בחוץ, ולנו נגמרו המילים. מזל שהיה לנו ג'קוזי בצימר

    אחת לכמה זמן מותר לכל אחד מאיתנו לנער את קופת החזרזיר שלו, לקבץ עשרות אגורות אלו לאלו ולנסוע לחופשה. בכל זאת ולמרות אלפי ביקורות מוצדקות יותר ופחות על הארץ, מחוץ לערים הדי מכוערות שלנו ולפקקי התנועה של חמש אחר הצהריים, יש דברים לא רעים בכלל ששווה לראות.

     

    עוד על חופשה וזוגיות בערוץ יחסים:

    בלוז יום הולדת - לרווקים זה כואב יותר

    אחרי תקופת היכרות וסקס - חייב להגיע הצימר

    איך לשרוד חופשה זוגית

     

    שנים שאני שומעת שמועות על קיומם של עצים לא רק בצידי הכביש, ופירות שאפשר לקטוף מהעץ. אגדה מופרכת אחת טענה שיש שם מקורות מים שלא בצבע צהוב זרחני, אבל זה נשמע טוב מדי מכדי להיות אמיתי.

     

     

    איך יוצאים מהעיר הזאת?

    את סוף השבוע האחרון שלי הקרבתי בנסיעה לצימר בצפון הארץ. מעבר לכמה תובנות גיאוגרפיות די בסיסיות שכנראה פספסתי ביסודי (ירדן לא נמצאת בצידה השני של הכנרת, למשל), ולקח לגבי נהיגה זהירה בשעת לילה מאוחרת, יצאתי משם עם חוויה נעימה בסך הכל, אבל עם לא מעט מהמורות בדרך.

     

    למען הסר ספק, את כל חוויות הנופש הזוגי שלי עד עכשיו צברתי מסיפורים של אחרים. עד עכשיו, איך לומר, לא נמצא האדם הנכון. בן זוג אחד שלי תמך בפוליגמיה והרעיון של חמישה אנשים בצימר גרם לי להבין שאני דווקא לא כל כך תומכת.

     

    השני היה עני מרוד וסוג של הומלס, והשלישי היה בולימי – כך שלא יכולתי לחשוב על לבלות איתו במקום שמתמחה בגבינות עיזים. לצערי על השאר אני מתביישת לדבר, כי הם היו גרועים בהרבה. בקיצור, איכשהו איגדתי לתוך חיי את מיטב ה'סחלע' של הכיור המכונה תל אביב רבתי. אבל תמיד חלמתי לנפוש יום אחד בצימר, ולשתות יין בג'קוזי.

     

    החלום הזוגי: צימר עם ג'קוזי ויין (צילום: ארז ביטון ועומר שביט ) (צילום: ארז ביטון ועומר שביט )
    החלום הזוגי: צימר עם ג'קוזי ויין(צילום: ארז ביטון ועומר שביט )

     

    הדרך לפרוייקט צימר עוברת ביעד הלא נכון

    אז יצאנו, אני ובן זוגי הנוכחי, בדרך לצימר. בדרך כלל האשמה בכל הנוגע להליכה לאיבוד נעוצה בי, אך הפעם היה זה הג'י פי אס. כי ממש כמו שגוגל טרנסלייט אוהב להתעלל במשפטים שנותנים לו לתרגם ללא כל קשר למקור, מתחת לקול המתכתי והמכשיר הקטן מתחבאת ישות מרושעת שרק רוצה לנווט אתכם לכיוון המוטעה, סתם כי זה מצחיק אותה.

     

    אין מה לעשות, יש לא מעט דקויות שקל להסביר לאדם ולא כל כך קל להסביר למכשיר. לכו תסבירו לו שכשכתבתם בשורת היעד: 'דוריס קצבים, ראש פינה', התכוונתם למסעדה ולא למשפחת דוריס ברחוב נידח בקצה המושבה.

     

    אפשר לסכם ולהגיד שהמסע הארוך בדרכים הספיק לשחוק את עצבינו. שנינו כעסנו על הג'י פי אס אבל הרשנו לעצמנו להיות מתוסכלים זה על זו. ככה זה כשלא קמים שלוש שעות ממושב הרכב, למרות שהטבע זועק 'פיפי' בקולי קולות.

     

    כשהמילים נגמרות, יש פתרון אחד: ג'קוזי

    אבל הנורא מכל היה עוד לפנינו. מסתבר שלנהל זוגיות בעיר, על כל העיסוקים שבה ומעט הזמן הפנוי שנשאר לבלות בו ביחד, זה קלי קלות לעומת 24 שעות בטבע, בלי טלפונים מהוט, מהבנק או חברים שקופצים לביקור. נכון, שתינו תה ודיברנו שעתיים, אבל אז, כמו בסרטים המצוירים רק בגודל טבעי, התחילו לצרצר הצרצרים בחוץ, ולנו נגמרו המילים.

     

    זהו רגע מבחן לכל זוגיות: הנופש הראשון. נופש זוגי מאפשר לכם לבחון את הזוגיות בסביבה מעט שונה ולהכיר צדדים חדשים בבן או בת הזוג, ובחיי שלא הייתה לי בעיה לעבור את המבחן בהצטיינות, אבל בחרתי לרמות ולהעביר את רוב הזמן הזוגי שלנו בג'קוזי: מקום שלא צריך לדבר בו, לא צריך לסבול מתח ושתיקה לא רצויה, ואפשר פשוט להירגע בתוכו ולא לעשות דבר. אין ספק שמדובר בעצלנות במיטבה וברמאות במובן הכי מלא שרק יכול להיות.

     

    גם ברגעי הזוגיות הנמוכים ביותר שלי תמיד ידעתי דבר אחד: אוכל מרכך רגשות קשים ועושה פלאים לרגשות חמים. ולכן כמות גבינת העזים המקומית שאכלתי והאכלתי את בן זוגי שקולה לתפוקת עדר דשן בשנה וחצי.

     

    נהניתי. מאוד נהניתי. אני אוהבת אוכל, אבל כאישה נוירוטית ועבד נרצע של התרבות הטלוויזיונית, לפעמים הוא גורם לי ולחלק ממכרותיי להילחץ. מראה בגודל מלא אפשרה לי לעשות את הפעילות הכי פחות זוגית בעולם, ולבחון עצמי בזוויות שונות תוך כדי שאני הודפת את בן זוגי.

     

    שחקנית הפורנו עם הצלוליט

    כשזה לא הספיק לי הגדלתי לעשות והצקתי לו עד שהסכים לנסות ולפרוץ את הערוץ הסמי ארוטי 'אגו'. לכאורה, ספק רמיזה ארוטית ל'בוא נצפה בפורנו רך', ספק ירייה ברגל למראה בנות יותר יפות ויותר שופעות מכותבת שורות אלו. אבל, משהצלחנו לקבל גישה לערוץ שאבתי ממנו את הארוטיקה בהצלחה רבה על ידי שאלות מציקות בנוסח: 'מי רזה יותר', וצווחות שמחה לאיד למראה כל צל של צלוליט.

     

     

    באיחור של כ-12 שעות ועד שנרדמנו, סוף-סוף היה לנו את הזמן הזה שתמיד מצלמים בתמונות פרסומת לצימרים: מבטים, נרות, מילות אהבה, כוס יין וכל שאר המוטיבים של סכריניות למיטיבי לכת.

     

    היה שם כל מה שאנשים בחופשה מפנטזים עליו ולא יודעים שהוא לא תמיד חלק הארי של החופשה אלא לפעמים דווקא החלק הקטן יותר. זה לא הרבה, אבל דווקא מינונים קטנים של קיטש מתאימים יותר לחלק מאיתנו. ולפעמים חייבים לעבור דרך חתחתים שכוללת כל מה שרק יכול להסיח דעתו של אדם עד שמגיעים לאותו מקום נכסף.

     

    כאמור, לכל אחד מאיתנו מגיע פסק זמן אחת לכמה זמן. הבעיה היא שקל להרוס חופשה כשם שקל לנפץ כל ציפייה גדולה אחרת, כל עוד היא לא מתגשמת במלואה. אבל כל עוד לא תלכו לאיבוד, לא תהיו אובססיביים בנוגע לעצמכם במהלך שלושת רבעי טיול, תאכלו אוכל טעים ולא תציצו באייטם האחרון בחדשות על פדופילים - יש לכם סיכוי לא רע לזכור את חופשת הצימר שלכם בצורה חיובית.

     

    כל עוד, כמובן, אתם מקפידים לקבל חדר עם ג'קוזי: אביזר הרמאות האידיאלי לאנשים שלא ממש יודעים איך להתחיל שיחה על כלום. כזה שאולי תצאו ממנו עם העור הכי מקומט שיש בכפות הידיים אבל גם עם רפיון שרירים מבורך. כן, אם יש לי עצה אחת חשובה לכם היא זו: אל תעיזו לשכוח את הג'קוזי!

     

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    איזה כיף שהגענו ליעד למרות הג'י פי אס. עכשיו בוא נעשה אהבה
    צילום: shutterstock
    הכרויות
    כתבו לנו
    מומלצים