שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    הבחורה ששתתה שלוש מאות בירות

    לפי הגדרה רווחת, מומחה הוא מי שיודע יותר על פחות. בבלוג העוסק כולו בבירה תוכלו ללמוד המון על בירה מארץ ומחו"ל, הכל מניסיונם האישי של שני בלוגרים שתיינים

    "זהו פרוייקט של אישה אחת, כבד אחד ובנזוג מעולה אחד, שמנדב את תאי הזכרון שלו ואת כישורי השתיה לצורך המטרה", כך נכתב בבלוג הבירה של קרן מוססקו ובן זוגה המכונה "החשאי". בבלוג שזכה לשם הקליט "קוראים ושותים עם ספר מותגי הבירה בישראל" סוקר הזוג בצורה משעשעת שלוש מאות מותגי בירה, כולם מופיעים בחוברת "מותגי הבירה בישראל 2011".

     

    מאיפה מתחילים?

    את הבלוג פתחו בני הזוג בסוף מרץ, לאחר שביקרו בפסטיבל הבירה של מטה יהודה ופגשו את שחר הרץ, מי נחשב לאחד ממוחי הבירה הגדולים בארץ. "קנינו עותק (של מדריך מותגי הבירות שהרץ הוציא -ו"ק) ועברנו עליו בבית. ראינו שבערך שני שליש מהבירות לא טעמנו והחלטנו לעבוד על כל הספר עד לסוף השנה האזרחית. משם הכל היסטוריה, קצרה, אך כזו שעתידה להיכתב בספרי ההדרכה לרופאי כבד".

     

     (צילום: beerdrinking.wordpress.com) (צילום: beerdrinking.wordpress.com)
    (צילום: beerdrinking.wordpress.com)

     

    הזמן: רביעי בערב

    המקום: בבית

    השותים: החשאי ואני

    הנשתה: Tsingtao (עמ' 276)

    שיט, אוטוטו מגיעים אורחים, שזה איך שאנשים בני 30+ אמורים לקרוא לאנשים אחרים שבאים להתארח בצל קורתם בשישי בערב. אורחים ואירוח מתקשרים אצלי לקישים, מטבלי גבינה, פיצוחים וצחוקים בקול רם שמפריעים לי לישון – סוג של טראומת ילדות. החשאי ואני לא מארחים באמת, לא בצורה הזאת. פעם ברבעון מתארגן אצלנו ערב קוקטיילים שעליו המסובים עמלים במשך חודשיים בממוצע ובזמן האחרון אנחנו פותחים את דלת הדירה ודלת המקרר לטעימות בירה ספונטניות יותר או פחות. היום בצהריים החלטנו להתכנס לטעימת בירה ואני קלטתי שטרם כתבתי על הצינגטאו, בירה סינית שהחשאי ואני לגמנו ביום רביעי.

     

    מאיפה משיגים?

    כדי למלא את הבלוג בסקירות, מוססקו ובן זוגה חרשו על חנויות ברחבי הארץ, ביקרו במבשלות ועשו השלמות גם באירופה כדי לטעום בירות שכבר לא נמצאו על המדפים בישראל. "הרבה חובבי בירה התגייסו לעזור לנו במשימת איתור של בירות שכבר לא מופצות, וזה היה אחד הדברים היותר מעניינים בפרוייקט: דרור מהבלוג "רק בירה" הביא לנו מפראג פחית של קרלסברג אלפנט, שנפוצה באירופה כמו זבל אך כבר לא מבושלת כאן, החשאי קפץ איזה בוקר ליקב במצפה הראל אחרי שקיבלנו מידע מודיעיני לגבי בקבוקים מסוימים ואת הטובורג 6 , הגביע הקדוש של הבלוג, קיבלנו מידיד שפתאום מצא בקבוק אצלו במרתף". מספרת מוססקו ל-ynet מחשבים.

     

     (צילום: beerdrinking.wordpress.com) (צילום: beerdrinking.wordpress.com)
    (צילום: beerdrinking.wordpress.com)

     

    הזמן: שני בערב, ערב חג הBeers 2012-

    המקום: בו אנחנו בדרך כלל שותים

    השותים: החשאי ואני

    הנשתה: Tuborg 6% (עמ' 146)

    מי בכלל העלה בדעתו בסוף מרץ 2011, שהגביע הקדוש של חוברת המותגים יהיה בקבוק של בירה מסחרית להחריד, שהופצה בסופרמרקט ובסופר באבא? לא אנחנו, זה בטוח. היינו בטוחים שנזיע על משהו קצת יותר אקזוטי מטובורג 6, מהדורת טובורג בחוזק 6% שבושלה והופצה לרגל 60 שנות מדינה, אבל החיים מזמנים הפתעות בדיוק מהסוג הזה.

     

    בירה דף עט

    ניהול הבלוג השפיע מאוד על חייהם של מוססקו ובן זוגה: "במהלך התקופה הרגלי השתיה שלנו השתנו וכעת אין ברירה אלא להודות שמזוג נורמטיבי וחביב, הפכנו לבירגיקס חסרי תקנה. אנחנו שומרים את הפקקים ואוספים תויות כאותות קרב, חברים במועדוני בירה ומקבלים הביתה בירות בוטיק אמריקאיות פעם בחודש. התחלתי לשתות עם דף ועט כדי לשמור רשמי טעימה. החשאי די שמח שהמרתון בעקבות ספר המותגים הסתיים, ושעכשיו מותר לאכלס את המקרר בבירות גרמניות. בניגוד אליו אני מתקשה לחזור לרוטינה ועדיין דואגת לגיוון במזווה הבירה הפרטי".

     

    האם תהליך השתייה והתיעוד הביא אתכם להסיק מסקנות חדשות? מה לגבי היחס בין מחיר הבירה לאיכותה?

    למדנו לשבת במקומות שיודעים לטפל במכשור, בחביות ובבקבוקים. גם בפאבים מכובדים נתקלנו לא אחת בבירות מקולקלות. מהר הבנו שלמחיר ולאיכות אין קשר. לדוגמא, בירות בוטיק ישראליות נמכרות ב-15 שקל בין אם הן מעולות ובין אם ברור כשמש שמשהו התפנצ'ר בתהליך הייצור, ופחיות שנמכרות בתחנה המרכזית הישנה ב-16 שקל לארבע בירות, אפשר למצוא בירות סבירות ומאוזנות לגמרי".

     

    את הבלוג ססקו ובן זוגה לא קידמו באופן מיוחד, והשמועה על קיומו עברה בעיקר מפה לאוזן, ומלינק ללינק. "קיימת סקירה נרחבת על בירה בתקשורת, אבל מעט מאוד כתיבה לא יחצנית. נראה לי שאנשים צמאים למידע שחורג מקופי-פייסט מקומוניקטים בכל תחומי החיים, לא רק בבירה."

     

    ומה השלב הבא?

    יש עוד כמה בירות שטרם השגנו ושאם נשיג נכתוב עליהן. החלטנו להמשיך עם הבלוג, אם כי בפחות אינטנסיביות, ולסקר בירות ישראליות ובירות ייבוא שניתן להשיג כאן. במקביל, פתחנו בלוג נוסף באנגלית, The Beer Gatherer, שמסקר שלושה תחומי עניין: חווית ורשמי טעימה על בירות שאנחנו שותים אבל שלא ניתן להשיג בארץ, בירות בוטיק ישראליות ותיעוד של שתייתנו בעקבות הספר 1001 Beers You Must Try Before You Die"".

     

     (צילום: beerdrinking.wordpress.com) (צילום: beerdrinking.wordpress.com)
    (צילום: beerdrinking.wordpress.com)

     

    הזמן: היום האחרון של 2011, היום האחרון של פרוייקט קוראים ושותים

    המקום: חדר המגורים, ליד המתקן לייבוש הכביסה ומול ערוץ 9 בMUTE

    השותים: החשאי, אני ואיש הבירה

    הנשתה: Martens Gold (עמ' 198)

    קשה לי להתחיל לכתוב את הרשומה הזאת, האחרונה במסגרת הפרוייקט. מועצת רבני הבירה הוציאה פסק הלכה שמותר לי למשוך עד לתערוכת Beers 2012 כדי לסגור שנה מאז הוצאת ספר המותגים (...) אבל זהו, נגמר. לא הבלוג. הבלוג ימשיך באותה כתובת וימשיך לעסוק בבירה אבל לא באותה מתכונת, ואולי גם תחת כותרת אחרת, כי אתמול הפסקתי לשתות עם ספר מותגי הבירה בישראל.

      

     

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים