שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    "אלפיניסטים" בטבע: יחידה מובחרת לאיתור עצים
    הם אומנו לטפס על עצים בגובה 30 מ', פועלים בשיטות מיוחדות ומסוכנות ואחראים להשביח את יערות ישראל. לקראת ט"ו בשבט, קבלו חשיפה ראשונה אל היחידה "האלפיניסטית" של הטבע

    איך שתיל נולד? כמעט כמו תינוק. זה מתחיל בפרחים, האבקה והפרייה, ממשיך בפרי שבו נוצר הזרע, שנובט והופך לשתיל הגדל להיות עץ. כשהטבע אחראי על התהליך נולדים עצים שחלקם דוגמני צמרת וחלקם פחות מוצלחים.  

     

    עוד בערוץ התיירות:

     

    כדי להשביח את היער הוקמה בקק"ל יחידה לאיתור עצים מובחרים וזרעים, שאנשיה הוכשרו לטפס על צמרות העצים ולאתר את "בנק הזרע" שיצמיח יער משובח.

     

    בכניסה למושב בית נחמיה, הסמוך לעיר שוהם, נמצא מתחם שהוא סגור ומסוגר בכל ימות השנה. מבחוץ אפשר לראות מבנה אבן בן קומה אחת, צריפי עץ וסככות. כבאית אדומה של קק"ל חונה בהאנגר מיוחד ובמרכז המתחם רחבת דשא ירוקה מוקפת בעמודי שיש מעוצבים.


    ממתינים ב"בנק הזרע". בלוטים מונבטים (צילומים: רונית סבירסקי)

     

    כך הופך זרע קטן ליער גדול

    עצי נוי, דקלים, זיתים, מכנף נאה, אלון התבור ואלון השעם מקשטים בנופם את השטח ואבן ריחיים ענקית ניצבת במרכז רחבת הדשא. זהו המקום בו מתכנסים האורחים ביום המיוחד שבו נפתח בית נחמיה לביקורים ולהסברים. מדריכי שנת השירות של קק"ל מקבלים את הבאים בפינות הפעלה שעוסקות בצמיחת העצים, מחזור הזרעים בטבע ונטיעות ט"ו בשבט.

      

    מומחי "מעבדת הזרעים" יערכו סיורים לקבוצות בסבבים של 15 אנשים ויסבירו איך הופך זרע קטן ליער גדול. כיוון שתמונה אחת יכולה לדבר במקום אלף מילים, מתחיל הסיור בצילומים בהם רואים את מורדות הרי צפת הקרחים בראשית המאה ה-20, לעומת ההר הירוק שמכוסה ביערות ביריה במאה ה-21.

     

    מסתבר שכמעט כל היערות בארץ ניטעו במהלך מאה השנים האחרונות, ובלעדיהם לא היה לנו היכן לעשות פיקניק, לרכב על אופניים בסינגלים ייחודיים או לשבת בצל העצים. אם יש מי שחושב כי יער גדל מעצמו, מראה השקיות התפוחות מלאות הזרעים בבית נחמיה יבהיר לו את הטעות. זהו המוקד שממנו הזרעים נשלחים למשתלות קק"ל ברחבי הארץ, שם הם גדלים לשתילים והטובים והמוצלחים שבהם מועברים ליערנים לנטיעה.


    זרעים בכל הצבעים

     

    תנור פיצות לאיצטרובלים

    סיפור פשוט, לכאורה, שמתחיל בחבורת "אלפיניסטים" שאומנו לטפס בקלילות על עצים בגובה 30-20 מטרים ללא פחד. שיטות הטיפוס על עצים פותחו תוך כדי למידת השטח וכך תוכננו סולמות מיוחדים, קשירות חבלים ואבטחה מוקפדת. כדי להגיע לאצטרובל של עץ אורן משובח הבוטנאים מטפסים עד לצמרתו, חותכים את הענף ומפילים אותו על הקרקע. כך אוספים מדי שנה 5-4 טונות של פירות ומהם מפיקים כ-2 טון זרעים.

     

    בסככה המרכזית בבית נחמיה פרושה יריעת ניילון שחורה ועליה מונחים ענפי אלת המסטיק עם פירות קטנים שרובם שחורים וחלקם אדומים. המדריך מסביר שהפירות השחורים הם הטובים ואותם אוספים אחרי הייבוש כדי להפיק מהם זרעים.

     

    לאורך הקירות עומדות מכונות שונות ומשונות שכל אחת מהן אחראית על טיפול בסוג אחר של זרעים. ישנו מתקן שדומה לתנור פיצות עם תבניות ענקיות שבהן מניחים אצטרובלים של אורן ירושלים ומחממים אותם לטמפרטורה של 50 מעלות. אצטרובלי אורן ירושלים הם היחידים מבין האורנים שעוברים חימום בתנור.

     

    בעבר יבשו אותם בשמש בבריכות פתוחות עד שגילו שהנמלים גונבות את הזרעים הקטנים. ישנה מכונה שכותשת פירות קשים כמו חרוב ומפרידה בין הקליפה לזרע, מכונה אחרת מקלפת את פרי השיזף כמו שמקלפים תפוח אדמה וישנה גם מכונת "טילטולים", שמפרידה בין הזרע לקליפה והעלים היבשים.

     

    בחצר ממוקמות בריכות בטון גדולות עם רשתות שעליהם מונחים מאות אצטרובלים של אורן הגלעין (הצנובר). חום השמש גורם להם להיפתח והזרעים נופלים לתחתית הבריכה דרך הרשת ומשם אוספים אותם. זו הזדמנות לראות איך נראה הצנובר שאנחנו אוכלים לפני שמקלפים אותו. לא בכל הזרעים משתמשים מיד וכדי לשמור על טריותם מאפסנים אותם במקרר ענק בטמפרטורה של 4 מעלות ו-30% לחות.


    האלפיניסטים מטפסים גבוה עבור זרעים טובים (צילום: אביב אייזנבנד)

     

    פיצוציה של זרעים

    הסיור מסתיים במקרר שבו מונחים 300-250 סוגי זרעים של עצים וצמחייה ארץ ישראלית ביניהם: עצי אורן למיניהם, איקליפטוס מזנים שונים, ארז אטלנטי, אלון, אלה אטלנטית והרדופים. הם מצטיינים בצבעים מיוחדים מצהוב זרחני, אדום, ירוק וגוונים טבעיים שנראים כמו סלעים קטנים שהטבע פיסל. בשקית גדולה מונחים שקדים בקליפתם כמו אלה שקונים בפיצוציה, בשקית אחרת מונחים זרעי ארגן מרוקאי יקרי ערך, ישנו חילופסיס סרגלי שנראה כמו פרוות שועל וברכיכיטון צפצפתי שזרעיו צהובים כמו חלמון.

     

    שקים של בלוטים שבהם החל לבצבץ השורשון, מוכנים לקראת אירוע הטמנת בלוטים ביער בית קשת בט"ו בשבט. השקיות מסומנות בפרטים מזהים וכשהזרעים נשלחים למשתלות הם מקבלים תעודת זהות: מין העץ, מקור הזרע, תאריך האיסוף, משקל ומספר שתילים שצפויים לצמוח מן הזרעים. כך לדוגמה מ-7 קילוגרם זרעים של ער אציל (עלי דפנה) יצמחו ארבעת אלפים שתילים.

     

    היערנים והבוטנאים אמנם מכירים כל סוג ומין אבל מדי פעם הטבע מצליח להפתיע אותם. בארץ גדלים כ-100 זנים של עצי איקליפטוס שהגיעו במקור מאוסטרליה. באחד מיערות האיקליפטוס בפאתי היישוב ניר משה, הסמוך לנתיבות, התגלה "חייזר". היערן הזעיק את פרופסור יוסי ריוב, מומחה ליערנות בפקולטה לחקלאות ברחובות. ריוב הביט בעץ הנמוך בעל צורת הכדור וקבע שמדובר בהכלאה טבעית שנוצרה בין שני מיני איקליפטוס. הטיפוס החדש נרשם כפטנט ישראלי כחול-לבן ונקרא "איקליפטוס כדורי קק"ל" אותו תוכלו למצוא כיום במשתלות שבסמוך לבתיכם. הוא אף הפך למבוקש בעולם כצמח נוי ובין המדינות שרוכשות אותו נמצאת אם כל האיקליפטוסים - אוסטרליה.

     

    בסיום הסיור חוזרים אל רחבת הדשא לפינות ההפעלה עם מדריכי שנת השירות של קק"ל. המדריכים יספרו למשתתפים את סיפורו של העץ הנדיב, על הנתינה שלו לאדם ועל התמורה שהאדם מחזיר לו. הפעילות תכלול חידות, משימות והסברים על ט"ו בשבט ונטיעת אילנות. אחת מתחנות ההפעלה מיועדת ל"הערכת נזקים" שהאדם גורם לסביבה וכמה עצים צריך לטעת כדי למזער את הנזק. הילדים יכינו עציץ, יקשטו אותו ובתום הפעילות יוכלו לקחת אותו הביתה.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום:  אביב אייזנבנ
    "אלפינסט" בעת פעולה על העצים
    צילום: אביב אייזנבנ
    צילום: רונית סבירסקי
    אצטרובל הגלעין
    צילום: רונית סבירסקי
    מומלצים