כיצד עצבנה סינתיה ניקסון את הקהילה הגאה?
סינתיה ניקסון, המוכרת מהסדרה "סקס והעיר הגדולה", הכריזה שהיא עם אשה מתוך בחירה. האם נטייה מינית היא אכן בחירה ומה אומרת על כך הגנטיקה?
"את בני-האדם יש לקבל כמו שהם או להניח להם. לשנותם אי אפשר, לכל היותר אפשר לשבש להם את מהותם. הרי אדם אינו עשוי חלקים-חלקים באופן שאפשר להוציא כל חלק לחוד ולהחליפו במשהו אחר, אלא הכל שלמות אחת" (פרנץ קפקא, מתוך 'מכתבים אל פליצה').
עוד בנושא בערוץ יחסים:
אני הומו ונולדתי כך. שום המרה לא תעזור
ככה נולדתי, דו מיני. נהנה מכל העולמות
התנסות חד מינית - להכפיל את האפשרויות
סינתיה ניקסון, הלא היא מירנדה הובס, עורכת הדין הג'ינג'ית מ'סקס והעיר הגדולה', עלתה על העצבים של הקהילה הגאה האמריקאית השבוע, באמרה כי נטייה מינית היא בחירה. אף על פי שבסדרה היא סטרייטית נשואה ואם לילד, בחיים האמיתיים ניקסון מאורסת לאשה, ולמרות שאיני מתיימרת להגדיר אף אחד בשום דרך – היא בהחלט שייכת לקהילה הגאה, ובאופן גלוי היה לה את האומץ לבוא ולומר זאת כשחקנית בקליבר הוליוודי. ריספקט מהוסס, לאור האמירה הבעייתית הזו.
אלף ממירים לא יצליחו לשנות אותי
הסיבה שסן פרנסיסקו רעשה וגעשה מסביב לאמירה הזו, היא שעדיין קיים בסיס לזוועה המכונה "טיפולי המרה" בלשון נקייה, המעכבת את ההבנה כי מדובר בניסיון לשנות נטייה מינית. איגוד הפסיכיאטרים והפסיכולוגים האמריקאי הוציא את ההומוסקסואליות, הלסביות והביסקסואליות אל מחוץ לרשימת הבעיות הנפשיות כבר לפני שנים, ואסר על מטפלים לעסוק בשינוי זהות מינית.
לרוע המזל הוראה זו אינה תקפה כחוק לגבי מטפלים אלטרנטיביים, כוהני דת ושאר אנשים המתיימרים להציע סיוע וטיפול ללא אסמכתא מקצועית, רפואית או פסיכולוגית. טיפולי המרה מהווים נזק לקהילה, מעודדים התאבדויות ויוצרים סכנות נפשיות אמיתיות למי שהטיפול "מצליח" איתו. איגוד הפסיכיאטרים מחשיב אותם כלא אתיים מסיבה טובה והיא - חיי אדם.
אנחנו לא יודעים מספיק, זו האמת. אנחנו לא יודעים מספיק על גנטיקה בכלל, ואנחנו לא יודעים מספיק על שורשיה של הנטייה המינית, מלבד דבר אחד ברור – כל המחקרים מסכימים על כך שמרגע בו מתפתחת זהות מינית כלשהי, אי אפשר לשנותה או להשפיע עליה.
אין מיניות מוחלטת
אלפרד קינסי, חוקר המיניות הנודע, ששם בשנות ה-50 על השולחן את המיניות בכלל והוציא את אמריקה מהארון הגוזר כי סקס=נישואים בהכרח, דיבר על רצף, בו מרבית האנשים אינם הטרוסקסואלים מוחלטים או הומוסקסואלים מוחלטים, כי אם מעורבבים קלות, אך נוטים במובהק לצד זה או אחר. קינסי היה הראשון שניסה לתרגם את הנתונים שאסף לגבי זהויות מיניות לכלל כלשהו. שונות וגיוון היו הממצא היחידי שחזר על עצמו במחקריו.
מחקרים נוספים הנוגעים למקורה של זהות מינית חקרו זוגות תאומים והגיעו למסקנה כי אם אחד מהתאומים הוא הומוסקסואל, אזי לשני יש 32% להיות הומוסקסואל בעצמו. ישנם מחקרים נוספים אך ללא תשובה מוחלטת – כיוון שטרם מיפו את כל הגנום האנושי וטרם נמצא הגן שאחראי באופן ספציפי על נטייה מינית.
מקובל היום לחשוב כי יש קשר גנטי-סביבתי לנטייה מינית, כלומר - מדובר בשילוב של השניים, אך כאמור – אנחנו לא יודעים מספיק. הקהילה הגאה יצאה מהארון רק בשנות ה-70, לאחר מהומות סטונוול בניו יורק, ומאז ועד היום טרם נערך מחקר רפואי מקיף ומספק בנושא.
האמירה הבעייתית של ניקסון, שאולי עבורה היא גם נכונה, כיוון שבעברה היתה השחקנית במערכת יחסים ארוכה ומחייבת עם גבר וגם הביאה עימו ילדים, מהווה בסיס לשרלטנים העושים עוול לבאים אליהם ומנסים לשנות את נטייתם המינית.
כמי שחוותה שינוי בנטייה המינית, או בהכרה בה – יהיה יותר נכון לומר, אני מאוד לא מסכימה עם סינתיה ניקסון. לא, זו אינה בחירה. אי אפשר לבחור על מה אתה מסתכל כשאתה הולך בחוף הים, אי אפשר לבחור מה יעשה לך נעים במקומות הנכונים ומה לא. זה פשוט קורה מעצמו, ללא שום שליטה עצמית – כי סקס אינו מקום בו מישהו אמור לשלוט בעצמו.
געגועיי לסמנתה
אפרופו חופש, מכל הדמויות ב'סקס והעיר הגדולה' המיתולוגית, אני הכי אהבתי את סמנתה, חיית הטרף המשוחררת מינית, בעלת הביטחון העצמי הנדיר והתשוקות הבריאות. היא אינה מנסה כלל לעצור את עצמה, ויש משהו כל כך מלא עוצמה בשחרור הזה, בחופש שהיא מרשה לעצמה להיות מי שהיא ולעשות את מה ואת מי שבא לה, באיזו צורה שבא לה ובלי שום עכבות.
הייתי רוצה מאוד להאמין שאישה כזו, אם נמשכה למישהי, עשתה מה שהתחשק לה באותו הרגע. היא בחרה להיות מאושרת בכל רגע נתון ולהישאר נאמנה רק לעצמה ולקוד האתי שלה. אולי זו הבחירה - אם כן או לא להיות מאושר. אם יש בחירה בזהות מינית, היא הבחירה אם כן או לא לממש את התשוקה והאהבה.
אם כן או לא להיכנס למערבולת התחושות, היצרים, המקום הכי חייתי והכי מרגיש. זה מפחיד הרבה מאוד אנשים, ורבים בוחרים שלא לממש את עצמם עד הסוף במיטה. להמון אנשים יש עכבות, פחדים, חרדות ממה שתשוקות מסוימות אומרות עליך כבנאדם וכן הלאה. אך הבחירה בסופו של דבר, אינה בין נטייה מינית כזו או אחרת. היא בין מימוש תשוקה למעצורים ופחדים, בין בחירה בתשוקה ואהבה, לבחירה בנורמה דמיונית כלשהי ופחד.
תהיו גאים
וסבתא רות ז"ל הייתה אומרת שצריך לקבל אנשים כפי שהם ולא כפי שהם צריכים להיות. אנשים נולדו להיות מי שהם, ויש לאפשר להם לחקור זאת ולחוות זאת בכל דרך אפשרית, כי מה עוד יש לנו לעשות כאן.
אני כאן כדי להיות מי שאני, בי-קווירית גאה, מאוהבת עד כלות בחופש החדש הזה, להיות כל מה שאני ביחד, בלי לפחד. מה שלעולם יש לומר על זה במילא לא ישנה כלום, אני אשאר מי שאני בכל תחום, ובייחוד במקום בו כולם מסירים את המסכות ועומדים עירומים מול אדם אחר. אי אפשר לשלוט באהבה שלנו. היא שם כי היא שם.
לכל הכתבות, הסקרים והעדכונים - כנסו לפייסבוק של ערוץ יחסים
- ענת אבישר היא ראש מערך קשרי חוץ באגודת ההומואים, הלסביות, הבי והטרנס בישראל.
לפנייה לכתב/ת 
