גם זו תאונת דרכים - וו הקשירה פגע ברוכבת

רוכבת אופנוע שאיבדה את עין שמאל כתוצאה מפגיעת קרס רשת המצמידה חפצים לאופנוע, הוכרה על-ידי בית משפט השלום בחיפה כנפגעת תאונת דרכים. זאת, למרות שהפגיעה אירעה עוד בטרם החלה הרכיבה על האופנוע. לפני שהכיר בכך בית המשפט, סירבו בחברת הביטוח (הפול) להכיר בפגיעה כבתאונת דרכים, תוך טענה כי מדובר בפעולה שנעשתה טרם התחלת הרכיבה, ושאינה כרוכה ברכיבה עצמה - ולפיכך היא פטורה מתשלום פיצויים.

מצלמות המהירות: חשיפות ערוץ הרכב של ynet

• מצלמות המהירות יפיקו תחילה רק דו"חות אזהרה
• חייכו! מצלמות האכיפה החדשות מוכנות לפעולה
• מצלמות המהירות החדשות מתחילות לפעול ביום א'
  

התובעת, מאבטחת בעיסוקה, סיימה את יום עבודתה וניגשה לאופנוע הקאוואסאקי שבבעלותה. בעודה עומדת לצדו התניעה את האופנוע, הניחה על המושב את תיק הגב האישי, והחלה להצמיד אותו לאופנוע באמצעות רשת קשירה. בעת ביצוע הפעולה השתחרר אחד הקרסים, פגע בעינה השמאלית, פצע אותה קשות וגרם בסופו של דבר לעיוורון.

הרוכבת הגישה באמצעות עו"ד שרית ברננקה-שורץ תביעה נגד הפול בה היא מבוטחת בביטוח חובה, בטענה כי מדובר בתאונת דרכים. הנימוק היה שחוק הפלת"ד מגדיר שימוש ברכב למטרות תחבורה, גם כניסה ויציאה ממנו, ואין זה משנה אם מדובר ברכב דו-גלגלי. לטענתה, יש לראות את הפעולה אותה ביצעה התובעת ככניסה לרכב, שחיונית על-מנת לאפשר את הנסיעה, תהליך שארך מספר שניות.

הפול טען מנגד כי הפעולה אותה ביצעה התובעת לא נכללה בגדר כניסה לרכב או נסיעה בו, וכי הרכב במקרה זה שימש זירה. לגישת הפול, הנסיעה ברכב מתחילה רק כאשר זה נע על הכביש. עוד טענו שם כי ניתן "לעלות" או "לרדת" מאופנוע, אך לא ניתן "להכנס" או "לצאת" ממנו. עוד נטען כי יש לראות את פעולת התובעת כקשירת מטען, פעולה המוחרגת מהכיסוי הביטוחי בחוק הפלת"ד.

התובעת טענה לעומת זאת כי אילו היתה התאונה מתרחשת אגב פתיחת תא מטען על-ידי נהג רכב לשם הכנסת תיק אישי למשל, אין מחלוקת כי לפי הפסיקה היו רואים בכך "כניסה" לרכב, ועל-כן הגדרת "תאונת הדרכים" היתה תופסת. אולם, מאחר שלאופנוע אין דלת ותא מטען, יש לראות בחלק האחורי של מושב האופנוע - בנסיבות המקרה - כתא מטען, וברשת ובקרס כדלת תא המטען, ואין לפסוק במקרה של התובעת דין שונה. עוד טענה כי לא ניתן לראות בתיק אישי כמטען, ולפיכך לא חל במקרה זה החריג של נזק שנגרם בעת פריקה וטעינת רכב, המוחרג בהגדרת תאונת הדרכים.

השופט יחיאל ליפשיץ קיבל את טענות התביעה וקבע כי "מעבר להבדלים הברורים לעין, הרי שדווקא באופנוע נדרש ומתחייב (אף יותר מבנסיעה ברכב 'רגיל'), כי המטען האישי של הנהג יועמס באופן נכון ובטיחותי. הדבר נועד כדי שרוכב אופנוע לא ישא על גבו מטען מיותר ובכך יתקשה בתנועותיו, והן לצורך חלוקה נכונה של המשקל על-גבי האופנוע עצמו. ניתן אם כן לקבוע, כי התהליך בו נקטה התובעת היה חלק טבעי ואינטגרלי מתהליך ה'כניסה' לאופנוע. מדובר בתהליך אשר מתחיל עם הכנת האופנוע ורוכבו לרכיבה, ועוד טרם העלייה אל ועל מושב האופנוע ממש".

הפול חוייבה בתשלום 3,500 שקל הוצאות משפט, והשופט קבע גם מועד לדיון בגובה הפיצוי שתקבל הנפגעת. עם זאת הותיר לצדדים כחודשיים לנסות ולהגיע להבנה לגבי גובה הפיצוי.