שריקות ומבטי זימה הם הטרדה מינית? לא אצלי

עוד על הטרדה מינית בערוץ יחסים:

הטרדה מינית: הותקפתי לראשונה כשהייתי בת 12

הבוס צפה בפורנו מול העובדת. הטרדה מינית?

תחום אפור: איך מגדירים הטרדה מינית?

אחרים (וגם אני, בפוסט בבלוג שלי), התמקדו דווקא בסכנה שבפרסום מידע מסוג זה בפייסבוק. נושא נוסף שצף שוב לכותרות, הוא כמובן, נושא ההטרדה המינית של נשים. בטור דעה של נועה בנוש שהתפרסם כאן בשבוע שעבר, ציינה הכותבת שהוטרדה לראשונה בגיל 12, ושבעיניה הטרדות מיניות הן עניין שבשגרה - טענה מצערת אך לדעתי נכונה רק באופן חלקי.

נוצלתי מינית בעבר, אין לי שום כוונה לאפשר לזה לקרות שוב

לא הוטרדתי מינית בגיל 12, אבל נוצלתי מינית באופן שיטתי במשך שנה בין הגילאים 15-16, על ידי אדם שהיה קרוב אלי וסמכתי עליו. חוללתי כאדם וכאשה, וזה שבר אותי ופירק אותי לגורמים.

דווקא בגיל כה עדין, גיל ההתבגרות, בו הנפש והתודעה רק מתהווים, העולם שלי התרסק לרסיסים קטנים. אבל איני מצרה על כך. במבט לאחור, אני מאמינה שלקחתי את כל הטוב מהחוויה שעברתי, כמה מוזר שזה נשמע.

למרות הכאב הרב שחוויתי, אובדן התמימות והפחד האדיר שהיה בי במשך שנים מהמין הגברי, כיום ממרום 28 שנותיי, אני יכולה לומר שנוצלתי והייתי קורבן, ואין לי שום כוונה לאפשר לזה לקרות שוב. בחרתי להיות בת המין החזק.

מאז אותן שנים איומות ושנות הבניה המחודשת שאחרי, לא הוטרדתי מינית ולו פעם אחת. למרות שהייתי חרדה מאוד למרחב האישי שלי ואף סלדתי מגברים, לא הרגשתי מחוללת או מוטרדת יותר אף פעם. זה מתנגש עם טענתה של בנוש שהטרדה היא עניין יומיומי ונפוץ, כי קשה לי להאמין שסטטיסטית, משהו שקורה לנשים אחרות מדי יום - לא קורה לי אף-פעם.

מטריד? מחמיא!

"בכל פעם שאני יוצאת לרחוב וגבר נעמד קרוב מידי אלי, כשהוא סוקר את גופי מכף רגל ועד ציץ, כשהוא ממחיש בהבעות פניו, בפיו או בידיו מה היה חפץ לעשות בי, הוא מטריד אותי", כותבת בנוש בטור שלה ואני מתקשה להבין. האם העובדה שאלו מחמיאים לי ולא פוגעים בי הופך אותי איכשהו לפגומה כאישה?

מה זה אומר עלי, ומה זה אומר על כל אותן נשים ששוברות שתיקה על הטרדות רחוב מסוג זה? האם יש משהו לא תקין בכך שאני דווקא מרוצה מכך שכל מני גברים אקראיים חושבים עלי בזמן שהם מאוננים? למה אני צריכה להיפגע מהמבטים או השריקות, רק בגלל שאלו לא לוקחים בחשבון את העולם הפנימי שלי ואת היותי אדם ולא רק אוסף איברים? למה שיהיה לי אכפת?

כל משיכה מינית היא סוג של החפצה

הכותבות בבלוג "הכצעקתה" וגם בנוש טוענות שמבטי זימה ושריקות מגברים הם סממני ההחפצה של הגוף הנשי בעיניי גברים. אולי, אבל לכל משיכה המינית באשר היא, יש אלמנט של החפצה. למרות היותי נשואה באושר, כשעובר מולי במדרכה בחור נאה במיוחד, אזכה אותו בחיוך ומבט מעט זדוני. האם זה הופך אותי למטרידה מינית?

כל עוד איני מכירה את האיש, הגיוני שהמוח שלי יבצע בגופו החפצה מינית אם הוא מושך. איני מבטלת את היותו אדם שלם בעל עולם פנימי עשיר, אבל כל עוד איני חשופה לעולמו הפנימי אלא רק למראה החיצוני שלו, אני אראה אותו כאובייקט מיני. האם משהו לא בסדר בזה, כל עוד איני חופנת את חבילתו בעודו חולף על פניי? לטענת בנוש ואחרות - התשובה היא כן.

המין החזק באמת

אז מה שונה ביני לבין נועה בנוש וכותבות הבלוג "הכצעקתה"? למה אני רואה את זה אחרת? ובכן, חשוב לי מאוד להדגיש שלמרות החיבה שאני רוכשת לאותן הטרדות מיניות מילוליות, הגבולות שלי מוצקים מאוד. אם איני מעוניינת בתשומת הלב, מבט גועל וגלגול עיניים או אצבע אמצעית שלופה, כמעט תמיד יגרמו להפסקה של אותה הטרדה. אבל, למרבה הצער, לא כל הטרדה מינית נגמרת במרחק בטוח. וכאן יש מה שנקרא 'מאזן כוחות'.

אם אשוב לרגע לתמונות האיש החרדי שפורסמו בפייסבוק, אני זוכרת את התגובה הראשונה שלי. חשבתי על העובדה שאולי יש לו מזל שהאישה שהוא חפן אינה אני. כי גם אלוהים לא יכולה לעזור לאידיוט שיחליט להתעסק איתי. אני אמנם קטנה, ממושקפת ונראית לא מזיקה בעליל, אבל אם אני הייתי מאחורי עדשת הסמרטפון שצילם תמונות אלה, הבחור כבר היה מתגלגל, מקופל בחצי על הכביש.

אני לא מאמינה באלימות, לרבות אלימות מינית, מילולית או "שליחת ידיים" מסוג כלשהו. אבל האינסטינקטים החדים שפיתחתי כילדה שמנמנה וממושקפת בבית הספר היסודי, דואגים שאף פעם לא אפספס בעיטה לאשכיו של זכר שיציק לי. העובדה שנישאתי למאמן קונג-פו לשעבר שלימד אותי טריק או שניים, עוזרת גם.

קורבן אני כבר לא אהיה. למדתי על בשרי את השיעור הזה ואני ממליצה בחום לכל בחורה שמרגישה שהיא בעמדת חולשה מול מטרידן, ללמוד הגנה עצמית או לכל הפחות, ללמוד לכוון ממש טוב למפשעה. אני גם בשום פנים ואופן לא אומרת לנשים לשתוק, אלא ההפך. אם דבר מה מפריע לכן, אמרו זאת בקול ותצעקו אם צריך.

הבחירה להיות קורבן תלויה רק בכן

אתן לא צריכות לתת לאף אחד את הזכות להפוך אתכן לקורבנות רק בגלל שאתן מעמידות לו את הקטן. יש לכן, ותמיד תהיה לכן הבעלות על גופכן וכבודכן, ועליכן להמשיך ולהילחם כנגד פגיעה מינית והטרדת נשים באשר היא. עם זאת, אני מאמינה שבידיכן גם הבחירה אם לקבל את אותה הטרדה מילולית או מבט זדוני כמחמאה או כאיום באלימות מינית.

בדיחה ישנה גורסת שכל מה שאישה צריכה לעשות בשביל להרגיש מלכת יופי, הוא לעבור במיטב מחלצותיה מול אתר בניה. הפועלים כבר ידאגו שתרגיש הכי סקסית בעולם עם השריקות והקריאות לעברה. אני מרגישה שאנחנו מאבדים את זה מעט, וצר לי. אני, מצדי, אמשיך להחמיא לגברים מושכים ונשים נאות, אם במבט או מחמאה מנומסת, ואקווה שאלו יקרצו חזרה או יחזירו מחמאה.

לכל העדכונים, הסקרים והכתבות - כנסו לעמוד המעריצים שלנו בפייסבוק