שמי א’, ותאריך הלידה שלי הוא 27/06/1987. שם בעלי הוא מ’, ותאריך לידתו הוא 05/11/1979. אנחנו גרים בלוס אנג'לס כשנה, והיא עבורי השנה הקשה ביותר שחוויתי: בדידות, ללא המשפחה, התחלה קשה וחדשה, ובעיקר קשיי פרנסה. המצב הכלכלי שלנו קשה מאד, בעלי עצמאי בשנה האחרונה, ואני כרגע לא עובדת. אני רוצה מאוד לחזור לישראל ויודעת ששם תהיה לי עבודה מסודרת, אך בעלי, אחרי שכנועים והקושי שלו לראות שקשה לי מאוד, מוכן לחזור בתנאי שיצליח לחסוך סכום כסף שיוכל להתמודד בהתחלה בישראל. זה יקח כשנה, שנתיים, ולי קשה להאמין שנצליח באמת לחסוך את הסכום שהוא רוצה, אבל בתקווה שאולי זה יקרה אני תומכת בו.

שאלתי היא, האם לחזור לישראל? אני נחושה בדעתי שזה יקרה אבל לא יודעת מתי, וזה מקשה עלי יותר. בעלי ישראלי, אך חי פה כ-12 שנה וההרגל עושה את שלו: הוא מפחד לחזור לישראל ולהתחיל לחפש את עצמו, לחפש עבודה וכו'. אני חושבת שמוטב מוקדם ולא מאוחר, אם בכוונתו לחזור. הוא נורא חושש ולכן שאלתי יותר לכיוונו. האם מזלו ומזלי בישראל? מבחינת פרנסה בעיקר.

שאלה נוספת, בישראל עבדתי בענף מסויים, בו רציתי להיות עצמאית. המצב בתחום זה בלוס אנג'לס חלש מאוד. האם כדאי לי להיכנס שוב לתחום ולנסות את מזלי או שזהו תחומי בישראל מאוחר יותר?

שלום לך א’ יקרה,

ובכן, בחנתי היטב, לפי מפתך ומפת בעלך, את הנושאים המטרידים אותך ותשובתי אליך היא מוחלטת! ללא כל ספק וללא כל ערעור עליכם לחזור לישראל! אני חייבת לציין שהאינטואיציות שלך עובדות מצוין ואינך טועה, את רואה נכון את המצב. מקומכם בישראל, שם שניכם תקבלו הרבה מאד ולמרות חששותיו של בעלך, אשר ברורים ומובנים לגמרי, הוא יופתע מאד לגלות שהשד אינו כזה גדול ורע, ההיפך הוא הנכון! אך יהיה על בעלך לעבוד על עצמו כבר בלוס אנג'לס, לפני המעבר. עליו לנסות לעבוד חזק על בטחונו האישי לגבי ישראל, לסמוך יותר ולהאמין שהכל יסתדר עם הזמן. בעלך צריך לתת צ’אנס מכל הלב ולהבין שיצטרך לתת לעצמו ולישראל זמן הסתגלות, להבין ולהתחבר ביחד. אם אכן יעשה כך הוא יקבל הרבה מתנות מהמקום תוך זמן קצר, כי בעלך הוא אדם מאד חכם ומאד מוכשר והינו בעל יכולות רבות, רק שלא יגביל את עצמו בחשיבתו והוא יצליח שם בגדול. אני מבינה שבעלך רוצה מאד לנסות לחסוך כמה שיותר כסף עבור המעבר לישראל וזוהי מחשבה נכונה לגמרי, אך במקרה שלו היקום מעמיד אותו במבחן, בו מצפים ממנו לעשות את הצעד הגדול הזה, למרות הקושי הכלכלי אשר מעמידים בפניו. למרות כל פחדיו לחזור לישראל עליו לחוש ביטחון גדול ואמונה גדולה מאד!!! ולא להסס. לסמוך ולסמוך!!!, במיוחד מהמקום הנמוך אשר בו הוא נמצא כעת. עליו להיות חזק באמונתו ולא לחכות לבוא ממקום בטוח ונוח. לכן, אל לכם להתמהמה ולחכות לכסף שיבוא, כי למקום הזה כבר אין כרגע הרבה מה להציע לכם מאחר ותפקידו נכון לעכשו הסתיים בחייכם, ופרק חדש ומרענן נכנס לתמונה. לסיום מכתבי בנימה אופטימית זו, אני מברכת אתכם בברכה גדולה מאד, התחזקו והצליחו במסע חייכם החדש. בהצלחה.

שמי הוא י’ נולדתי בתאריך 21.1.1977. אני נמצא במערכת יחסים שלא קלה לי. שם בת זוגתי ב’, היא נולדה בתאריך 13.4.1975, והיא גדולה ממני בשנתיים, אך זה ממש לא מפריע לי. היא אישה מקסימה שיודעת מאד להעניק ונראית טוב. אנחנו כבר יוצאים קרוב לשלוש שנים וגרים ביחד כשנה. הבעיה היא שנושא החתונה הועלה כבר כמה פעמים מצידה, ומשום מה אני לא בטוח שאני רוצה אותה כאשתי לכל החיים. משהו עוצר אותי מלהמשיך קדימה איתה. האם תוכלי לעזור לי לקבל תשובה, האם זו האחת או שמא קיימת מישהי אחרת בעתידי? אני ממש מבולבל ואני יודע שאני לא יכול להמשיך ולגרור כך את המצב, וכמובן, אני לא רוצה לפגוע בה.

שלום לך בחור יקר. לאחר פתיחת מפתך ולאחר פתיחת מפת בת זוגתך וההצלבה שעשיתי בין שתי המפות בכדי לבדוק את חיבורכם כזוג, אינני יכולה לומר שזוגיות זו היא סוף פסוק עבורך. נראה שחסרה לך הלהבה בקשר ביניכם. אין תשוקה מצידך כלפיה. אתה בהחלט מאד מכבד אותה ואוהב אותה אבל לא כאהבה שמושכת ומחזיקה לכל החיים. עליך להיות מאד כן עם עצמך: האם תוכל להסתפק בנתונים אלו ולחיות איתם לכל החיים ובנאמנות, או שלא. מוטב עכשיו מאשר מאוחר יותר, כי כמה שיכאב עכשיו זה לא ישווה לכאב הגדול שתחושו שניכם בהמשך.

לימור מור

ניתן לפנות בשאלות במייל ל:

limorchanneling@gmail.com