בצלאל לא תחייב להשתמש במק
בעקבות חשיפת ynet: בצלאל ביטל את הדרישה מתלמידים לרכוש מחשב מקבוק פרו יקר כדי ללמוד במסלול לתקשורת חזותית
לפני תחילת שנת הלימודים הנוכחית הודיעה בצלאל לסטודנטים על הדרישה החדשה לרכוש מקבוק פרו, מחשב שעולה כ-9,000 שקלים, בערך פי שניים מלפטופ פי.סי באותה רמה. ראש המחלקה, עדי שטרן, כתב לסטודנטים כי ההחלטה "נועדה לשדרג את אופני הלימוד במחלקה ולאפשר הפעלת תהליכי למידה חדשניים ושימוש בכלים וטכנולוגיות התואמים את הצרכים של מעצבים בעידן זה". סיבה נוספת, שלא פורטה במכתב, היא החלטה לצמצם את חוות מחשבי המק של בצלאל עד לסגירתה הסופית בעוד מספר שנים (בבצלאל מסרו לנו אז בתגובה כי "צמצום חוות המחשבים הוא פועל יוצא ולא מטרה ובכל מקרה לא יקרה בשנים הקרובות").
"דרישה, לא בחירה"
"שמענו שמועה כזאת בקיץ ולא חשבנו שזה באמת יקרה", אומרת טל מימון, סטודנטית שנה ב' לתקש"ח, שהתגייסה נגד ההחלטה, והקימה יחד עם הסטודנטית עדי מרנין את קבוצת המחאה בפייסבוק "סטודנטים נגד כפיית מותגים בבצלאל". "התחלתי לאסוף מיילים שסטודנטים שנה א' קיבלו מהמחלקה, לראות שאנחנו לא סתם צועקים ושבאמת היתה דרישה. בסופו של דבר לא באמת היו סנקציות על מי שלא קנה, אבל זה לא הובהר במיילים שהם קיבלו. אנשים לא ידעו מה יקרה אם הם לא יקנו מחשב. רק מי שהלך למשרד ושאל קיבל מענה. הבנו שזו היתה דרישה מאוד חד-משמעית בניסוח שלה. הבנו שאין סנקציות אבל הבנו שזו דרישה ולא בחירה". יצויין שבמכתבו של שטרן נאמר כי "חשוב לציין שמהלך זה מחייב כל סטודנט חדש במחלקה", וכי לקראת תחילת שנת הלימודים קיבלו סטודנטים שלא אישרו שרכשו מק הודעה דחופה שקוראת להם לעשות זאת בהקדם.
סטודנט אחד ביקש סיוע מח"כ אבישי ברוורמן (עבודה), שהגיש ב-7.11 שאילתא בנושא לשר החינוך גדעון סער (ליכוד). "הדרישה לקניית המחשב הובאה לידיעת לסטודנטים באוקטובר האחרון ולא הותנתה בקבלה לאקדמיה", כתב ברוורמן. "יתרה מזאת, תלמידים שכבר קנו מחשב מדגם אחר נאלצים לשלם כעת עבור מחשב נייד נוסף. מדוע האקדמיה מחייבת קניית מחשב נייד כאשר קיימות מעבדות מחשבים רבות בבניין האקדמיה? מדוע האקדמיה מתעקשת על קניית מחשב נייד של יצרן ספציפי בעוד שקיימות בשוק חלופות זולות יותר וביצועיהם שווים או גדולים יותר מהמחשב המדובר? מדוע לא ידעו את המועמדים לקבלה בתחילת התהליך על הדרישה לקנות מחשב נייד?"
בזמן ששר החינוך בירר את הנושא, המאבק כבר היה בעיצומו. סטודנטים שנה ב' שנפגשו לשיחה עם ראש המחלקה שטרן העלו טענות נגד ההחלטה, והוא הסכים לקבוע איתם פגישה נפרדת ולדון בעניין. הפעילים כתבו מכתב שנפתח במילים "אז מה יש לנו נגד מקים? כלום. רובנו אפילו בעד. אז מה אנחנו רוצים? שלא יחייבו אותנו/יכפו עלינו, לקנות מותג כזה או אחר". הם הציעו שם "לשלוח לפני תחילת הלימודים מפרט מומלץ ללימודי עיצוב. כלומר: מעבד X, כרטיס זיכרון Y, כרטיס מסך Z וכו' וכו' (...) ושכל סטודנט יבחר כראות עינו (וכיסו) את המחשב הנכסף ללימודיו". המכתב מוען ל"כל מי שחשוב לו מה שקורה במחלקה לתקשורת חזותית", ונחתם על ידי "חבר'ה משנה ב' שאכפת להם". עותק אחד נשלח למזכירוּת, ואחרים נתלו על קירות בצלאל, לצד כרזות מחאה יצירתיות של הסטודנטים.
אחת הכרזות הציגה את הלוגו של חברת התכשיטים ה. שטרן, כשה-H הוחלפה ב-A, כלומר עדי שטרן, והסלוגן: "כי על יוקרה צריך לשלם". צריך להבהיר שאף ששטרן חתום על הדרישה לרכישת מק, תמך בה בכל לבו והיה מזוהה איתה ("אתם צריכים לנשום אפל", אמר בכנס לסטודנטים שנה א'), הוא לא קיבל אותה לבד. מספר גורמים שאיתם דיברנו, כולל סטודנטים, אמרו ששטרן היה הוגן וישיר בהתנהלותו בפרשה, והתמודד עם הביקורת, שהיתה צפויה. "לאורך כל הדרך ראש המחלקה היה קשוב לדרישות שלנו, הסכים להיפגש איתנו ולשמוע את הטיעונים שלנו", אמרה הסטודנטית מימון.
בכתבה שניה שפרסמנו בנושא ניסינו להבין מי מרוויח מהדרישה לקנות מק. האצבע הופנתה באופן טבעי לרשת חנויות איידיגיטל, המשווקת הרשמית ("פרימיום ריסלר", בתואר הרשמי) של מוצרי אפל בישראל. הרשת אינה היבואנית היחידה, אבל היא שיתפה פעולה עם בצלאל והציעה לסטודנטים הנחות והטבות אם יקנו את המחשב דרכה ולא דרך יבואנים מקבילים או בחו"ל. בבצלאל מצדם נמנעו מלארגן רכישה קבוצתית, בארץ או בחו"ל, שעשויה היתה להוזיל את המחיר, וסירבו לבקשתנו להתייחס לכך. אחרי הפרסום הפנה אותנו אחד הקוראים לרשימת חברי חבר הנאמנים באתר בצלאל. בין עשרות השמות מופיע נחמיה (חמי) פרס, אחד השותפים באייקון גרופ, בעלת רשת איידיגיטל. מטעמו של חמי פרס נמסר בתגובה: "חמי פרס אינו מעורב בניהול השוטף של אייקון גרופ, ואין לו שום קשר להחלטת בצלאל בנושא הזה". מבצלאל נמסר בתגובה: "חמי פרס לא היה מעורב בצורה כלשהי בהחלטה לחייב סטודנטים בבצלאל לרכוש מקבוק פרו ולמיטב ידיעתנו, לא ידע, לפחות לא מאיתנו, על ההחלטה שהתקבלה".
"איכפת לנו ממה שמתרחש"
לפגישה עם שטרן הגיעו עשרות סטודנטים משנה ב'. "עשינו את כל המהלך הזה כי הרגשנו, בתור מי שהיו לפני רגע בשנה א', שכשאתה חדש במערכת ועוד לא יודע מה קורה, אתה לא בהכרח תקפוץ להתנגד לזה, ורוב מי שהתנגד באמת היה בעילום שם", מסבירה מימון את הסולידריות המפתיעה. "סטודנטים בשנים ג'-ד' פחות הטריד אותם הנושא, והרגשנו שאנחנו היחידים שיכולים להילחם על זה ולשנות את זה". השלב הבא היה פגישה עם איגוד הסטודנטים של בצלאל, "כי רצינו להבין את התגובה שלהם, הם לא הבינו את הבעייתיות של זה כשזה קרה", אומרת מימון. הסטודנטית "סנדרה סאן סריף" (שם בדוי) כתבה בקבוצת הפייסבוק: "האיגוד מגבה את עמדתנו בעניין המאבק נגד כפיית המותגים בבית הספר, וישמח לשתף איתנו פעולה בעתיד. בשבועות האחרונים נוצר נתק בינינו לבין האיגוד בעיקר בגלל המחשבה שלהם שלרוב הסטודנטים כלל לא אכפת מהגזרה החדשה, ולכן חשוב עוד יותר שנמשיך להשמיע את קולנו ולהראות שאכפת לנו ממה שמתרחש בבית הספר".בתחילת פברואר מסר שר החינוך סער את תשובתו המפורטת לשאילתה של ח"כ ברוורמן. "ישנה חשיבות לכך שהסטודנטים יכירו, יחוו ויפעלו בתוככי העולם הדיגיטלי והטכנולוגי החל מיומם הראשון באקדמיה, שכן חלק מרכזי וניכר מתכנית הלימודים במחלקה עוסק בתכנים של עיצוב אינטראקטיבי, עיצוב לרשת, לטבלטים, מכשירים ניידים וכדומה", כתב סער. לדבריו, "כפי שנמסר לי מהמל"ג, אשר בדקה את הנושא מול האקדמיה לאומנות בצלאל, באקדמיה אכן קיימות חוות מחשבים מצוידות היטב (...) (עם זאת) הכרחי שסטודנט לעיצוב יוכל ליצור ולעבוד בכל מקום ובכל רגע". סער הבהיר גם כי הדרישה לרכוש מקבוק פרו הובאה לידיעת המועמדים שהתקבלו לבצלאל כבר במאי 2011, ותזכורת נשלחה ביוני.
אולם שבועיים לפני כן כבר בוטלה הדרישה, תוצאה של פגישה של הסטודנטים המוחים ונציגי האיגוד עם שטרן והדיקנית שלי הרשקו באמצע דצמבר. בפגישה, מדווחת מימון, "הם אמרו שהם יתדיינו בנושא ויחשבו על זה מחדש".
לא חששתם שעד שזה יקרה, הסטודנטים כבר ייאלצו לקנות את המחשבים וזה כבר לא יהיה רלוונטי?
"ביקשנו טווח זמנים, לדעת מתי זה יקרה. הם אמרו שתוך חודש תהיה תשובה. אמרנו שאם יגידו שלא, נחליט מה לעשות הלאה. תוכננה פגישה עם נשיא בצלאל, אבל לא היה צורך בזה, הם עשו את הדיונים שלהם ובסופו של דבר קראו לנו לפגישה מחודשת ועדכנו אותנו בתשובה שלהם, שהם לא יחייבו אלא ימליצו".
ב-18.1 עדכנה מימון בגאווה בקבוצה: "אני שמחה לבשר לכם שהצלחנו! לא עוד דרישה למותג ספציפי אלא הצגת מפרט מינימלי של לפטופ הדרוש ללימודי עיצוב במחלקה לתקש"ח עם המלצה של המחלקה על מק של אפל. תודה לכל מי שעזר, תמך והשמיע את קולו. :)"
מבצלאל נמסר לנו בתגובה: "הלימודים במחלקה לתקשורת חזותית מחייבים מחשב נייד. המחלקה תעביר מפרט טכני מינימלי למחשבי פי.סי. ולמחשבי מקינטוש. עם זאת, המחלקה תמשיך להמליץ על רכישת מקבוק פרו מדגם מסוים ככלי הטוב ביותר והמתאים לצרכי הסטודנטים לאורך כל ארבע שנות לימודיהם. כבעבר, האקדמיה תמשיך לקיים מערך סיוע כלכלי התומך בכל מי שידו אינו משגת לרכוש מחשב נייד".
"אנחנו מאמינים לעדי שזה היה שיקול מקצועי, אבל מחר בבוקר יהיה ראש מחלקה אחר שיחליט דבר כזה משיקולים זרים, זה יכול לקרות", אומרת מימון. "השינוי הוא סמנטי – זו לא דרישה אלא המלצה. יש הבדל אם סטודנט נכנס למערכת ואומרים לו, זה מה שאתה צריך בשביל ללמוד, וזה מה שאנחנו ממליצים, לבין הנחיה הרבה אנשים לא מבינים שהוויכוח לא היה עניין מקצועי, אני לא מדת הפי.סי או דת המק, זה ויכוח עקרוני על זה שהאקדמיה אומרת לסטודנט לקנות מותג מסוים".
