שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    צילום: AP
    "ראש המוסד שאל בארה"ב: מה אם נתקוף לבד?"
    "המשחק המסוכן של אובמה באיראן" היא כותרת הכתבה ב"ניוזוויק" שמספרת על המאבקים בתוך ארה"ב ובין האמריקנים לישראל: למה הסתירו הצדדים מידע זה מזה? איך מתנהלת ההצגה סביב החיסולים, ומה אמרו בכירי ה-CIA לאובמה ששכנע אותו להמשיך בפעילות החשאית נגד הגרעין בתוך איראן?

    הכתבה שחושפת טפח ממשחקי הכוחות המרתקים בין ישראל לארצות הברית, מאחורי הקלעים של המאבק מול האיום האיראני: המגזין היוקרתי "ניוזוויק" מפרסם היום (ב') כתבה גדולה תחת הכותרת "המשחק המסוכן של אובמה באיראן". בין היתר, מצוטטים בה גורמים בפנטגון שמספרים על הסתרות ועצימת עיניים נוכח הפעילות שמיוחסת לישראל בחיסול מדענים איראנים.

     

    ביקורו האחרון של ראש המוסד תמיר פרדו בוושינגטון, שנחשף במקרה בדיון בסנאט, נועד כדי "לבדוק את הדופק" של ממשל אובמה בסוגיה הבוערת. לפי מקור אמריקני שהיה מעורב בשיחות, פרדו שאל בין היתר: "מה עמדתכם בסוגיית איראן? האם אתם מוכנים לתקוף? האם תעשו זאת (אחר כך)? מה יקרה אם ישראל תעשה זאת בכל מקרה?". ישראל, כך נטען, הפסיקה לחלוק עם ארה"ב חלק גדול מהמידע בנוגע לתוכניותיה הצבאיות. ייתכן שזו הסיבה לדיווח קודם, על כך ששר ההגנה,לאון פאנטה, מעריך שישראל תתקוף באיראן עד יוני.

     

    ההפניה לכתבה באתר "ניוזוויק" ()
    ההפניה לכתבה באתר "ניוזוויק"

      

    לפי גורם ישראלי שצוטט בכתבה, ישראל ביקשה ערבויות מאובמה לכך שאם הסנקציות ייכשלו, ארה"ב תפעל צבאית נגד איראן. אובמה סירב לספק ערבויות ובעקבות זאת ישראל מסרבת להבטיח שלא תפעל לבדה ואפילו אינה מוכנה לספק לארה"ב הודעה מוקדמת.

     

    עוד לפני ביקור פרדו, לפי הכתבה הפכה מלחמת הצללים בגרעין האיראני מסובכת יותר כאשר התגלו חילוקי דעות בין ישראל לארה"ב בסוגיות השיטה והאסטרטגיה - בין היתר, התנקשות במדעני הגרעין, שהחוק האמריקני אוסר (ב"ניוזווויק" מסבירים שחיסולים מהאוויר באמצעות מל"טים נחשבים פעולה מלחמתית). "הישראלים ביצעו את הפעולות בתנועה, ואנחנו עשינו את כל מה שלא בתנועה, לפעמים יחד עם הישראלים", צוטט גורם בפנטגון, ששמר על ניסוח עמום.

     

    מצעד לציון 33 שנים למהפכה, בשבת בטהרן (צילום: MCT) (צילום: MCT)
    מצעד לציון 33 שנים למהפכה, בשבת בטהרן(צילום: MCT)

     

    לדברי גורם מודיעיני בכיר, שתי המדינות ניהלו מעין הצגה בכל הנוגע להתנקשויות ול"תאונות" שהתרחשו בשנים הארונות באיראן: "הישראלים לא רוצים להגיד, ואנחנו לא רוצים לשמוע". מדי פעם נבחנים שיתופי הפעולה, כדי לוודא שמידע מודיעיני אמריקני לא זולג לצורך פעולות שמפרות את החוק האמריקני. "תמיד נזהרנו לגבי מה שאמרנו לישראלים, והם ידעו מדוע", אמר מקור בפנטגון ל"ניוזוויק". "הסתרנו דברים כמו צילומי לוויין וסוגים אחרים של מודיעין, שהיו יכולים לעזור להם בפעולות".

     

    המרגלים חששו מאובדן נכסים על אדמת איראן

    לפי השבועון, היו למודיעין ולממסד הצבאי האמריקניים חששות משלהם לגבי איראן - ולגבי אובמה. הגנרלים וגורמי הביון חששו שהנשיא החדש עלול לסיים את מלחמת הצללים שהם החלו בה. ממשל בוש, כך נטען, היה מעורב יחד עם ישראל במהלך סודי ביותר לפגיעה בגרעין: סוכנים שהתחזו לסוחרים בשוק השחור מכרו לאיראן חלקים משומשים במטרה שיקרסו תחת לחץ גבוה, או חלקים עם ציוד למעקב שנועד לגלות את מיקום המעבדות הסודיות.

     

    במקביל, לפי "ניוזוויק" מהנדסי תוכנה עבדו על פיתוח מלחמת סייבר - חדירה למחשבי כורי הגרעין באיראן שגרמו נזקים לציוד חיוני כמו צנטריפוגות. המרגלים לא רצו שהתוכנית תיעצר וה-CIA חשש במיוחד מאובדן נכסים עליהם עבדו זמן רב באיראן.

     

    בימים הראשונים של ממשל אובמה, הלכו מספר 2 ב-CIA סטיב קאפס וסגן מפקד המטות המשולבים, גנרל ג'יימס קרטרייט, לפגוש את מספר 2 במועצה לביטחון לאומי טום דונילון - מעוזריו הקרובים ביותר של אובמה. הם ידעו שהמועצה בוחנת מחדש את כל המבצעים החשאיים וביקשו מדונילון לא לעצור את המבצעים באיראן. כשהתשובה לא סיפקה אותם, גנרל קרטרייט הלך לנשיא עצמו, שהאזין בקשב רב, הבין את הדאגה - אבל חשש שהמבצע החשאי עלול לפגוע בתוכנית שלו לקדם מהלך דיפלומטי עם האיראנים.

     

    מתקן המרת אורניום באיראן. דיפלומטיה לצד פעילות חשאית (צילום: EPA) (צילום: EPA)
    מתקן המרת אורניום באיראן. דיפלומטיה לצד פעילות חשאית(צילום: EPA)
     

    "הוא ניסה לשקול להאט את הפעילויות החשאיות שלנו, והמשמעות היא שהאיראנים היו יכולים למחזר אורניום במהירות גדולה יותר", סיפר אחד העוזרים ל"ניוזוויק". בסופו של דבר אובמה הגיע למסקנה שהוא יכול להמשיך בשני הערוצים במקביל: פעילות חשאית לצד קידום מסלול דיפלומטי. הוא אמר לעוזריו שמהלך מוצלח לחבל בתוכנית הגרעין של איראן, יעניק יותר זמן לפעילות דיפלומטית.

     

    השתיקה הישראלית

    עוד חלק נכבד מהסיפור הוא היחסים הבעיתיים בין המנהיגים, הנשיא ברק אובמה וראש הממשלה בנימין נתניהו. במגזין מזכירים את המתיחות במאי, אז דרש אובמה הסכם עם הפלסטינים על בסיס קווי 67', ונתניהו התרעם בפומבי. למרות רגיעה לכאורה, נכתב, ביוני הפסיקו אנשי צבא ומודיעין ישראלים לשוחח עם מקביליהם על כל פרט שקשור לתכנון, ניתוח ואימונים לקראת תקיפה אפשרית באיראן. עד אז, נוהלו דיונים צמודים בשיחות וידאו.

     

    במשך ארבעה חודשים נמשך הנתק. הפגישות נמשכו, אבל הן לא היו משמעותיות. "ידעתי שהם כועסים כשהם הפסיקו לדבר. אמרנו להם - יש לנו בעיה?", צוטט מקור מודיעיני אמריקני בכיר. המצב השתנה חלקית באוקטובר, ועד אז,

     נטען, אובמה כבר חשש במיוחד מכך שישראל תצית מלחמה עם איראן שארצות הברית תיאלץ לסיים. גם כעת מסתירה ישראל "שכבה עליונה של מידע" בקשר לאיראן.

     

    גורמים ישראלים שהתראיינו לכתבה אמרו שאובמה עבר "שינוי חיובי" בעמדותיו בסוגיית הגרעין האיראני. "הרטוריקה היום שונה ממה שהייתה לפני שנה", אמר אדם שהוגדר "מהמעגל הקרוב של נתניהו". "היום, אם אתה מקשיב לאובמה, אתה מקבל תחושה שהאמריקנים מוכנים לתקוף אם הרע מכול יקרה". גורם נוסף ציין כי "עם הזמן מתבהרת התמונה - אמריקה במסלול של סכסוך מתגבר וסיכון לעימות גדול עם איראן".

     

    Read this article in English

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    ראש המוסד תמיר פרדו
    צילום: עידו ארז
    פאנטה. מה הסיבה להערכות?
    צילום: AP
    דונילון, עוזר קרוב של אובמה
    צילום: MCT
    נתניהו. מה נאמר ומה מוסתר?
    צילום: AP
    מומלצים