גן עדן וגיהינום
חוץ מכאן ועכשיו לא קיים מימד אחר אמיתי של זמן. גן עדן וגיהינום הם בסך הכל מצבי תודעה
כשמאלפים סוס משתמשים בשיטת המקל והגזר. גם בחינוך ילדים משתמשים לפעמים במקל ובגזר - תאכלו את כל הקישואים ותקבלו גלידה, לא תביאו ציונים טובים - אתם יכולים לשכוח ממשחקי מחשב חדשים.
בעבר הלא רחוק של האנושות נהגו להשתמש בשיטת המקל והגזר גם בחינוך הרוחני וכוהני הדת הבטיחו גן עדן מתוק למי שיעשה מה שצריך וגיהינום אפל ונצחי למי שלא.
גן העדן ההודי מתואר על־ידי הכוהנים במאפיין אחד שחוזר על עצמו: מקום קריר ונעים. קר בו כל היום, כל השנה. השמש אמנם מאירה ברכות את השמיים, אבל היא לא מרתיחה את האדמה כמו שהם רגילים. בהודו אם עומדים בצהריים יותר מדי זמן על הכביש, הגומי של נעלי האצבע נמס. גן העדן ההודי הוא מקום צונן וקריר, אבל הגיהינום ההודי לעומתו הוא חם מאוד, ממש נשרפים שם מחום.
המישורים הצחיחים של טיבט נמצאים בגובה אליו אפילו העננים לא עולים, קר שם מאוד כל השנה ובהמות הבית הנפוצות הם יאקים שמנים ושעירים. בתרבות טיבט, הגיהינום מתואר כמקום קפוא בו הקרח לא נמס לעולם. גן העדן הטיבטי לעומת זאת מתואר בספרות הקדושה כמקום קיצי וחם כל השנה.
האם יש גיהינום רותח נפרד להודים וגיהינום קפוא במיוחד לטיבטים?(צילום: ויז'ואל/פוטוס)
כשהתחיל מעבר של תלמידים בין הודו וטיבט, הם נתקלו בשני תיאורים הפוכים של גן עדן וגיהינום. השאלה שעלתה כתוצאה מהמפגש הייתה האם יש גיהינום רותח נפרד להודים וגיהינום קפוא במיוחד לטיבטים?
ההתעסקות בשאלה המביכה הזו הולידה זרם מחשבה חדש שהתגבש בשוליים הרוחניים של המזרח הרחוק וטען שאין קשר בין החיפוש אחר האמת לבין הפנטזיות של האנשים.
מורים רוחניים לא אמורים להפחיד את האנשים ולייצר להם סיוטים שלא היו קודם. להבטיח הבטחות ולאיים בעונשים היא דרך בטוחה להרוס את המצפן הפנימי שיודע מעצמו מתי עושים טוב ומתי עושים רע. לפי תורה זו, שכר ועונש הם לא אי שם בשמיים וגם לא אי פעם בעתיד. פשוט, כשעושים טוב מרגישים טוב, וכשעושים רע מרגישים רע. שכר ועונש, גן עדן וגיהינום - שניהם נעלמים ומופיעים כאן ועכשיו.
פעם אחת, בהרצאה השבועית של הזן מאסטר במנזר סו-דוק-סה, המורה דיבר על גן עדן וגיהינום. מכיוון ששני המקומות האלה אינם חלק מהלימודים במנזר או מתורת הזן, מיהרתי למחרת להתעמת עם נזיר מבוגר שדיבר מעט אנגלית ושאלתי אותו: היכן בדיוק נמצאים גן עדן וגיהינום עליהם המאסטר דיבר? ההסבר המהיר שלו היה לצבוט לי פתאום את האף בחוזקה והוא לא עזב עד שצעקתי.
תשובות הזן הן תמיד מעצבנות. במקום להתייחס לתוכן של השאלה הן מתייחסות למקום בו נמצא השואל ומורידות אותו ממרום הגיגיו הרוחניים אל המציאות העכשווית הבלתי מתפשרת. מה שהבנתי בעקבות אותו אירוע, הוא שחוץ מכאן ועכשיו לא קיים מימד אחר אמיתי של זמן. גן עדן וגיהינום הם בסך הכל מצבי תודעה.
ניסים אמון - זן מאסטר, מפתח שיטת הטרילותרפיה לאיזון פנימי.
גן העדן ההודי
צילום: ויז'ואל/פוטוס
מומלצים
