עדיין לא מצאתי את האחד, אבל גיליתי שיש לי בן

זה עתה גיליתי שיש לי בן והתגלית הזו מהולה באירוניה מסוימת. הריי אם הייתי יודעת איך להתנהל עם בנים, כנראה שכבר היה לי אחד כזה לבן זוג, אבל מציאות לחוד ופנטזיה לחוד. אני רווקה בת 35.5, בתחילתו של חודש רביעי לקראת היותי אימא חד הורית מתרומה, ולגמרי-לגמרי מבחירה.

עוד בנושא בערוץ יחסים:

אני שרית בראל, לא שרית חד הורית

חד הורית בת 42: כמעט ויתרתי ולבסוף מצאתי אהבה

רגע לפני שהחליטה להיות חד הורית - מצאה זוגיות

בנק הזרע: להתראות מחזרים, שלום מבחנה

עד לרגע בו אחזתי את מקלון בדיקת ההיריון הביתית עם התוצאה המיוחלת לשני פסים, לא יכולתי להבין את עוצמת המשמעות של בחירה וחופש. ברגע אחד הרגשתי איך השליטה חזרה לי לחיים, ברגע אחד אני כבר לא תלויה ברצון של גבר לבנות איתי חיים משותפים, ברצון שלו להביא איתי ילדים לעולם ולבנות משפחה. ברגע אחד תמו כל דקות ההמתנה המייגעות והמייאשות לטלפון אחרי דייט, או ייסורי שיחת "יחסינו לאן".

יצאתי מהמרוץ אבל טרם וויתרתי על החלום

ושלא תהיה אי הבנה, אני מאוד רוצה זוגיות וחושבת שעדיף להביא ילדים במסגרת "הנורמטיבית" של אבא ואימא, אבל משלא מצאתי את הבן זוג שאיתו נכון לי לקיים זוגיות ולהקים משפחה, אין זה אומר מבחינתי לוותר על החלום להיות אימא ואף להיות אימא צעירה.

רבים אמרו לי שניתן לחכות גם עד גיל 40 ואף יותר מאוחר מזה, ושהרפואה של היום מאפשרת למשוך את תקופת הפוריות אפילו עד גיל 50. אבל אותם אנשים שוכחים שעל מנת להשיג הריון בגילאים הללו, גוף האישה צריך לעבור טיפולים פולשניים, הרסניים, ממושכים ומתישים נפשית ופיסית. רצף הכישלונות שאישה עשויה לחוות בתהליך הזה בין אם בזוגיות ובין אם לבדה, הוא קשה מנשוא, ולא פעם גורם למתחים רבים בין בני זוג עד כדי פרוק הזוגיות.

עמדה בפני האפשרות לחכות, להמשיך לקוות שיום יבוא והוא יגיע ויקבל את הצורך הטבעי שלי כאישה להיות אימא, ויכבד את "לחץ" השעון הביולוגי. ויש לי חברות שבחרו לחכות כי הן עדיין מעדיפות את המבנה המסורתי של משפחה ואני מכבדת אותן.

אבל אני לא יכולתי. מבחינתי, כל דייט שכשל היה משול בעיניי להפלה. התחושה שמשהו אצלי "מקולקל" עד כדי כך שלא הצלחתי להחזיק זוגיות יותר מחודשיים. ועוד דייט, ועוד מערכת יחסים חולפת ועוד תקווה שמתנפצת, עוד הפלה ועוד אחת, והנפש שלי כבר לא יכולה לעמוד בצער ובאכזבה.

זוגיות מתוך מקום של חוזק, לא תלות

גם היום אני ממשיכה לקוות שהוא יגיע. אבל היום, כשאני בחודש רביעי, בידיעה ששמורות לי מנות זרע נוספות שיאפשרו לי בעתיד להביא עוד ילדים לפי בחירתי ולפי יכולתי הכלכלית לפרנס אותם, אני כבר לא שמה את אותו גבר במקום של נואשות והזדקקות בלתי נשלטת. היום אני לא צריכה גבר שיפרנס אותי, לא צריכה גבר כדי לקבל החלטות מהותיות בחיי, היום אני יכולה לנהל מערכת שוויונית הן ברמה הרגשית והן ברמה הפרקטית.

נכון, אצטרך לתת לילד שלי הרבה הסברים ולענות על שאלות קשות, אך יחד עם זאת, אל מול מערכות יחסים נורמטיביות לחלוטין שמתקיימות סביבי, מתקיימות להן גם מערכות יחסים מורכבות, מפורקות וכואבות שגם בתוכן נדרשים ההורים לתת לילדיהם הסברים. בין אם מדובר בהתפרקות מערכות יחסים על רקע שחיקה ובין אם מדובר על התפרקות עקב מחלה או התמכרות. בתוך כל זה הילדים חווים את צער הפרידה של הוריהם ואת התפרקות התא המשפחתי.

רציתי זוגיות אבל יותר מהכל - רציתי אותך

לא ש"צרת רבים, חצי נחמה", אך במציאות הנוכחית קיימים דגמים אינסופיים של משפחות, ולאט-לאט המשפחה הנורמטיבית מקבלת פנים שונות ולגיטימציה. ואין משפחה אחת טובה יותר מהשנייה בשל היותה מקיימת דגם מסורתי. ולכן אני רק יכולה להבטיח לך, ילד שלי (עכשיו אני גם יודעת שאתה בן), שאספר לך את האמת והאמת מאוד פשוטה: רציתי זוגיות, רציתי שיהיה לך אבא, אבל יותר מהכל רציתי אותך.

אימא שלך לא מצאה זוגיות לא כי היא לא יפה, מוכשרת, אטרקטיבית, חזקה ועצמאית. אימא שלך לא מצאה זוגיות מהרבה סיבות שלא ניתן לתת להם הסבר מדעי. אפשר להגיד שטיימינג ומזל הם הסיבות העיקריות בסיפור שלי. אבל בכל הנוגע אליך המזל האיר פנים והטיימינג מדויק להפליא, ועל כך אני מודה לכל מי שמלווה אותי בתהליך הזה.

ואני יודעת שיגיע היום ואמצא אותו. ואני יודעת שהבחירה שלי תהיה הרבה יותר מושכלת והרבה פחות מתפשרת, כי ארצה לבחור עבורך ועבורי את הטוב ביותר.

• לרגל הוולנטיין: פורום חי עם ד"ר דניאל דריי. היום (ג') ב-15:00
  

לכל הכתבות, העדכונים והסקרים - כנסו לפייסבוק של ערוץ יחסים