שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    רישיון לזנות - על זה לא חשבו בכנסת
    הצעת החוק של ח"כ אורית זוארץ מפלילה רק חוליה אחת בשרשרת. כל עוד ההיצע קיים, הביקוש לא ייעלם. אז מדוע לא ליצור משטר רישוי, עם פיקוח על בריאותה ומצבה של הזונה?

    היחס המשפטי בישראל לזנות מוזר: הסרסרות אסורה, השכרת מקום לזנות אסורה, פרסום שירותי זנות אסור - אבל הזנות והצריכה אינם אסורים. כלומר, נלחמים בכל חלקי השרשרת, למעט בשניים שהם חלק חיוני בתופעה: הצרכן והזונה. הצעת החוק של ח"כ אורית זוארץ מבקשת להפליל עוד חוליה בשרשרת הזנות: הצרכנים. לפי דברי ההסבר, הזנות היא תופעה הפוגעת בכבוד האשה ובזכותה על גופה, ויש להקטין את הביקוש לזנות. חינוך הוא הדרך היעילה והנכונה להתמודד עם התופעה ולכן ללקוח שייתפס תוצע אפשרות להשתתף בתוכנית הדרכה.

     

    ההצעה היא פתרון לא שלם למצב לא מוצלח. מלחמה רצינית בשרשרת הזנות מחייבת להביט בכל חלקי השרשרת ולא לעצום עין מול חוליה אחת. כל עוד חלק משרשרת הזנות פועל באין מפריע, כל עוד ההיצע קיים - הביקוש לא ייעלם רק נוכח חשש מעונש פלילי (קל מאוד, אגב). גם כיום איש מצרכני הזנות ודאי לא ישמח להיחשף ככזה, ובכל זאת הביקוש קיים. מדוע לא לאסור גם על הזנות עצמה? אם זונה תעמוד לדין, למרות שבחרה במקצוע ממצוקה כלכלית. עוני אינו הגנה בדין הפלילי: לא לגנב, לא לסוחר הסמים, ולא צריך להיות גם לזונה. יתרה מזאת, אפילו בהנחה האופטימית שהזנות תמוגר לגמרי - מה יעשו נשים עניות מחר? בעיית העוני והמצוקה של הזונות לא תיעלם, אלא פשוט תלבש צורה חדשה, שקצת פחות מעניינת את חברי הכנסת והציבור: סתם עוני ומצוקה, בלי שיש את מי להאשים (צרכן הזנות).

     

    עוד בערוץ הדעות  של ynet:

    הגיע הזמן להתפייס / טניה רוזנבליט

    אלימות במוסדות לילדים? גיליתם את אמריקה / אסתר הרצוג

     

    חלופה רצינית שטרם נשקלה ברצינות על-ידי המחוקק היא רישוי ופיקוח: לגליזציה מלאה של זנות של בגירות. הפללת שירות בהכרח יוצרת שוק שחור, שבהכרח שולל את אפשרויות הפיקוח המשפטי. כיום, למשל, האיסור על סרסרות דוחף את הסרסורים למחתרת. הם מסתירים מפני הרשויות את עצמם ואת השירות שהם נותנים. הסיכון המשפטי פירושו שגורמי פשע מאורגן הם אלו שצפויים לספק את השירות, משום שהם ממילא בסכנת העמדה לדין. ההתנהלות שלהם ממילא פושעת, וכך החיבור בין הסרסורים לבין האונס ולסוחרי הנשים "טבעי". דרך אפשרית לניתוק החיבור הפושע הזה הוא התרה ורישוי של בתי זונות. משטר רישוי מאפשר לצמצם את הסיכונים הנובעים לפרט ולציבור מסוג התנהגות מסוים, תוך הצבת סטנדרטים שיש לעמוד בהם כדי לזכות ברישיון.

     

    מדוע לא ליצור משטר רישוי, עם רשימת תנאים לרישיון, כולל פיקוח על שלום הזונה, בריאותה והאוטונומיה שלה? נציגות שדולת הנשים תהיינה אחראיות לסקור את מצבה הנפשי, הבריאותי והתעסוקתי של הזונה, לשוחח עמה, להציע לה חלופות ודרכי יציאה ממעגל הזנות. נציגי משרד המשפטים יהיו אחראים לוודא ש"בית העסק" ישלם מס ולא ילבין הון. נציגים אחרים יוודאו תנאי תברואה וכדומה. במצב כזה, לסרסור יש אינטרס לנתק עצמו מגורמים עברייניים, אחרת לא יורשה לעסוק בגלוי - ועסק גלוי וחוקי ודאי צפוי להיות רווחי יותר מעסק סמוי ופלילי, שכיום מצליח רק משום שאין ללקוח חלופה חוקית.

     

    גם ללקוח יש תמריץ ללכת לעסק מורשה כדי לא להסתבך. ולהשלמת התמונה, בשרשרת הזנות של עסק בלתי מורשה - כל החוליות תופללנה. בית הזונות יפעל תחת רישוי עסק, והמס שישולם ינוצל לצרכי המלחמה בסחר בנשים. האם אפשרות זו לא תצמצם את מצוקת הזונות יותר מכפי שהפללת הלקוח תעשה?

     

    שתי אפשרויות סבירה למלחמה בזנות: הפללה מלאה ולגליזציה מלאה. הגיע הזמן לבחור באחת.

     

    ד"ר אסף הרדוף, מרצה למשפט פלילי, ראיות וסדר דין פלילי, מתמחה בהפללה ובפשע מקוון, מכללת צפת 

     

    גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    זונות בדרום תל-אביב. להציב סטנדרטים
    צילם: זיו איש
    מומלצים