השתמטות החרדים: בגין שחרר, נתניהו פחד

ביוני 1977 הרכיב מנחם בגין את ממשלתו הראשונה. היו לו שני אפשרויות בסיסיות. הראשונה הייתה לפנות לד"ש (המפלגה הדמוקרטית לשינוי בראשות פרופ' יגאל ידין שקיבלה בבחירות 15 מנדטים), שהייתה שותפה פוטנציאלית בכירה בממשלתו, ולהרכיב עמה ממשלה רחבה יחד עם המפלגות הדתיות. האפשרות השנייה הייתה לפנות למפלגות הדתיות כדי להרכיב עמן ממשלה צרה בלי ד"ש.

בגין העדיף את האפשרות השנייה: ב-21 ביוני 1977 אישרה הכנסת את ממשלתו ברוב דחוק (63 ח"כים). כמה חודשים אח"כ ד"ש הצטרפה לממשלה תמורת נזיד עדשים.בשעתו נטען שהיא צורפה בהתאם ל-242 : שני שרים, שני סגני שרים ועל ארבע.

עוד בערוץ הדעות  של ynet:

אל תהפכו את נהגי האוטובוס לעבדי השבת / ירח טוקר

ביטול חוק טל - הצלחה אחרי כישלון החילונים / איתי בן חורין

תמורת הצטרפות שתי המפלגות הדתיות (המפד"ל ואגודת ישראל) בגין היה מוכן לשלם מחיר כבד ביותר. הרוב המכריע של סעיפי ההסכם הקואליציוני עסק בנושאים דתיים וסעיפיו הבטיחו, בין השאר, לפטור בנות מגיוס לצבא על יסוד הצהרת דתיות - בלי בדיקה נוספת. ח"כ גדעון האוזנר טען בזעם בדיון הכנסת על הרכבת הממשלה כי מדובר ב"שחרור סיטוני" שמהווה דרך להתחמקות משרות לאומי. הוא העניק לחרדים את ראשות ועדת הכספים של הכנסת, וכך הם קיבלו מפתח מרכזי לכול ברזי תקציבי המדינה - הסדר שקיים עד היום.

צעד נוסף שבו נקט בגין היה שינוי רדיקלי בכללי ההסדר ששמו הוא "תורתו אומנותו", כלומר אי גיוס תלמידי ישיבות. הראשון שהורה לאפשר דחיית גיוס לקומץ תלמידי ישיבות היה דוד בן-גוריון, ראש הממשלה ושר הביטחון. הוא עשה את זה כבר במהלך מלחמת העצמאות מתוך הכרתו העמוקה כי יש לשמור על גחלת לימוד התורה, שכמעט כובתה בימי השואה. ההסדר טופל בעיקר על-ידי שר הביטחון, לא היה חלק מהמקח הקואליציוני ומספר התלמידים ששחררו היה כמה מאות.

סעיף בהסכם הקואליציוני שעליו חתם בגין עם הדתיים ביטל את מכסת המצטרפים השנתית להסדר, ובפועל הוא פתח את הסכר. מספר המשתמטים הפך מזרזיף לנחשול ובדו"ח ועדת טל נכתבו על זה דברים ברורים - ניתן לראותו "כגורם העיקרי להיקפי המצטרפים והשוהים במסגרתו כיום". במהלך השנים היו כמה ניסיונות לסגור את הסכר, כמו הצעת ועדת משנה של ועדת החוץ והביטחון מ-1986 להחזיר את המצב שהיה לפני 1977, אולם המסקנות לא מומשו. כידוע הכוח הפוליטי של החרדים נמצא בעלייה מתמדת והתוצאה מחרידה: מספר המשתמטים הפך ממאות לאלפים ואחר כך לרבבות. ב-1999, שנת הקמת ועדת טל, היו כ-30 אלף משתמטים במסגרת הסדר זה. אם התהליך יימשך, יהפוך המספר למאות אלפים.

סיבה מרכזית למצב זה היא פחדנותם של ראשי המדינה ובעיקר של ראש הממשלה הנוכחי, שהציע בלי למצמץ להאריך את תוקף חוק טל לעוד חמש שנים מלאות. הרי מבחינת הפוליטיקה הישראלית תקופה זאת היא יותר מנצח.

נתניהו מסוגל להציב שריר חסון (וירטואלי, כמובן) מול שליטי איראן, אבל מול הליצמנים, הגפנים והפרושים הוא גרוע ממוג-לב. תכונתו הדומיננטית היא רצונו העז לשעבד את הכול למען מטרה אחת ויחידה שהיא כמעט קדושה: לשמור על הקואליציה שלו כדי להמשיך ולשבת על כס שלטונו, שהוא במידה רבה חלול. כך אדם ששוב ושוב נפנף בעברו המפואר "בסיירת" מגדל דור נוסף של משתמטים. החלטת בית-המשפט העליון, שביטלה את תוקף חוק טל, הוחלטה במועד סמלי - ביום פתיחת אירועי זיכרון למנחם בגין לרגל עשרים שנה למותו. ניתן לראות את ההחלטה כסוג של תיקון עוול שבגין גרם במו ידיו.

פרופ' יחיעם ויץ, החוג להיסטוריה באוניברסיטת חיפה

גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il