שתף קטע נבחר

פרשת שבוע כלכלית: על החובה לתרום ולהתגייס

"ויקחו לי תרומה מאת כל איש", נכתב בפרשת תרומה, המפרטת את עבודות בניית המשכן ומדגישה כי חובה על כולם לתרום את חלקם להקמת הפרוייקט הלאומי. חוק טל לא היה עובר במדבר

פרשת תרומה היא מעין ספר כללים ותכניות עבודה מפורטות לבניית המשכן. הכתוב יורד לרזולוציות מפתיעות בהנחיות כיצד יורכב כל חלק מבניין המשכן ומה יהיה הרכב החומרים ממנו יש לייצר כל בגד וכל חלק.

 

 

בשביל מה הקב"ה צריך תרומה?

הפרשה פותחת בציווי: "וידבר ה' אלא משה לאמר דבר אל בני ישראל ויקחו לי תרומה מאת כל איש אשר ידבנו ליבו תקחו את תרומתי" (כ"ה, א'-ב').

 

המפרשים תמהים, מדוע כתוב "ויקחו לי תרומה". הרי הכול שייך לקב"ה, ולכן צריך היה לכתוב: ויתנו לי. בני האדם מקבלים את הכול מהקב"ה, הם המקבלים ולא הנותנים! ובכל זאת מי שתורם מכל הלב הכתוב רואה אותו כאילו הוא נתן לקב"ה.

 

רש"י במקום מבחין בין שלוש תרומות, שנתבקשו בני ישראל לתת לשם הקמת המשכן. בתרומה הראשונה אספו מחצית השקל מכל אחד, ומכסף זה עשו את האדנים - היסודות למשכן. בתרומה השנייה שוב אספו מחצית השקל כדי "לקנות מהן קורבנות ציבור". התרומה השלישית אינה של כסף אלא של חומרים שונים, שכל אחד נתן כפי רצונו לבניית המשכן. (נחושת, עורות, צמר, בשמים וכו').

 

התרומה הראשונה והשנייה היו סכום אחיד של מחצית שקל, שאספו מכל אדם, ואילו התרומה השלישית הייתה נתונה לשיקולו האישי ולרצונו של כל אחד ואחד.

 

כולם שותפים באופן אחיד בבניית המשכן

אנחנו לא מחפשים פילנטרופ או בעל הון, שיממן את כל עלויות הבנייה. אנחנו רוצים, שכל אחד ואחד יהיה שותף בבניית המקום הקדוש, שאמור לאחד את כל העם. השותפות הקהילתית והאחריות ההדדית הן מאבני היסוד של ההשקפה היהודית, והיא צרובה היטב בתודעה הציבורית הישראלית.

 

התרומה הראשונה והשנייה הן חובה. האבן עזרא מפרש שאין לאדם בחירה אלא הוא חייב לתת. אך התרומה השלישית היא מעין חובת רשות. אתה חייב לתת, אבל אתה תבחר כמה תיתן.

 

חוק טל לא היה עובר מלכתחילה

תרומות החובה שלנו כיום רבות הן: יש לנו זכות וחובה לשרת בצה"ל בסדיר ובמילואים. יש לנו זכות וחובה לדאוג לשכבות החלשות ולילדים הנזקקים.

 

ר' עובדיה ספורנו (1475-1555) מפרש את המילים "מאת כל איש": "שלא יגבו בזרוע .. אלא יגבו מן המתנדבים בלבד". עקרון הנתינה המשותפת מתחזק באמצעות המילים כל איש. יש עניין שכולם יהיו שותפים.

 

מי ידאג לחלשים, הממשלה או העמותות?

ניראה, כי לעיתים הגבול בין החובה המוסרית שלנו כאזרחים במדינה לסייע לחלשים לבין החובה של הממשלה לדאוג לאוכלוסיות החלשות מטושטש. יעידו על כך מאות העמותות הפרטיות, שלוקחות על עצמן את תפקיד משרד הרווחה ומשרדי ממשלה אחרים.

 

משרדי הממשלה לא עושים די כדי למנוע את המשך מעגל העוני גם לדורות הבאים. לפי דו"ח העוני האחרון, המצב אינו משתפר. המספרים והטבלאות אינם מצליחים לסמא את עיני הציבור. המצב רק הולך ומתדרדר.

 

לתת מכל הלב

"ויקחו לי תרומה מאת כל איש אשר ידבנו לִבּו" - מתן תרומה הוא פעולה פיזית במהותה, אבל הכתוב מציין "אשר ידבנו לִבּו", יש צורך, שהנתינה תהיה מכל הלב וברגש חם. נתינה סתמית רק לשם הנתינה אינה ראויה. נתינה לשם קבלת פרסום בלבד יש בה טעם לפגם.

 

הפרשה מחברת בצורה מושכלת בין החובה האישית לתרום למען הכלל לבין נתינה מתוך רצון חופשי - התנדבותי.

 

יש לתכנן היטב כל פרויקט

פרשה זו והבאות אחריה מלמדות אותנו על הצורך בתכנון מפורט של כל פרויקט. בניית המשכן היא פעולה מורכבת וממושכת. הכתוב מציין מה תפקידו של כל חוט וחוט "ועשית לולאות תכלת על שפת היריעה האחת מקצה בחוברת, וכן תעשה בשפת היריעה הקיצונה במחברת השנית" (כ"ו, ד'). כמו כן מפרטת הפרשה כיצד ייראו קירות המשכן מבפנים ומבחוץ.

 

כדי להיות מאוחדים כולם צריכים להיות שותפים. ההצלחה לא מגיעה ברגע אחד של התעלות רוחנית כזו או אחרת. יש תהליך של לימוד, תכנון ובנייה, ורק לאחר מכן ניתן למצות את התהליך. מסתבר, שהדרך היא ארוכה.

 

הזכות והחובה לתת לכלל

המשכן הוקם לאחר ציווי אלוקי. לעיתים יש לצוות ולכפות על האנשים להיות שותפים לשם הצלחת בניית פרויקט גדול. הפרויקט הגדול שלנו כיום הוא לבסס את קיומו של עם ישראל במדינתו. לשם כך יש צורך להמשיך לתרום ולהתנדב.

 

מתי אלפר, מרצה במרכז ללימודים אקדמיים באור-יהודה, יועץ לשיווק ואסטרטגיה

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
דגם של ארון הברית, בירושלים
צילום: זיו ריינשטיין
מתי אלפר
צילום: באדיבות המרכז ללימודים אקדמיים באור יהודה
מומלצים