קפטן פרחח ופרשן מגוחך
למה באדיר לא ראוי לשמש כקפטן הפועל ת"א, ומדוע עומרי אפק לא יכול להיות פרשן בטלוויזיה. וגם: הסחבת בבחירת העוזר לגוטמן, מאזן גנאים מחפש כותרות ומאיפה הקריצו את ויינקרנץ?
הזובור - באדיר מכסח, אפק מטייח
הרבה מאמנים איבדו בשנים האחרונות את חדר ההלבשה. השבוע נמצא סוף סוף חדר הלבשה אחד, והוא ממש לא בריא ושלם, אלא חולה ומפורק. רואים שם את וואליד באדיר, הקפטן, מפליק ומשפיל את המגן המסכן עומרי קנדה, כשברקע נשמע צחוקם המתגלגל של השחקנים. סצנה מגעילה של קבוצה עלובה.
במועדון נורמלי, באדיר היה עומד לדין משמעתי ומאבד מיד את סרט הקפטן. בשכונה של טביב מצאו פתרון אחר: מעכשיו אסור להכניס אייפונים לחדר ההלבשה. זה מזכיר לי את ההחלטה המגוחכת של ראשי בית"ר ירושלים, להשמיע שיר בפול ווליום בטדי כשהקהל משמיע קריאות גזעניות. אם לא שומעים ולא רואים, סימן שזה לא קיים.
עומרי קנדה הוא סתם ילד כאפות. הבעיה האמיתית היא עומרי אפק. 24 שעות אחרי שהסצנה המביכה נחשפה, הפרשן הגיע לאולפן ואמר: "מה שבחדר ההלבשה חייב להישאר שם. זה חלק מהמנטליות וחלק מההוויה. אנחנו אף פעם לא אוהבים לראות אלימות, וצריך להיות אמיתיים, אבל הקטע הזה הוא סוג של הוצא מהקשרו. אנחנו לא יודעים מה היה שם לפני. זה איזושהי בדיחה שחרגה מפרופורציה. לא צריך לנפח את זה יותר ממה שזה".
עוד טורים של עמיר פלג:
תארו לכם שהצוות החוקר הזה היה מגיש חדשות בערוץ 2, ואחד הכתבים היה מביא צילום של מטפלת במכון סיעודי מתעללת בקשיש. אפק בטח היה אומר: "זה חלק מההוויה, אנחנו לא יודעים מה קרה שם לפני", אילדיס היה מהנהן, ומירי הייתה מחייכת. בקטנה.
על אפק אומרים שהוא רהוט ואינטליגנטי, אבל עדיף פרשן דעתן ועילג על יחצן מלוקק. אם משה פרימו, עיתונאי מהערוץ שלו (ואין שם הרבה כאלה), מביא
מסמך שחושף את הברדק במועדון, והחמודי באולפן אומר שזה "חלק מההוויה", סימן שגם אפק היה צוחק מההתעללות בחסר הישע, כמו כל הטמבלים בחדר ההלבשה של הפועל ת"א. במילים אחרות, עומרי אפק באולפן חדשות, זה סוג של הוצא מהקשרו.
גילוי נאות: אף פעם לא אהבתי צנון. לא בסלט, ולא בטלוויזיה.
הסחבת - מי בוחר את העוזר
המבחן הרציני הראשון של אלי גוטמן לא היה אוקראינה. המבחן האמיתי הוא בחירת עוזר המאמן, שהייתה צריכה להתבצע עם כניסתו לתפקיד. עכשיו, אם זה לא יהיה יוסי אבוקסיס, תדעו שלא רק בטלוויזיה יש בובה של לוזון.
אף פעם לא הבנתי איך שמו של ניר קלינגר, נכשל סדרתי בשנים האחרונות, השתרבב כמועמד. גוטמן רוצה את אבוקסיס, ואין טבעי מזה. השילוב ביניהם,
למוקיון הצרפתי שהיה כאן קודם לא רק ששילמו הרבה יותר, אף אחד גם לא העז להתערב לו בקביעת העוזר. אצל גוטמן, לוזון ושות' מרשים לעצמם קצת יותר מדי, והגיע באמת הזמן שייעשה סוף לא רק לעניין העוזר, אלא גם לשוק שהיה באימון הבכורה. איזי שרצקי הסתובב במגרש כאילו זה יום כיף של איתוראן, שימי ריגר הגיע לכתבה ילדותית והסתחבק עם המאמן, צמד רעים עשו חזרות על התקווה, השוק מסביב נראה כמו פגישת מחזור של בוגרי הקמפיינים הקודמים, שהחלו בצחוקים ונגמרו בבכי.
זהו אלי, תמו חגיגות המינוי, די להיות נחמד לכולם. משמעת טקטית זה חשוב, סביבת העבודה חשובה לא פחות. בנבחרות נורמליות מספיק לעבוד על שיטה, אצלנו מדובר בפרויקט שיקום שכונות. זה הזמן להיפרד מכל הטרמפיסטים, השטיקים והגימיקים. אצל פרננדז, הגאונים בהתאחדות הזמינו את אייל גולן, וחשבו שאם נשיר "לנו יש את מלך העולם", ננצח את כולם. השנה אייל גולן לקח את רביבו לבחון זמרים, ולנו מגיע כדורגל נטו. מי שמאמן לא מפחד.
הפופוליסט - מאזן גנאים מחפש כותרות
וכשמדברים על טרמפיסטים, הכוונה גם לראש עיריית סכנין מאזן גנאים, שאמר השבוע: "אבי לוזון צריך לקרוא לגוטמן ולהגיד לו שכנראה הוא טעה. אני לא רוצה בכלל לחשוב על זה לרגע, שגוטמן עשה את זה במתכוון, אבל עדיף שיודה בטעות וייקח לפחות שחקן ערבי אחד".
אם ראש העיר כזה גבר, שיתפוס את ארקדי גאידמק, שהוא נוהג להתחנף אליו בשביל כסף, ויגיד לו שעד שלא יהיה ערבי בבית"ר, הוא לא רצוי במגזר. גוטמן
גם סאלח חסארמה, שבמונדיאל יהיה בן 40, הצהיר שיש לו מקום בסגל, וזו כמובן זכותו (בטח מול עגלה כמו רונאלדו). אבל כשחסארמה אומר: "חוץ ממני יש עוד שחקנים מהמגזר שמגיע להם לקבל זימון, כמו אחמד סבע", זו כבר חוצפה. טוב שלא הביאו את התגובה של סבתא של סבע, שתגיד שלא הזמינו את חסארמה בגלל שהוא זקן.
האימפריה - איזו אוקראינה בדיוק ניצחנו
בהתאחדות מצאו אחלה שיטה לחיזוק הביטחון של השחקנים והרזומה של המאמן: מפגשים נגד נבחרות לא מקבילות. לא מזמן הנבחרת עד 21 שלנו
קיימה מפגש רעים עם צרפת עד גיל 20, ואתמול, מתברר, הנבחרת של האחיין של היו"ר שוב קיבלה הנחה. אוקראינה ב'. אוקראינה א' שיחקה אמש נגד פורטוגל.
העניין שערורייתי במיוחד, לאור העובדה שבהתאחדות הסתירו מאיתנו את המידע הזה. עברתי על הידיעות לפני המשחק ובדיווח אחריו באתר שלהם, ולא ראיתי שליד היריבה הוסיפו אות, מספר סידורי, כוכבית או סולמית. תחמנים!
העיקר שאחרי ה-0:4 על אוקראינה ב' גיא לוזון התפייט: "אותי לא מעניין נגד מי אנחנו. כשאני מתמקד בפן ההגנתי, אני מתמקד בכדור, לא בשמות". ואני אומר
הדינוזאור - מאיפה הקריצו את ויינקרנץ?
המופע הפאתטי של השבוע שייך לקומבישינר אבנר קופל, שהגיע לראיון בטלוויזיה עם דגל ישראל קטן והציב אותו על השולחן כדי להראות לכולם כמה הוא פטריוט. האמת היא שליצן כזה לא יצא לי לראות מאז ששלמה בראבא התחפש ליאצק, שם דגלון על האקורדיון וצווח: "אנחנו עם שמח, עם מנצח, עם נובח".
ומה זה המינוי המוזר הזה של יו"ר הוועדה המקצועית? מוישל'ה ויינקרנץ? ומי יפתח בחמישייה של הנבחרת? עדי גורדון, ישראל אלימלך, נדב הנפלד, עופר פליישר ותומר שטיינהאור?
ויינקרנץ אימן לאחרונה בליגת העל בתחילת 2008. הוא חתם בבני-השרון והצהיר: "זיהיתי את האתגר והפוטנציאל העצום במועדון. אפשר להוביל אותו להישגים ולהצלחות גדולות בליגה ובאירופה". כעבור שני מחזורים ושתי תבוסות ויינקרנץ התפטר עם הזנב בין הרגליים. לא מפתיע, בהתחשב בעובדה שגם בשמונה השנים קודם לכן הוא לא אימן בליגה.
מאמן, בכל ענף ספורט, חייב להיות חד-חושים ומעודכן בחידושים. כדי שזה יקרה הוא צריך קודם כל לאמן, להימצא בשטח, להתמודד. ויינקרנץ, שניהל את החי-כיף בראשל"צ, הסתובב בעיקר בין קופים, טווסים ודובים. לפחות כולנו יודעים מאיפה קופל שלף את השפן.
לפנייה לכתב/ת 
