שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    "הרופא זילזל בבן שלי - אני אליו לא חוזרת"

    מה בסך הכל שאל בני את הרופא, "מה אתה הולך לעשות לי"? הרופא לא טרח לענות והחדיר בו את מסרק המחטים. אם הרופא לא מסביר לכם מה הבדיקה שהוא עומד לבצע ולא עונה על שאלותיכם - אל תתפשרו ומצאו רופא שמקפיד על זכויות החולה. אני לרופא של בני לא חוזרת יותר לעולם

    האם הרופא שלכם עונה לשאלות שאתם מפנים אליו? האם הוא מסביר לכם על הפעולות שהוא עומד לבצע? העניין הזה נוגע לכם, לילדים שלכם, ולהורים שלכם - הרופא צריך לענות על השאלות שלכם. אסור לו לטפל בלי להסביר את עצמו, והוא יודע את זה.

     

    חשיבות הקשר עם הרופא:

     

    לאחרונה התקיים כנס "חוויית המטופל במערכת הבריאות". כל מי שסיפרתי לו על זה הגיב בבדיחות ובציניות. מי מאיתנו לא נתקל ברופאים שאין להם זמן או רצון להציג את עצמם, להסביר, להקשיב. ואמנם, סקר שביעות רצון מקיף שערך משרד הבריאות מצא כי כמטופלים הכי חשוב לנו שהרופא ישתף אותנו בהחלטות ויסביר על הסיכונים, דבר שרופאים מחויבים לעשות מתוקף חוק זכויות החולה.

     

    משרד הבריאות חיבר שלוש שאלות שמומלץ לכל מטופל לשאול את הרופא כדי להיות מעורב בטיפול. אבל מה לגבי כל הרופאים שלא עונים על השאלות ששואלים אותם?

     

    מנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' רוני גמזו (בעבר המנהל הכללי של בית חולים איכילוב), הודה מעל בימת הכנס שרופאים רבים, והוא ביניהם, מתקשים ללמוד את כללי השיח הראוי בין מטפל למטופל. 80% מהרופאים שנסקרו הביעו רצון לקבל הכשרה בנושא, ואכן כבר יש ניצנים של עשייה בתחום.

     

    מאז שנכנס לתפקידו מפרסם פרופ' גמזו הרבה חוזרי הנחיות לעובדי מערכת הבריאות. המנחה בכנס התבדח על זה ואמר לפרופ' גמזו: "בזמן שדיברת כבר יצאו שמונה חוזרי מנכ"ל", לקול צחקוקים רבים באולם.

     

    מתברר שלא כולם במערכת הבריאות אוהבים את החוזרים. אינני יודעת לספר לכם אם הם מיושמים כהלכה, ואם המערכת יכולה לעמוד ברף שהם מציבים. אבל כשאני קוראת את חוזרי המנכ"ל, אני שומעת פעמונים של שינוי. אני מרגישה שפרופ' גמזו באמת מסתכל בעיניים לאחת הבעיות הקשות ביותר של המערכת - היחס אלינו, לקוחות המערכת, ובאמת נחוש לשפר את החוויה שלנו.

     

    למה הרופא של בני לא יראה אותי יותר

    וזו חוויה שלי, אחת לדוגמה: ביום שהתקיים הכנס, הגעתי עם בני לפרופסור בכיר בתחומו. אתם מכירים את התהליך: הרופא פונה לילד, מחמיא, מקרב והנה נוצר הקשר. כשהפרופ' ביקש מילדי להתקרב אליו, שאל בני בקול צלול ורם (אני אמא כל כך גאה): "מה אתה הולך לעשות לי?". הוא שאל את זה פעמיים, ואז פרץ בבכי, כי הפרופ' לא ענה לו, ובו בזמן דקר אותו במסרק של מחטים.

     

    אני מניחה שכוונתו הייתה טובה. הוא בוודאי חשב שהוא חוסך לבני פחד וכאב בשיטת זבנג וגמרנו. ביקשתי מהפרופ' להסביר לבני (וגם לי), ולו בדיעבד, את טיב הטיפול ומטרתו. "זו בקשה בלתי הגיונית", ענה.

     

    אחד מתפקידיי כאמא הוא לדאוג שאיש לא ייגע בילדי בלי רשותו. הפרופ' הפריע לי במילוי תפקידי, מנע מבני זכות בסיסית וחיבל באמון שלו ברופאים. יצאנו מהחדר ואמרתי לילדי: "אנחנו לא נחזור אליו אלא נמצא רופא שמבקש רשות".

     

    אני מפצירה גם בכם לא לקבל טיפול מרופא מזלזל. אם הרופא שלכם לא עונה על השאלות שלכם, אל תתפשרו ופנו לאחר (יש רופאים נפלאים, ושווה להתאמץ ולמצוא אותם). כל תגובה אחרת עלולה, לדעתי, לסכן את בריאותכם.

     

    הכותבת היא עורכת מגזין הבריאות מנטה



     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    כמטופלים הכי חשוב לנו שהרופא ישתף אותנו בהחלטות ויסביר על הסיכונים
    צילום: shutterstock
    ד"ר רק שאלה
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים