"עליזה החולה אמרה - סע". מאבטחי בגין נזכרים

"בשבוע לפני שיצאו לנסיעה לארה"ב, הגיע מנחם בגין לבית החולים הדסה. אשתו עליזה שכבה שם, והוא ניגש אליה ואמר לה: 'אני חושב שאוותר על הנסיעה, את לא מרגישה טוב'. היא אמרה לו: 'אתה חייב לנסוע, אתה ראש ממשלה, יהיה בסדר'. הוא השיב: 'לא. את לא מרגישה טוב, נדחה את הנסיעה'. בצורה מאוד ממלכתית היא קראה לו 'מר בגין' ואמרה, 'אתה חייב לנסוע ואתה תצא לנסיעה'. ואכן יצאנו לנסיעה הזאת, ובאותה שבת עליזה נפטרה וחזרנו לארץ במטוס של חיל האוויר. זה מראה מי הייתה האישה הזאת ומי היה בגין".

כך מתאר לראשונה רמי זיכרמן את הפגישה האחרונה בין השניים. הוא שירת ביחידה לאבטחת אישים שאבטח את בגין בין השנים 1978-1983, והיה עד לפרידה האחרונה בין בני הזוג, זמן קצר לפני שראש הממשלה המריא לארה"ב למפגש עם הנשיא האמריקני רונלד רייגן בעיצומה של מלחמת לבנון.

במרכז למורשת בגין נפגשו השבוע יוצאי היחידה לאבטחת אישים, יחידה 730 של שירות הביטחון הכללי. היו ביניהם מאבטחים, מפקדי יחידה וראשי אגף אבטחה שראו את בגין מקרוב. במלאות 20 שנה למותו, האנשים שרגילים לשתוק הסכימו לדבר מעט.

"קראה לו 'מר בגין'". בני הזוג שבים מנסיעה רשמית(צילום: שלום בר טל)

"למה עזבתי אותה?", כך לפי כמה מהעדויות תהה בגין בכאב כששמע על מותה של עליזה אשתו, מוות שכמה מחוקרי תולדות חייו של המהפכן שהיה למנהיג מסמנים כאחד השלבים המכריעים בדרך לפרישתו מראשות הממשלה ומהחיים הציבוריים, בדרך לתקופת הסתגרות עגומה שהגיעה בהמשך.  

עמירם שמיר שהתגייס ליחידה לאבטחת אישים עוד בימי בן גוריון ובהמשך הפך למפקדה, יודע לספר על האיש עם הגינונים שכולם אהבו. "הכרתי אותו עוד בתקופה שבה נחשב לאופוזיציונר נצחי, והייתה עליו הרבה ביקורת. מי שהעריכה אותו מאוד

הייתה דווקא פולה בן גוריון". לדבריו, ההיכרות הקרובה ניתצה את התדמית של מי שבן גוריון כינה לעיתים בזלזול ה"איש שיושב ליד חבר הכנסת באדר". "מקרוב ראיתי אדם ענק וחריף שכל, שיחד עם כל זה נשאר עממי ונתן לאנשים הרגשה טובה. הגינונים שהיו לו לא היו מעושים. כששמע משהו שהיה כרוך בכאב, זה השפיע עליו מאוד".

לדברי אבי גנות ששימש ראש החוליה והמאבטח הצמוד של בגין כמו גם של ראשי ממשלה אחרים, "בגין היה היוצא מהכלל". עבורו יש רגע אחד קטן שמסמל איש גדול: "כשהייתי מפקד חולייה צעיר יצאנו מאירוע בהיכל התרבות בסוף יום עמוס מאוד. מר בגין שאל, 'אבי, אפשר לאכול משהו?'. עצרנו את השיירה באבן גבירול ואז הוא אמר לי 'רק רגע'. הוא פתח את הארנק ואמר 'תקנה גם לבחורים'. זה היה מר בגין עם האנושיות שלו".