שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    על חדשנות, רוח ווידאו טייפ
    לימודים בתחום הרוח יש השפעה עצומה על עיצוב החיים. רבים מהיזמים פורצי הדרך, בארץ ובעולם, רכשו ידע משמעותי בתחום מדעי הרוח. עמוס שפירא וסטיב ג'ובס הבינו את זה מזמן

    וידוי קטן – אני מאלו שהעזו ללמוד תיאטרון, לא רק לתואר ראשון, אלא אפילו לתואר שני. עד היום זכורות לי השאלות של אנשים סביבי - מה יש לך לעשות עם תיאטרון? מה יצא לך מזה? אז מה, כל היום תשחקי? עדיין זכורה לי הבעת הכאב העמום של אמי- מה יהיה עם הילדה? כיצד תוכל להתפרנס ממקצוע שנמצא אי שם בעולמות הרוח?

     

    טורים נוספים של הכותבת

     

    ובכן...שנים רבות חלפו. למדתי וסיימתי בהצלחה את לימודי ולבסוף פניתי דווקא לאפיק של יזמות וחדשנות. כששואלים אותי האם הלימודים היו לחינם, אני בטוחה שממש לא וברור לי שללימודים בתחום הרוח יש השפעה עצומה על עיצוב חיי גם בהווה.

     

    הקשר שיש בין מדעי הרוח והחדשנות הוא קשר חזק מאד, משמעותי מאד, ולא לחינם רבים מהיזמים פורצי הדרך, בארץ ובעולם, רכשו ידע משמעותי בתחום מדעי הרוח.

     

    שמעתם על יפן? הצמיחה הגדולה של יפן, שנים אחורה, הגיעה מכך שלקחה מוצר בינוני הקיים בשוק, פיתחה ומיקצעה אותו ועימו כבשה את השוק. אחת ההברקות שלהם היה מכשיר הווידאו טייפ של פעם...(וכל מי שקטין לא יבין מה זה)...

    השדרוגים הללו, לצד עבודה קשה ומשמעת נוקשה, הביאו להיחלצות של יפן מתוך המשבר הכלכלי הכבד שהייתה בו לאחר מלחמת העולם השנייה, אך מצד שני, אין הרבה יפנים שזכו בנובל...

     

    ישראל הרחק מאחור

    לצד יפן, גם סינגפור יצרה את טביעת האצבע שלה בכלכלה העולמית והרשימה את העולם הרחב בהישגיה בתחום המתמטיקה והמדעים, בהשאירה את ישראל הרחק מאחור.

     

    עם זאת, ישראל, כמו מדינות שונות במערב, משאירות את סינגפור הרחק מאחור בפיתוח רעיונות חדשניים וקניין רוחני. הסינגפורים הבינו שמשהו כאן דורש בדיקה ובהתאם לכך בסינגפור נערך בעשור האחרון ניסוי מעניין על הקשר שבין אמנות, חדשנות וצמיחה כלכלית.

     

    הממשלה הסינגפורית היטיבה להפנים שהשקעה באמנות, על סוגיה השונים, בהכשרת תלמידים לאומנויות , במימון אמנים ועוד, היא זו שתביא, כמה שנים קדימה, לפיתוח הצד היצירתי והחדשני במדינתם.

     

    בחזרה לישראל...זכורה לי שיחה שערכתי עם מנהלת בי"ס תיכון, שסיפרה לי שקיצצה לשכבה שלמה את שיעורי הספרות ושלאורך כל השנה התיכוניסטים יפספסו ספרות.

     

    עיזבו היתממות בצד, מעבר לחינוך המודע לבורות ולצר עולמי כנמלה (מי כתב זאת?), כאשר בישראל מצהירים על חשיבות המתמטיקה והמדעים כעוגן לפיתוח העתיד, כדאי שיבדקו לאלו מסקנות הגיעו בסינגפור.

     

    החשיבה שאלו שטובים במדעים ובצד הריאלי הם אלו שבעיקר יוכלו לפתח את החדשנות ולתרום לכלכלה היא חשיבה לא נכונה ולא חכמה...מעבר לכך שהיא חוטאת לאלו שעוסקים בתחום הרוח.

     

    הרחבת אופקים

    בעולם העסקי של היום מתחילים להבין יותר ויותר את החשיבות של הרחבת האופקים דווקא לפני שמוצאים מקום עבודה "מסודר" ועמוס שפירא, מנכ"ל סלקום לשעבר, אף יזם אמנה עליה חתמו ארגונים שונים ושבה הם מתחייבים לקבל לשורותיהם גם בוגרי מדעי הרוח.

     

    גם סטיב ג'ובס, מייסד אפל, אמר שמה שהביא אותו ואת אפל כה רחוק הוא החיבור בין התפיסה העיצובית, האומנותית, לבין הצד הטכנולוגי. ג'ובס הודה שבודדים מחברים בין העולם הריאלי לבין העולם האומנותי, היצירתי, אך גם הוא הבין שחיבור זה יכול להביא לנסיקה פורצת דרך בעולם העסקים.

     

    בשיחות עם כלכלנים שונים, מנהלי חברות, יזמים, כולם מתחילים להבין את החשיבות של מדעי הרוח בהשפעה על חדשנות, חשיבה יצירתית ועושר בקניין רוחני.

     

    חשוב שההערכה של מדעי הרוח, של אומנויות שונות כגון פיסול, פילוסופיה, תיאטרון, ספרות ועוד, תחלחל בצורה רחבה יותר ושיובן שההשפעה של האומנות על חדשנות, יזמות ועוד היא פשוט מדהימה. כמה שיותר ארגונים, לצד קובעי מדיניות, יבינו את החשיבות של מדעי הרוח, כך נהנה כולנו מפירות היצירתיות והחדשנות.

     

    הכותבת היא מנכ"ל התמרה - תהליכים בעיצוב חיים. ניתן לפנות אליה בדוא"ל

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    למה לא מדעי הרוח?
    צילום: אבישג שאר-ישוב
    עמוס שפירא: הבין את הרעיון
    צילום: סיון פרג'
    גלית תגורי משה
    צילום: צדוק משה
    מומלצים