נסיכות ומכשפות: פורים בממלכת הדייטינג
ביחסים הרומנטיים בין גברים ונשים, כל יום הוא פורים. האם את הנסיכה המצויה בתרדמת עד שיגיע הנסיך, או שאולי כיפה אדומה והתמימה שמנסה לפלס דרכה בין הטורפים הרשעים?
לא כל יום פורים, לכן, כשנקרית בידינו פעם בשנה ההזדמנות להתחפש, אנחנו מנצלים אותה כדי לעטות על עצמנו את התחפושת הססגונית ביותר. התחפושת שנבחר מושפעת במידה מסוימת מאופנות מתחלפות ומתוצרי תרבות תקופתיים כגון: גיבורי תרבות, סרטים וסדרות (כמה דרדסים ראיתם השנה ברחובות לעומת השנים שעברו?).
עוד בנושא:
סיפור על נסיכה שלא ידעה שהיא נסיכה
נסיכה מודרנית: לא מגדל אלא מרתף קודם
המקום אליו אגדות הולכות כדי למות
הנזל וגרטל: שנאת נשים וסירוס גברים
עם זאת, לרוב איננו מתהדרים במקוריות ובהתאמה קונקרטית לרוח התקופה, ונשארים בפינה המוכרת של מלאך, שוטר ופיראט, וכל דמות שניתן ליצור באמצעות אוזניים וזנב. בין התחפושות שחוזרות על עצמן לאורך תקופות שונות ללא שינוי נמצאות תחפושות הלוקחות השראה מאגדות העם. בניגוד לתחפושות אחרות, המשמשות אותנו אך ורק בפורים, את התחפושות מן האגדות אנו עוטים על עצמנו גם בחיי היומיום כחלק מהאינטראקציה הסימבולית שבין המינים.
אם נתבונן על אגדות האחים גרים אפשר להבחין במספר דמויות מרכזיות החוזרות על עצמן במרבית המעשיות. על פי מאפייני דמויות אלה מצופה מאיתנו לשחק על במת היחסים הרומנטיים שבין גברים לנשים.
נסיכה ונסיך
כשהייתי בכיתה א' התחפשתי ליפהפייה הנרדמת. בידי אחזתי נול אריגה, וביליתי את היום בכיתה בשינה. רבות מאחיותיי הנשים עדיין ישנות, בהמתינן לנסיך שיגיע ויעיר אותן מתרדמתן. התחנכות על ברכי האגדות גרמו לנו להאמין שכולנו נסיכות ענוגות. לכן אנחנו לוקחות על עצמנו את התפקיד הפסיבי ביחסים בין המינים, בתור אלו שצריכות לשבת במקומן ולהמתין לנסיך.
דמות הפרינססה משתקפת באופן החיזור בין גברים ונשים, כאשר מהגבר מצופה להיות המחזר, זה שמתחיל, מתקשר ויוזם את הפגישה, שמחליט וקובע את מהלך העניינים, וממך מצופה לחכות בבית ולבקש מחברה להתקשר אליך, כי אם הוא עדיין לא התקשר, בטח יש בעיה בקו.
כמו שהנסיך מציל את הנסיכה מגורל אכזר של משרתת שאינו הולם את מעמדה הרם (סינדרלה או נערת האווזים), כך הגבר יבוא להצילך מגורל אכזר של רווקות אומללה. וכפי שהנסיך מציל את הנסיכה משינה (היפהפייה הנרדמת) או ממוות (שלגיה), כך יבוא הגבר ויעירך מתרדמת וממוות מטפוריים שכן לא התחלת, חלילה, את חייך האמיתיים עד לרגע הגעתו.
בניגוד לדמות הנסיכה, דמות הנסיך אותה עוטים על עצמם גברים, היא אקטיבית. מתוקף תפקידו כנסיך על הגבר להפגין נחישות, אומץ לב ודבקות במטרה לשם התכלית האולטימטיבית של השגת האשה. נסיך האגדות שלח את אציליו עם נעל זכוכית לתור אחר סינדרלה בכל הממלכה, או טיפס על מגדל ואיבד את מאור עיניו בעקבות צמתה של רפונזל הכלואה. הנסיך המודרני יחפש אחריך בכל פאב ואתר, ויפתח במלחמות טריטוריה עם מתחרים אחרים ממין זכר.
גברים שנכנסים לדמות הנסיך עלולים ליפול במלכודת העלמה במצוקה. נסיכים רבים טיפסו על חומת הקוצים שהקיפה את הארמון בו נמה היפהפייה הנרדמת, ונהרגו בייסורים עבור מטרה אבודה. נסיכים מודרניים נמשכים אל נשים המפגינות חולשה ובטוחים שהם יהיו אלה שיצילו אותה מגורלה. מי שמנסה להציל נשים אבודות סופו שייפול על שיח קוצני, כמו באגדות, ויוותר שרוט.
כיפה אדומה והזאב הרשע
דמויות נוספות שאנו עוטים על עצמנו במשחק החיזור שבין נשים וגברים הם דמות הילדה התמימה ודמות הטורף הרשע, בהתאמה. הילדה התמימה מיוצגת באמצעות כיפה אדומה, המסתובבת לבדה ביער השורץ זאבים משחרים לטרפה. גם העיר שורצת זאבים למכביר, כך תגלה האישה המודרנית על בשרה, ולא כל גבר שתפגוש הוא נסיך או סבתא חביבה הרוצה בטובתה.
למרות אוזניו ארוכות, עיניו הגדולות ושיניו חדות, סירבה כיפה אדומה לזהות שהניצב מולה הוא זאב. באותה המידה כושלות נשים רבות להבין שהגבר מולן אינו מי שהוא מתיימר להיות. ההשתוקקות העזה למציאת הנסיך, גורמת להן פעמים רבות להיות פתיות. כך הן מנשקות שוב ושוב צפרדעים, ומשתוממות כאשר הם אינם הופכים לנסיכים.
גם הנסיך שכושף לצפרדע, על אף שהתגלה בסופו של דבר כנסיך, הצליח להגיע אל מיטתה של הנסיכה באמצעות שימוש בתחבולות ובערמה. הוא סוחט אותה ומתנה את החזרת כדור הזהב מהבאר בכך שתכניסו לביתה ולמיטתה.
הגבר המודרני לומד את כללי המשחק שיובילו אותו להשגת היעד הנכסף (השגת האשה). השאלה אם הוא נסיך או זאב אינה רלוונטית, שכן בשם הנחישות, נסיכים שהפנימו את נורמות החיזור, גם הם למדים להתנהל בערמה. נסיך אמיתי בימינו, הוא אחד שמבקש את ידך לפני שהוא שם אותה על מכנסיו.
הילדה התמימה באגדות לא יכולה להציל את עצמה. מי שנחלץ להצלתה הוא הצייד. גם מחוץ לאגדות שוררת תפישה שהדרך היחידה בה אישה יכולה להתגונן מפני זאבים, היא באמצעות נוכחות גבר אחר לצידה. ולא סתם גבר, אלא צייד, כשלא ברור אם הוא צד את הזאבים או אותה.
המכשפה הרעה והמשרתת
הדמות המרשעת באגדות היא תמיד אשה, ומשויכת למכשפה או לאם החורגת של הנסיכה המתנכלת לה. ניתן לראות בכך חלק מהמיתוס לגבי קנאה וחוסר פרגון בין נשים, המונע מהן התחברות על בסיס גורל דומה.
המקבילה המודרנית לדמות הרעה באינטראקציה שבין המינים היא, איך לא, אימו של בן הזוג. גם אם מדובר באשה הנחמדה ביותר בעולם, ביחסים ביניכן היא תגרום לאמה החורגת של שלגיה להראות צחה כשלג. את חייבת להבין שעבורה ביצעת את החטא החמור מכולם - גנבת מידיה את בנה היקר מכל.
בדומה לקנאת המלכה ביופייה של שלגיה, מקנאת בך החמות על תשומת ליבו של בנה, ובאופן דומה היא עלולה לרקום מזימות על מנת להיפטר מהמתחרה על התואר. החמות לא תגרש אותך באופן ישיר כמו אמם החורגת של הנזל וגרטל, נהפוך הוא. היא תנסה לפתות אותך באמצעות מילות מתיקה כדי לוודא שתהיי לצידה.
כמו הממתקים שניתנו להנזל וגרטל, גם לדברי המתיקה של החמות יש מחיר. גם אם אין לה מטרה זדונית להיפטר ממך, היא תפטם אותך עד שתשמיני. קללת המכשפה שגרמה ליפהפייה הנרדמת לשקוע בתרדמה, תגרום גם לך לשקוע בשינה עמוקה ולסבור בטעות שהיא מחבבת אותך.
עם זאת, אין ספק כי תרחיש זה עדיף ממקרה סינדרלה המודרנית, בו חמותך הופכת אותך לסוג של שפחה. התפקיד הנשי של השפחה, החוזר באגדות השונות, משועתק ביחסים בין המינים כאשר את מוצאת את עצמך מנקה, מבשלת ודואגת לדיירי הבית תחת עינה הפקוחה של החמות. עדיף מראש שתכריזי על ניצחונה, כיוון שלעולם לא תבשלי מספיק טוב בשביל להאכיל את הבן שלה.
אינטראקציה סימבולית
ברוח תיאורית האינטראקציה הסימבולית, המזוהה בעיקר עם הסוציולוג ארווינג גופמן, ניתן לראות את הדמויות מהאגדות כתפקידים שאנו לוקחים על עצמנו במסגרת משחק היחסים שבין המינים. גברים ונשים, כמו שחקנים על במה, יכולים לעטות על עצמם מסיכות ותפקידים שונים. התבוננות באינטראקציה שבין התפקידים השונים חושפת את מערכת הציפיות והערכים העומדים בבסיס התרבות.
כך למשל, אנו למדים על הציפייה החברתית מנשים להיות פסיביות. לנסיכה אין השפעה על גורלה, והיא נתונה למרותם של הזאב, הצייד, האם החורגת או המכשפה. מי שיקבע את מהלך חייה - אם היא תחיה או תמות, תהיה שפחה או נסיכה - הוא גורם חיצוני. לה לא נותר אלא לחכות להצלה מנסיך.
התניה חברתית זו מתקיימת גם באינטראקציה שבין המינים. המהפך בחיי האשה יתרחש, לאחר המתנה נעדרת יוזמה, באמצעות האהבה הרומנטית. ניתן לראות כי מצופה מהאשה למצוא אושר באמצעות נישואין. אולי כאן נעוצים שורשי הבעיה של תפישת הנישואין כמטרה בפני עצמה, כתכלית, במקום כאמצעי לחיים משותפים.
לכל העדכונים, כנסו לעמוד הפייסבוק של ערוץ יחסים
לפנייה לכתב/ת 
