קולטים את הענף: טניס שולחן בלונדון 2012

מספר אולימפיאדות: 6.

מתי נכנסו נשים: סיאול 1988.

על רגל אחת

טניס שולחן - או פינג פונג כפי שנמשיך לקרוא לו מעכשיו - נולד באנגליה בסוף המאה ה-19 כגרסה ביתית של בני המעמד הגבוה למשחק הטניס. הבריטים קראו לזה "וויף וואף" והשתמשו בשורה של ספרים בתור רשת, בספרים אחרים בתור מחבטים ובכדור גולף בתור – כן, כדור. אבל חכו, זה לא הכל: מהר מאוד הם גילו שגם מכסה של קופסת סיגרים יכול לשמש כמחבט לכל דבר, ופקק של בקבוק שמפניה הוא יופי של כדור. אתם מסוגלים לחשוב על ענף ספורט שהתחיל בצורה יותר אליטיסטית?

טניס שולחן או פינג פונג, תמיד אפשר למצוא צילומים מיוחדים(צילום: רויטרס)

הרבה מאוד השתנה מאז, חוץ מהעיקרון: תנחית את הכדור בשטח היריב ותדאג שהוא לא יחזור. הכדור כפי שאנו מכירים אותו הומצא ב-1901, הענף צבר תאוצה רצינית, המחבטים המקובלים כיום פותחו בשנות החמישים והשישים, והפינג פונג נכנס לתוכנית האולימפית בסיאול 88'. מלבד טורנירי היחידים והיחידות ישנו גם טורניר קבוצתי (גברים ונשים בנפרד), שהחל מ-2008 מחליף את טורניר הזוגות. יחידים או זוגות, פינג פונג הוא אחד מענפי הספורט שדורשים את האינסטינקטים החדים ביותר וקואורדינציית עין-יד הגבוהה ביותר. ישנן נקודות שפשוט מותירות אותך פעור פה, מגרד בראש ושואל : "איך לכל הרוחות הוא ענה על זה?"

כל משחק בטורניר היחידים נערך בשיטת הטוב מ-7 מערכות. כדי לנצח במערכה צריך להגיע ל-11 נקודות, אבל כמו בטניס או בכדורעף, צריך הפרש 2 נקודות – אחרת ממשיכים לשחק. בטורניר הקבוצתי, בדומה לגביע דייויס, כל מפגש מורכב מארבעה משחקי יחידים (הטוב מ-5 מערכות) וממשחק זוגות אחד (גם כן הטוב מ-5).

טניס שולחן נכנס לתוכנית האולימפית בסיאול 88'(צילום: רויטרס)

ולמקרה שתרצו להזמין באיקאה שולחן תקני הביתה, הנה המידות שעליכם לבקש: 2.74 מ' אורך, 1.52 מ' רוחב, 30 ס"מ גובה. את הרשת תצטרכו למתוח בגובה 15.25 ס"מ. או שסתם תמצאו לעצמכם ספר מתאים.

החוקים: הרשינו לעצמנו להניח שאתם מכירים את החוקים העיקריים. תקפידו שבעת ההגשה הכדור יהיה באוויר בגובה של 16 ס"מ לפחות, ויהיה בסדר.

המעצמות הגדולות

בשלוש מילים: סין, סין, סין. כבר מגיל צעיר לומדים השחקנים לחבוט במהירות בכדור, והתוצאות בהתאם: 20 מדליות זהב מתוך ה-24 שחולקו עד היום – הענף הכי חד צדדי באולימפיאדה. דרום קוריאה (3) ושבדיה (1) קיבלו את השאריות.

הסינים שולטים בענף(צילום: Gettyimages image bank)

טניסאי השולחן הגדולים

בנשים ישנם שלושה שמות שכדאי להכיר בהקשר האולימפי. דנג יאפינג זכתה בברצלונה 1992 ובאטלנטה 1996 בטורניר היחידות ובטורניר הזוגות, בנוסף ל-6 מדליות זהב באליפויות העולם – הישגים שהקנו לה את תואר "הספורטאית הסינית הגדולה ביותר של המאה ה-20". עוד מוקדם לקבוע, אבל הספורטאית הסינית של המאה ה-21 היא בינתיים ז'אנג יינינג, היורשת של יאפינג. ז'אנג, שזכתה לכינוי "החיה הצהובה", השתלטה גם היא על ארבע מדליות זהב בשתי אולימפיאדות רצופות (יחידות וזוגות באתונה, יחידות וקבוצות בבייג'ינג), יחד עם 10 מדליות זהב באליפויות העולם.

גם וואנג נאן לקחה 4 מדליות זהב אולימפיות (ו-3 אליפויות עולם רצופות), וחייבים לשים לב גם לאלופת העולם החדשה, דינג נינג. רוצים לנחש מאיפה היא? בגברים היו הרבה שחקנים גדולים לאורך השנים, אבל אף אחד לא זכה ביותר משתי מדליות זהב אולימפיות.

תחרויות טניס שולחן בלונדון 2012

תאריכים: 28 ביולי עד 8 באוגוסט.

מקום: אקסל, לונדון.

מספר משתתפים: 172 (86 גברים, 86 נשים).

תחרויות: 4 (גברים, נשים, קבוצתי גברים, קבוצתי נשים).

מרינה קרבצ'נקו באתונה 2004. נציגת ישראל האחרונה בטנ"ש באולימפיאדה(צילום: איי אף פי)

מבנה התחרויות

טורניר בשיטת נוקאאוט, כמו בטניס. הטורניר הקבוצתי, כאמור, מזכיר את גביע דייויס.

הזווית הישראלית

לישראל אין מסורת של הצלחות. נקודת אור בודדה הגיעה ב-2004, כשמרינה קרבצ'נקו הדהימה בסיבוב השני בטורניר היחידות את אלופת אירופה, הרומנייה אוטיליה באדסקו. קרבצ'נקו הודחה בשלב הבא, ומאז אנחנו עדיין מחכים לנציג אולימפי נוסף בספורט הנהדר הזה.