שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות

    "ציידי הרקטות": חבלני הדרום מצילים חיים

    אנשי יחידות החבלה לא מתרשמים מהרגיעה. בין סבב לחימה אחד למשנהו, הם מתרוצצים בשטח בניסיון לאתר את כל הרקטות. "כיפת ברזל נתנה לנו מנוחה ומרווח נשימה, אבל האיום רק הולך וגדל. הם מכינים את טווח ה-60-70 ק"מ"

    "כשהתקשורת תלך וכולם ינשמו לרווחה, לנו יישארו עוד הרבה רקטות". חבלני המחוז הדרומי, מהאנשים העסוקים ביותר בישראל בשבוע האחרון, ימשיכו לעבוד בחודשים הקרובים באינטנסיביות, גם אחרי שכולם יחזרו לשגרה וללא קשר לרגיעה היחסית שהושגה. המטרה: איתור כל הרקטות שנפלו בשטחים פתוחים.

     

    עוד בערוץ החדשות:

      

    ציידי הרקטות בדרום

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

    סגן-ניצב יגאל תורג'מן בן ה-50, קצין חבלה במחוז, יודע כבר לזהות את מקור הרקטות ולשייך אותן לארגוני הטרור השונים. "הקמנו מערכת נתונים עם מספרי זיהוי לכל רקטה ורקטה. אלו של חמאס מפותחות ומתקדמות יותר, יש להם שלב למידה והפקת לקחים יחסית גבוהה. הארגונים הקטנים מתפתחים לאט יותר, אבל השכלול הגדול ביותר שלהם הוא שיפור הטווחים".

     

    תורג'מן מתאר כי עם השנים, "גדל הטווח מ-7 ק"מ ל-32 ק"מ, והיום אנחנו מתמודדים עם רקטות תקניות ולא תקניות עם טווח של 41 ק"מ וחצי". הוא הצביע גם על שינוי והתפתחות במקור אמצעי החימוש, "דוגמת רקטות ה-122 מ"מ מאיראן, שאנו מזהים בנפילות האחרונות".   

     

    הפעלתה של מערכת "כיפת ברזל" השפיעה אף היא באופן משמעותי על הצוותים בשטח. "היא נתנה לנו מנוחה", מסביר תורג'מן, "יש לנו פחות זירות לטפל בהן. בעימותים קודמים היו לנו 6-7 זירות במקביל, והחבלנים רצו מזירה לזירה. הכיפה נתנה לחבלנים מרווח נשימה". 

     

    גם רב-פקד עמיר סופר בן ה-48, קצין חבלה נגב, הצביע על יעילות מערכת ההגנה האווירית. "היא שינתה את המציאות ואני לא בטוח שעוד הצלחנו לעבד איזה שינוי גדול היא עשתה", סיפר, תוך שהוא מדגיש את השיפור ביכולות הירי. "גזרת נגב שימשה להם שדה ניסויים. גם כשלא הייתה התחממות, יכולנו להצביע על התפתחות טכנולוגית, בניסיון להגדיל את הטווחים והיקף הנזק". 

     

    בסבב ההסלמה הקודם, טיפלו החבלנים ביותר מ-100 זירות. במהלך מבצע "עופרת יצוקה" הם עבדו כמעט ללא הפסקה. "היו מאות זירות, הגענו לכאלף שיגורים, ו-80% אחוז מהם היו בשטח מיושב", אמר תורג'מן. לדבריו, "עוד הרבה לפני 'עופרת יצוקה' ידענו שבאר שבע וערים אחרות ייכנסו לטווח. האיום הזה רק הולך וגדל, והם מכינים את טווח ה-60-70 ק"מ. לשם זה הולך". 

     

    חבלנים בדרום. "ידענו שבאר שבע תיכנס לטווח" (צילום: זאב טרכטמן) (צילום: זאב טרכטמן)
    חבלנים בדרום. "ידענו שבאר שבע תיכנס לטווח"(צילום: זאב טרכטמן)
      

    רוב החבלנים במחוז גרים באזורים המאוימים, ויוצאים לשטח תוך ידיעה שמשפחותיהם נמצאות בטווח ירי הרקטות. "בחלק מהזמן אתה עסוק במה שקורה עם המשפחה", סיפרו ביחידה. "חבלנים יכולים לעבוד תחת עומס גדול, אבל

    ברגע שהמשפחה מעורבת זה נהיה יותר קשה".

     

    גם ארוחה חגיגית שארגנו לאחר שדעכה האש נקטעה עם קריאה לזירת נפילת רקטה. לאחר הוצאתה, חוזרים החבלנים למחוז. סבב הלחימה הבא, משוכנעים כולם, הוא רק עניין של זמן, ואז גם ייאלצו להתמודד עם קשת איומים גדולה ורחבה יותר.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    חבלנים פועלים בדרום
    צילום: עוז מרון
    נפילת רקטה
    צילום: זאב טרכטמן
    מערכת "כיפת ברזל"
    צילום: EPA
    "הטווחים כל הזמן משתפרים"
    צילום: עוז מרון
    מומלצים