שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    מתקני הגז - כך יעקפו את התנגדויות התושבים
    מנכ"ל משרד רה"מ הכריז בוועידה הלאומית לאנרגיה, שהקמת המתקנים היבשתיים לקליטת הגז הטבעי תזורז באמצעות הליך עוקף ועדות, ועל הענקת בונוס כספי לרשויות שיסכימו לקדם הקמת המתקנים בשטחן

    "המפתח להקמת מתקנים לקבלת לגז הוא מתן תמריצים מיוחדים לרשויות מקומיות - אחרת זה לא יעבוד. ראש הממשל הנחה אותי להסיר חסמים בתחום הגז הטבעי ואני מתכוון להתחיל בעבודה זו לאחר סיום ועדת צמח לבחינת ייצוא גז". כך אמר היום (ד') הראל לוקר, מנכ"ל משרד ראש הממשלה, בוועידה הלאומית לאנרגיה של המכון הישראלי לאנרגיה ולסביבה, הנערכת בחסות "כלכליסט". 

     

     

    כפי שנחשף לאחרונה ב"כלכליסט", נתניהו הופתע לגלות לפני כחודש וחצי, בישיבה שעסקה בערבויות כספיות לחברת החשמל עבור רכישת דלקים, שבגלל התנגדות תושבים וארגוני סביבה, הגז ממאגר תמר מתעכב בשנה, מה שעולה למשק מיליארדי שקלים. באותה ישיבה דרש נתניהו לקדם את הנושא באמצעות הליך עוקף ועדות.

     

    היום לוקר הכריז כי הקמת מתקני הגז היבשתיים תזורז באמצעות הקמת ועדות המשנה ועל הענקת בונוס כספי לרשויות שיסכימו לקדם הקמת מתקני קליטת גז בשטחן. "נשאלת השאלה למה יש עדיין מצוקת אספקה של גז ולמה הוא לא זורם", אמר. "בתחילת 2010 הוצג לראש הממשלה לוח זמנים לפיתוח מאגר תמר והיום היינו צריכים לברך על סיום הפרויקט. הסיבה העיקרית לאיחור היא עיכוב במועצה הארצית ולחץ של ארגונים ירוקים".

     

    עוד הוא אמר, כי "המתכונת התכנונית לא בנויה לקדם הקמת תכנוני בנייה. במסגרת הרפורמה אנחנו מציעים להקים ועדות משנה של המועצה הארצית ושל הוועדות המחוזיות שיקבלו סמכותיות למתקני תשתיות. גם אם זה יעבור - זה לא יספיק וכל אתר ייתקל בהתנגדות עזה. כל אחד לא רוצה את זה בחצר האחורית שלו וכולם מנסים לדחוק את מתקני התשתית". 

     

    "המשק לומד לעבור לאנרגיה יעילה"

    סמדר בת אדם, יו״ר מטה משרד האנרגיה, ציינה כי "החזון שלנו מדבר על כך שבשנת 2020 נעמוד עם רזרבת ייצור חשמל של 20%". היא הוסיף כי למרושת שזה נראה קשה והדרך רצופה מהמורות, "נגיע לשם כי פתחנו את הדלת ליצרני חשמל פרטיים". לצד זאת היא ציינה, כי בימים אלו מוקמות שתי תחנות כוח בהספק של כ-1,300 מגה-וואט" - כ-10% מכושר הייצור של חברת החשמל.

     

    בת אדם הוסיפה שישראל מחזיקה 450 ק״מ של צנרת הולכה עם 230 ק״מ בתכנון, ומצוף קליטת גז נוזלי יפעל בסוף השנה. "כל אלו ייחלצו את המשק מהמשבר אליו הוא נקלע", אמרה. באשר לעתיד של שוק האנרגיה - הוא יהיה טוב יותר לדבריה. "כבר היום יש מעל ל-200 מגה-וואט שמיוצרים ממתקנים ירוקים" אמרה.

      

    בנושא ההתייעלות האנרגטית, אותו היא מובילה במסגרת עבודתה במשרד האנרגיה והמים, ציינה בת אדם שזה תחום בו התשואה להון היא הכי גבוהה. "בכל רבעון משרד האנרגיה מחזיר לעצמו 17 אלף שקל חיסכון בהוצאות חשמל. תארו לעצמכם מה ניתן לעשות בכלל המשק", סיפרה. "המשק לומד לעבור לאנרגיה יעילה".

     

    בהתייחסה למצוקת החשמל שצפויה בקיץ הקרוב אמרה, ש-10% של התייעלות במפעלים - תביא למצב יותר טוב. "אין מנוס מלהתייחס להווה", אמרה. "מנכ״ל האוצר הזכיר לפני כן את יעילות הגז לרבות הענקת ביטחון למשק האנרגיה. הגז מחובר אלינו בצינור בודד ואנחנו לא רוצים לחשוב מה יקרה עם תקרה תקלה מעשה יד אדם או מעשה שמיים".

     

    "צריך להעמיד לחברת החשמל ערבויות"

    דורון כהן, ממלא מקום מנכ"ל משרד האוצר ומנהל רשות החברות הכריז בוועידה, כי "בתחילת הקיץ חברת החשמל תצא להנפקה בערבות המדינה של כ-5 מיליארד שקל והסכום הזה עלול אפילו לגדול". עוד הוא ציין, כי "אנחנו נותנים גיבוי לחברת חשמל. ב-2010 צריכת הדלקים לייצור החשמל עמדה על 2% וכיום היא עומדת על 17%". לדבריו, "הממשלה הפחיתה את הבלו ב-88% לייצור החשמל. הגענו למסקנה שצריך להעמיד לחברת החשמל ערבויות".

     

    כהן הוסיף, שבנושה ממדינות אחרות ב-OECD, שנשענות על ארבע מקורות אנרגיה - ישראל נשענת רק על שני מקורות. "אנחנו לא יכולים להשתמש במקורות גרעיניים ולא משתמשים באנרגיה סולארית", אמר. "קשה מאוד לאמוד את הנזק מדחיית אספקת הגז, הנאמד נכון להיום ב-15 מיליארד שקל. העלות כוללת גם את הנזק הסביבתי. מדינת ישראל מאז 2003 פיתחה תלות בגז הטבעי - ב-2010 צריכת הגז לייצור החשמל היוותה 40%".

     

    בהמשך הוא ציין כי האנרגיה הסולארית מתקדמת ומתפתחת, אך מדובר בפתרון חלקי שניתן להשתמש בו רק בשעות השמש. "זו בעיה להישען עליה כמקור", אמר. "הקמה של תחנה פחמית נוספת מתעכבת וצריך להאיץ את ההקמה שלה. שימוש בגז הוא יותר נקי. ההשקעה ההונית בגז היא כמחצית מהקמת של תחנת פחם. כמות העובדים בפחם היא קטנה בהרבה. הבעיה בגז טבעי היא הרגישות שלו, עד שיהיו לנו מקורות משל עצמנו צריך להתנהל נכון. ברור שהגז הוא עדיף".

     

    "מאז הפיצוץ הראשון בצינור הגז הטבעי בפברואר 2011 הייתה שאיבה מוגברת שהביאה להידלדלות מאגר ים תטיס", הסביר כהן. "כעת השאיבה מים תטיס מהווה 40% מהפוטנציאל. החורף הקשה הביא לשריפת דלקים מוגברת, העלייה במחיר החשמל הייתה מאוד משמעותית. בתחילת מרס בשנה שעברה מעט מאוד אנשים חיממו את הבית. עלות הדלקים בשנת 2012 תעמוד על 20 מיליארד שקל. בסך הכל מסתכלים על מספרים שמהווים אירוע מאוד מהותי ומשמעותי שמחייב טיפול מערכתי".

     

    "זה לא רק שסולר עולה פי 5 מגז טבעי", הוסיף כהן. "חוץ מהפחתת הבלו וסיוע לחברת החשמל בתחום הפיננסי, הפשרנו כספים שיאפשרו מימון דלקים. אגף שוק ההון הסכים להקל על חברת החשמל בהפרשות הפנסיוניות, איפשרנו לחברת החשמל לשרוף מזוט ואנחנו מקווים שכבר בסוף השנה נתגז תוכל להפעיל את מתקן קליטת הגז הנוזלי.

     

    "המאגרים הקטנים הנוספים שנתגלו יחפו במידת מה על הידלדלות מאגר ים תטיס. כל המשרדים האחרים נערכים על מנת לסייע לחברת החשמל להתגבר על המשבר הזה, שהעלות שלו היא 15 מיליארד שקל עבור המשק וזה אירוע מאוד משמעותי". 

       

    בהכנת הידיעה השתתפו ליאור גוטמן ושהם לוי

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים