מיעוט בפאניקה. אסד והעלווים במלחמת הישרדות
פסק הלכה סוני מהמאה ה-14 קבע שאינם מוסלמים, יש להרגם (ולא לקבור בבית עלמין מוסלמי), נשותיהן טמאות ואסור לגייסם לצבא כי הם בוגדים. מאות שנים עברו והעלווים בסוריה נאחזים במשרותיהם במשטר, גם אם זה כרוך בטבח עמם. פרשננו לענייני ערבים מזכיר מה קורה כשהישרדות הופכת לאם כל המטרות
"מאות לוחמים עלווים פשטו על העיירה ג'בלה בסוריה והחלו לרצוח את תושביה - נשים, זקנים וטף. הם המשיכו להרוג עשרות אנשים ללא רחמים, עד שהגיע כוח צבאי של אלף מוסלמים סונים , הדף אותם וחיסל את העלווים ואת מנהיגם גם כן". תיאור זה אינו אקטואלי כלל, הוא לא לקוח מאל-ג'זירה או מאתרי האופוזיציה הסורית. זהו תיאור של פשיטת נקם שערכו העלווים על העיירה הסונית לפני כ-800 שנה, על פי מספר היסטוריונים של ימי הביניים.
"הקצב מדמשק" נאחז בכיסאו - כתבות אחרונות:
- מסע הבזבוזים של בשאר ואסמה אסד בזמן הטבח
מדוע לא נרתע בשאר אל-אסד לרצוח את מתנגדי המשטר בעקביות במשך חודשים ארוכים ומדוע תומכים בו הקצינים העלווים למרות מעשי הטבח הנוראיים? התשובה לכך נמצאת בספרי ההיסטוריה של העלווים בסוריה.
העלווים, או בשם בו נקראו לפני המאה ה-20 "הנוציירים", היו כת חלשה, ענייה ונרדפת עד המאה ה-20. הם סבלו מהמאה ה-13 מרדיפות של השליטים הסונים בסוריה - הממלוכים ואחר כך העות'מאנים.
שתי השושלות הללו רדפו את העלווים משני טעמים: ראשית, ראו בהם כופרים ושנית, חשדו בהם ללא הרף כי הם משתפים פעולה עם אויביהם השיעים באיראן. שתי הסיבות לרדיפת העלווים עודן אקטואליות מאחר והמשטר העלווי בראשות אסד נתמך על ידי איראן השיעית. העלווים המהווים כ-11 אחוזים מן האוכלוסייה בסוריה הינם כת שיעית מיסטית השולטת על רוב של כ-80 אחוזים סונים.
רדיפת העלווים החלה עם כיבוש סוריה על ידי ביברס (מאה 13), המנהיג הממלוכי שחיסל סופית את הנוכחות הצלבנית באזור. הממלוכים הכריחו את העלווים להתפלל במסגדים בניגוד למנהג חכמי הכת להתפלל בסתר בביתו של אחד השייח'ים (בדומה לדרוזים). ניסיון הכפייה נכשל והשליטים הסונים החליטו לאסור טקסי דת עלווים והעלו גם את המסים על החקלאים בני הכת. התוצאה לא איחרה לבוא. בשנת 1317 הופיע מנהיג משיחי עלווי ופקד על העלווים באזורו לנקום בסונים, כפי שצוין קודם לכן. הממלוכים דיכאו את המרד באכזריות ורצחו מאות עלווים באזור ג'בלה.
פסק ההלכה שרודף אחר העלווים
גרוע מהרדיפה הפיזית של העלווים היה פסק הלכה שהוציא אחד מגדולי הפוסקים בעולם הסוני, שהעניק לגיטימציה דתית לרדיפתם. לפי בקשת הממלוכים, הוציא תקי א-דין אבן תימיה (מאה 14) פסק הלכה המקובל ומצוטט על ידי איסלאמיסטים סונים עד ימינו. לפי פסק הלכה זה, העלווים אינם מוסלמים, יש להרגם ולא לקבור אותם בבית קברות מוסלמי, המזון שלהם אסור לאכילה, נשותיהן טמאות ואסור לגייסם לצבא מאחר והם בוגדים ואויבי האיסלאם.
את פסק ההלכה של אבן תימיה הרבו לצטט מתנגדי שלטונו של חאפז אסד ובנו בשאר. אולם ביצוע פסק ההלכה לא התאפשר מעולם. למרות הוראת הסולטן להמיתם, הממלוכים בסוריה לא חיסלו את העלווים כדי שיוותרו חקלאים שיעבדו את האדמות.
העוינות של משטר אסד לטורקיה מושפעת מזיכרון היסטורי של רדיפת העלווים על ידי הטורקים העות'מאנים. בשאר אסד לגלג לפני מספר חודשים על נשיא טורקיה כי הוא מתנהג כמו סולטן עות'מאני. לפי ההיסטוריונים העלווים, הכובשים העות'מנים הראשונים של סוריה חשדו בעלווים כי הם משתפים פעולה עם הפרסים וערכו בהם טבח, בעיקר באוכלוסיית לאד'קיה.
במאה ה-18 התחדשו הרדיפות על ידי הטלת מיסים כבדים ועריכת מסעות עונשין בכפרי העלווים שלא היו מסוגלים לשלמם. בראשית המאה ה-19 נערפו ראשיהם של שבעים מנהיגים עלווים בפקודת הסולטן העות'מני. בראשית המאה ה-20 היו העלווים במצב של עוני מחפיר ונמצאו בתחתית החברה הסורית. בנות הכת נמכרו על ידי הוריהם שלא יכלו להאכילן, בניהם עבדו כמשרתים בבתי המוסלמים הסונים והם זכו לזלזול והשפלה.
חוששים לחזור לתקופת הדיכוי וההשפלה
המנדט הצרפתי בסוריה, לאחר מלחמת העולם השנייה, אפשר לעלווים בפעם הראשונה להתגייס לצבא ולקיים אוטונומיה מוגבלת. שינוי זה הביא לשיפור הדרגתי במצב העלווים ולהשתלבותם בחברה הסורית. ההשתלבות של העלווים בצבא פילסה את הדרך להנהגת הצבא ובעקבותיה להנהגת סוריה כולה.
משטר אסד שהחל ב-1970 הביא יציבות לסוריה אחרי תקופה ממושכת של הפיכות. המהומות של "האביב הערבי" שהחלו בחודש מרס 2011 מאיימות לערער את משטר הברזל של העלווים בראשות משפחת אסד. העלווים יודעים היטב כי במידה ויאבדו את השלטון בסוריה, קיים סיכוי גבוה כי ישובו למעמדם הקודם, ככת רדופה בתחתית החברה.
העלווים חוששים יותר מכול מעלייתם של "האחים המוסלמים" כפי שאירע בבחירות במצרים ובמדינות ערב אחרות. לאחים המוסלמים חשבון דמים עם המשטר העלווי משנות ה-80. הפחד מנקמה של הרוב הסוני, על ידי הריגה במקרה הגרוע או על ידי דחיקה מהחיים הפוליטיים החברתיים והצבאיים במקרה הטוב, הם המעניקים את המוטיבציה לחיילים והקצינים העלווים בדיכוי המהומות.
ד"ר ירון פרידמן, בוגר אוניברסיטת סורבון בפריז, מלמד ערבית ומרצה על האיסלאם בטכניון במחלקה ללימודים הומניסטיים, בבית הגפן ובמכללת הגליל. ספרו "העלווים - היסטוריה, דת וזהות", יצא לאור באנגלית בהוצאת בריל-ליידן בשנת 2010
לפנייה לכתב/ת 
