שתף קטע נבחר

שנה למהפכה: "שערה מראשו של אסד לא נפלה"

9,000 הרוגים, מעשי טבח אכזריים, הרג עיתונאים - ועולם שכמנהגו נוהג. הסיפור הגדול של סוריה הוא דווקא מה שאנחנו לא יודעים, הזוועות שהמצלמה רחוקה מכדי לצלם. שנה למהפכה, הייאוש מכרסם גם בסורים: "אלפים מתו, אסד על אותו כיסא"

ב-4 בפברואר 2011 המזרח התיכון כבר געש. לחוסני מובארק נותר עוד שבוע כנשיא מצרים, בלוב החלו המורדים להתגבש לכוח מאוחד יחסית, ובתוניסיה כבר התארגנו למערכת פוליטית בלי הרודן בן-עלי. רק בסוריה מהפכה נראתה עדיין כמו חלום רחוק. מתנגדי אסד קראו "לשים קץ לעריצות ולשחיתות", אבל בבירה הסורית לא נצפתה באותו יום שישי שום הפגנה נראית לעין. נדמה היה שנמצאה אבן הדומינו שלא תיפול במסגרת הטלטלה שפוקדת את המזרח התיכון, משטר אחד חזק ויציב שאזרחיו אינם מעזים למרוד בו אפילו למראה העריצים האחרים המאבדים את כסאותיהם. אבל חודש אחר כך, הכול התפרץ.

 

שלשום (יום ד') ציינו אזרחי סוריה שנה להפגנה בשוק אל-חמידיה בדמשק שבה השתתפו כמה מאות סורים שמחו נגד שלטון בשאר אסד, הפגנה הנחשבת לזו ששברה את מחסום הפחד הסורי. יום שישי של 17 במרס 2011 הוכרז כיום הראשון של המהפכה הסורית, או כפי שקראו לזה אז, כ"יום שישי של הכבוד". לראשונה יצאו תהלוכות יום השישי נגד אסד מהמסגדים בחומס, בבניאס ובעיר דרעא שבדרום. שם, בדרעא, נהרגו ארבעה בני אדם בעימותים עם כוחות הביטחון שניסו לדכא את ניצני ההתקוממות, במה שהפך ליריית הפתיחה של המהפכה הסורית.

 

ההפגנה הראשונה בשוק אל-חמידיה בדמשק:

 

שנה אחרי, מה שמפחיד בסוריה הוא בעיקר מה שאנחנו לא יודעים. אנחנו יודעים שנרצחו שלפחות 9,000 איש, שמעשי טבח אכזריים שכללו עינוי למוות התחוללו כמעט כבשגרה, שמורדים כבשו ערים ונסוגו כמו לא שלטו בהן מעולם, שבשאר ואסמה אסד ערכו קניות ראוותניות וניחמו זה את זה במילות אהבה תוך כדי שכוחות הנשיא משספים את גרונותיהם של המתנגדים. אבל אנחנו לא יודעים מה קורה במקומות שאליהם לא מגיעות המצלמות, מה קורה למשל בשכונת באבא עמרו בחומס, שעל הצלב האדום נאסר להיכנס אליה אחרי כיבושה על-ידי צבא סוריה. ובכל אותו הזמן העולם שנחלץ לעזרת המורדים בלוב ואפשר את הדחת מועמר קדאפי לא נוקף אצבע, בעוד סין ורוסיה מסכלות כל החלטה משמעותית נגד סוריה במועצת הביטחון.

 

אחד מגיבוריה הראשונים של ההתקוממות ומי שמכונה בפי הסורים "שייח המהפכה", אחמד א-סיאסנה, שכיהן כאימאם מסגד אל-עומרי שבדרעא, כבר לא נמצא בשטחי סוריה. בינואר האחרון הוא נמלט בחשאי לגבול הירדני, אך הוא ממשיך לעמוד בקשר עם תושבי עירו, שנחשבה לסמל המהפכה בחודשיה הראשונים. "שייח המהפכה" נעצר פעמים רבות, אחד מבניו נהרג במהומות והוא עצמו קיבל איומים שבניו הנותרים יחוסלו גם כן. א-סיאסנה נחשב אצל הסורים לאישיות הבכירה הראשונה שהניעה את המהפכה הסורית באמצעות הדרשה שנשא במסגד אל-עומרי בדרעא באחד מימי השישי הראשונים של המהפכה.

 

חדר עמוס גופות של נטבחים, בהם ילדים רבים, בחומס. כוחות אסד רצחו (צילום: רויטרס) (צילום: רויטרס)
חדר עמוס גופות של נטבחים, בהם ילדים רבים, בחומס. כוחות אסד רצחו(צילום: רויטרס)

 

מתוך דף המהפכה בפייסבוק ()
מתוך דף המהפכה בפייסבוק

 

קריקטורה סורית. אסד עם דגל סוריה הנוכחי מוקף במורדים עם דגלי סוריה המהפכנית ()
קריקטורה סורית. אסד עם דגל סוריה הנוכחי מוקף במורדים עם דגלי סוריה המהפכנית

 

בראיון לעיתון "א-שרק אל-אווסט" ממקום מושבו החדש בגבול הירדני נזכר השייח בפגישה שלו ב-14 באפריל אשתקד עם אסד, כשבהפגנות צעקו עדיין "העם רוצה רפורמות במשטר". הוא סיפר כי אסד הקשיב אך לא ענה. "אמרתי לו בבירור - אם אתה רוצה רפורמות, אתה צריך להכשיר את הקרקע לכך... אם תהרגו אנשים ותצורו על הערים, לא תשיגו ביטחון ושלווה. הבהרנו לו את התמונה, והוא הבטיח לנו דברים כמו הוצאת כוחות הביטחון מהערים, שחרור העצורים, ביטול מצב החירום ועוד. אבל לא ראינו דבר שהשתנה בשטח". כיום, לדברי השייח, מאוחר מדי: "לעם לא הייתה ברירה אלא להתקומם, וההתקוממות לא תיפסק עד שהרפורמות יתממשו באמצעות הפלת המשטר".

 

באופן סמלי משהו דווקא דרעא, העיר שממנה יצאה המהפכה הסורית האלימה, הפכה השבוע שוב למוקד הפגזות של כוחות אסד. לדברי ארגון אופוזיציה סורי, 20 בני אדם נהרגו שם רק שלשום, בהם שבעה עריקים מצבא אסד. אתמול דיווחו ארגוני אופוזיציה על התפרסות אינטנסיבית של כוחות הביטחון של אסד בכל שכונות דרעא, כשהם חמושים בנשק קל וברקטות RPG כדי למנוע מהתושבים להגיע לכיכרות.

 

אחת ההפגנות הראשונות בדרעא. מי ידע אז שזו תהיה אחת המהפכות הכי אלימות:

 
שייח המהפכה בדרעא במרס אשתקד:

 

בדפי הפייסבוק המזוהים עם האופוזיציה הסורית כבר שינו חלק את תמונת הפרופיל כדי לציין את יום השנה לפרוץ המהפכה. בדף שיזם את ההתארגנויות הראשונות של המהפכנים בסוריה, דף שכיום חברים בו

יותר מ-400 אלף איש, הועלה שלשום עיצוב חדש שבו ההודעה: "שנת מהפכה חדשה, צורה מהפכנית חדשה". בתמונת הרקע של הדף הופיעו תמונות של אנשים שנצרבו בתודעת אזרחי סוריה במהלך השנה החולפת כמו מנהיג המהפכה בחומס חאלד אבו סאלח, לצד הכיתוב "מהפכת הכבוד". פעילה מחומס כתבה בדף: "בכל שנה חודש מרס יתקשט במהפכה. ברגע כלשהו החלום יהפוך למציאות".

 

בדפי אופוזיציה אחרים בפייסבוק אפשר היה לחוש בתסכול. נראה כי יש מי שהתייאשו מכך שכסאו של אסד עדיין יציב גם אחרי שנה עקובה מדם: "אלפים מאתנו מתים, ואילו מראשו של מנהיגנו לא נפלה שערה אחת", כתב גולש אחד.

 

Read this article in English

 


פורסם לראשונה 15/03/2012 23:37

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
בשאר ואסמה אסד. מה אנחנו לא יודעים?
צילום: רויטרס
הריסות חומס אחרי ההפגזות
צילום: רויטרס
מומלצים