שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    טלסקופ WISE: כל היקום בקצות האצבעות
    נאס"א פרסמה אטלס המבוסס על צילומיו של טלסקופ התת אדום שלה. יותר מ-560 מיליון כוכבים, גלקסיות ואסטרואידים, זמינים לכל החוקרים ומציגים תמונות מרהיבות

    מספר הכוכבים בשמים תמיד היווה שם נרדף למספרים גדולים, בלתי ניתנים לספירה. בראשית טו', ה' נאמר:

    ''הבט נא השמימה וספור הכוכבים אם תוכל לספור אותם'' וזאת במסגרת ההבטחה שניתנה לאברהם אבינו על ידי האל לאחר עקידת יצחק, הבטחה לפיה ''והרבה ארבה את זרעך ככוכבי השמים'' (שם, כב', יז).

     

    עוד כוכבים ב-ynet מדע:

    • נוגה וצדק יוצאים לבלות יד ביד
    • פיצוץ בשמש: הכל על התופעה
    • שובו של כוכב הלכת האדום

     

    האמנם? מספר הכוכבים הנראים ברגע נתון לאדם בעל ראיה ממוצעת, ממקום חשוך, רחוק ממקום ישוב, בלילה ללא ירח, הוא כ-3,000 בלבד. האטלסים והקטלוגים

    הראשונים של השמים שנוצרו על ידי היוונים (היפארכוס שחי במאה ה-2 לפני הספירה ולאחריו תלמי, שחי באלכסנדריה במאה השניה לספירה) מנו 1,028 כוכבים שאפשר לראות בעין (אטלס אלמגסט של תלמי). רק לאחר המצאת הטלסקופים במאה ה-17, החל האדם להביט עמוק יותר לשמים ומספר הכוכבים אותם ראה, מבעד לעדשת הטלסקופ, גדל בסדרי הגודל. במחצית המאה ה-19, מנה האטלס של ארגלנדר 210 אלף כוכבים (אטלס BD) ובתחילת המאה ה-20, כאשר נכנס הצילום האסטרונומי לשימוש מסיבי, כבר נוצרו אטלסים של כוכבים שמנו כמה מאות אלפי כוכבים כל אחד.

     

    אולם, הטכנולוגיה התקדמה בצעדי ענק. לקראת סוף המאה ה-20 כבר מופו השמים באמצעות טלסקופים שהוצבו בחלל. אלה, משוחררים מהמגבלות שמטילה האטמוספרה בכל הקשור לאיכות התצפית וחסימת חלק ניכר של תחומי הקרינה המגיעה מהחלל, החלו לספק נתונים מדויקים יותר באשר לכוכבים. למשל, דיוק גבוה יותר של מרחקם מאיתנו (עובדה מעניינת היא, שאחד מהאטלסים שכלל את המידע החשוב באשר לנתוניהם של מיליוני כוכבים נקרא בשם היפארכוס, כמחווה לאותו יווני מהולל). לצורך המשימה של טלסקופ החלל של האבל, נבנה אטלס מיוחד שבו היו 15 מיליון כוכבים.

     

    אך השיפור הטכנולוגי לא הסתיים עם המידע הפנטסטי שהגיע מהאבל. הצבת טלסקופים בחלל אפשרה לנו לבצע תצפיות מדויקות בתחומי קרינה אחרים המגיעים מהחלל הנחסמים על ידי האטמוספרה שלנו. למשל, תת-אדום, על-סגול וכן קרינת גאמא וקרינת X. והנה, בשבוע שעבר שחררה סוכנות החלל האמריקאית נאס"א, אטלס חדש, שמבוסס על -15 טריליון ביטים של מידע שלוקטו באמצעות טלסקופ החלל המצלם בתחום התת-אדום, טלסקופ הקרוי – סקר השמים בשדה רחב (WISE). באטלס נכללים 563 מיליון גרמי שמים, בהם כוכבים, אסטרואידים המשייטים להם במערכת השמש, ענני גז ואבק וכן גלקסיות, שכל אחת מהן מונה עשרות ומאות מיליארדי כוכבים. (כדאי לציין, שבעת הכנת האטלס "נזרקו" כרבע מיליארד גרמי שמים שנקלטו במצלמות הטלסקופ, אך עצמת אורם היתה חלשה מכדי שיהיה אפשר להפיק מהם מידע איכותי).

     

    15 טריליון ביטים של מידע (צילום: רויטרס) (צילום: רויטרס)
    15 טריליון ביטים של מידע(צילום: רויטרס)

     

    נראים בתת אדום

    תחום התת-אדום הוא התחום שבו נפלטת קרינה מגופים יחסית קרים. השמש, שטמפרטורת פניה היא 6,000 מעלות, פולטת את רוב הקרינה שלה באור הנראה. כוכבים צעירים כחולים פולטים את רוב הקרינה שלהם בתחום העל-סגול. תחום התת-אדום הוא התחום של הקרינה הנפלטת מהגופים הקרים יותר בחלל ובהם ננסים חומים, כוכבי לכת, אזורים קרים של עננים מולקולריים ואבק וענני גז ואבק, המקיפים גרמי שמים שונים כגון כוכבים, ליבות גלקסיות ושרידי התפוצצויות כוכבים.

     

    לכן, תצפיות שנערכו באורכי גל אלה, הן באמצעות טלסקופים קרקעיים שיכולים לקלוט חלק מהקרינה התת-אדומה והן באמצעות טלסקופי חלל דוגמת שפיצר, הרחיבו עד מאוד את הידע שלנו לגבי אותם גופים קרים ואזורים בגלקסיה שלנו ובגלקסיות אחרות בהן יש ריכוזי ענני גז ואבק, בהם נוצרים כוכבים ומערכות שמש אחרות וכן גזים ואבק שנפלטו מכוכבים גוססים וכאלה שהתפוצצו בסוף חייהם. גם הכוכבים הקלים והקרים ביותר בגלקסיה התגלו באמצעות קרינה זו וכן דיסקות אבק המצויות מסביב לשמשות צעירות שזה עתה נוצרו, בהן נוצרים, כפי הנראה, כוכבי לכת.

     

    שרידי סופרנובה (כוכב שהתפוצץ) המכילות גז המתפשט בחלל (צילום: נאס"א) (צילום: נאס
    שרידי סופרנובה (כוכב שהתפוצץ) המכילות גז המתפשט בחלל(צילום: נאס"א)

     

    היקום של כולם

    טלסקופ WISE שוגר ב-14 בדצמבר 2009 וכאמור גילה בין היתר את הכוכבים הקרים ביותר בגלקסיה, כאלה שהטמפרטורה על פניהם כמה עשרות מעלות בלבד. אלה קרויים ננסים חומים והם החוליה המקשרת בין כוכבי לכת ענקים לכוכבים. כן נתגלה אסטרואיד המקיף את השמש ומצוי במסלולו של כדור הארץ (אסטרואיד טרואיני). אטלס WISE החדש מרוכז ב-18,240 תמונות של השמים, כל אחת מכסה 1.56x1.56 מעלות של השמים, 4096x4096 פיקסלים, בהם מאוגדים כוכבים, גלקסיות, ענני גז ואבק וכן אסטרואידים שמבוססות על צילומי השמים שערך הטלסקופ בין 7 בינואר 2010 ל-6 באוגוסט אותה שנה. כמות המידע האצורה באטלס החדש היא אדירה והיא עומדת לרשותם של חוקרים ברחבי העולם שישתמשו במידע הרב כדי להעשיר את ידיעותינו על היקום בו אנו חיים.

     

    מפת כוכבים מסתובבת להורדה ואת ספר השנה האסטרונומי לשנת 2012, הכולל מידע נוסף על התצפית בירח ובכוכבי הלכת ואירועים אסטרונומיים נוספים לשנת 2012 אפשר למצוא בלוח השנה האסטרונומי לשמי ישראל .

     

    ד"ר יגאל פת-אל, קוסמוס טלסקופים , יו"ר האגודה הישראלית לאסטרונומיה, מנהל מצפה הכוכבים בגבעתיים ומנהל פורום אסטרונומיה ב- ynet.

     

     

     

     

     

     

     

     

     

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: ארז ארליכמן
    יגאל פת-אל - קוסמוס טלסקופים
     האגדוה הישראלית לאסטרונומיה
    קוסמוס
    מומלצים