שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    נהנים מהספק: 20 שנה ל"נו דאוט"

    גוון סטפני וחבריה ללהקת "נו דאוט" הוציאו לפני עשרים שנה בדיוק את אלבומם הראשון ומאז הם התגלמות הקיץ על החוף: צליל חם, קצב מהיר ושירים מתוקים כקרטיב. אז מתי הקיץ הבא?

    "מוזיקת קיץ". ההגדרה הזו יכולה לעלות פעמים רבות בשיחה בין שניים או יותר על מוזיקה אהובה או שנואה. הכוונה היא בדרך למוזיקה קלה, כזו שתתנגן ותצנן היטב בלילות החמים, שתעשה לך טוב על הנשמה ותבטיח שהכל יהיה בסדר. מהצד הפופולרי שלה יוכלו לצוץ סגנונות כמו פופ רך, או מוזיקת ריקודים נוסטלגית א-לה חתונות, אבל מהזווית היותר אלטרנטיבית, חובבי המוזיקה יוכלו לתייג רגאיי, סקא, סוגים שונים של היפ-הופ ולעיתים אפילו ג'אז.

     

    צפו בקליפ לשיר "Don't Speak". להיט להיט, אבל לא רע בכלל

     

    בעשרים השנה האחרונות, "נו דאוט" הפכה לאחת מלהקות הקיץ האולטימטיביות. אמנם במהלך החצי השני של התשעים, גוון סטפני וחבריה יצגו את דור ה-MTV ברגעיו האחרונים, אבל "נו דאוט" היתה (ועדיין) הרבה מעבר ממכונה לייצור להיטים מתקתקים. בשורשיה טבועה אותה מוזיקה שמשית שיכולה להאיר לכם את כל היום. חוץ מזה, גם להיטים זכורים ומאוסים כמו "Don't Speak" היו לא רעים בכלל.

     

    מתוך האלבום הראשון: מלא כישרון, מלא באלגן

     

    השבוע, בדיוק לפני עשרים שנה יצא האלבום הראשון של "נו דאוט" שנשא את שמה. הלהקה שצמחה מאורנג' קאונטי בקליפורניה, אותו מחוז שהנציחו בסדרת הנעורים הפופולרית "The OC", דגלה במקצבים וצלילים שמלבד מוזיקה, יודעים לייצר גם קרני שמש. כבר בהתחלה היה ברור לאן הולכת הלהקה: דוגלת בצליל החוף של ארצות הברית, מעשירה את העולם המוזיקלי של גולשי גלים ורוכבי סקייטבורד למיניהם, שמה את מוזיקת הסקא (שמעולם לא זכתה לייצוג הולם במיינסטרים האמריקאי, אולי מלבד "מדנס", אבל הם בכלל מבריטניה), בראש מעייניה, מערבבת אותה עם פ'אנק והקפצות על מיתרי הבאס, פאנק רוק מקליפורניה, רוק'נרול זריז, מכות תופים חזקות וקול בלתי רגיל של אחת גוון סטפני.

     

    חי מ-95': הלהקה על הבמה מבצעת את "Open The Gate"

     

    היום הקול הזה כבר נשמע לנו שגרתי, אולי אפילו קצת סתמי - אבל לפני עשרים שנה, מנעדיה של סטפני היו מאוד יוצאי דופן בנוף המוזיקלי-אמריקאי. ועם זאת, הסלט המוזיקלי של האלבום הראשון יצר תחושה בלגניסטית. כמובן שאין שום דבר רע באלבומים שמציגים תחושת תוהו ובוהו, אבל האלבום בעיקר הצליח להסביר שבחברי הלהקה טמון כישרון רב, ללא הרבה כיוון. זו כנראה הסיבה שהאלבום לא הושמע כמעט ברדיו וזכה למכירה דלה יחסית של עותקים לרוק של שנות התשעים שהחל את שלטונו באמריקה.

     

    "Saw Red".סטפני מתארחת לשיר עם להקת "סאבליים". סקא-פאנק-אהבה-שנאה

     

    אבל למרות הברדק, "נו דאוט" לא וויתרה. שלוש שנים אחר כך היא הוציאה עצמאית את "The Beacon Street Collection" ושם ללא ספק (תרתי משמע) אפשר היה למצוא להקה ישירה ומכוונת יותר. בשנייה שנפתח האלבום, בשיר "Open The Gate" - אחד משיריה הטובים של הלהקה עד היום - נדמה העיבודים זורמים בשטף. שכלי הנשיפה אותם שילבה רבות הלהקה כמיטב מסורת הסקא הרימו את השירים למעלה, הלחנים הפכו ייחודיים יותר וכך גם סטפני. לשיר מבריק נוסף מאותו האלבום קוראים "Total Hate 95", שם מארחת הלהקה את חברה הטוב בראדלי נוואל, זמר להקת "סאבליים" המנוח, להקה שכנה שהלכה פחות או יותר באותה הדרך של "נו דאוט", רק עם הרבה יותר לכלוך ותאווה לרגאיי ולפאנק רוק.

     

    מלאך מהשמיים: "נו דאוט" ובראדלי נוואל - "Total Hate 95"

     

    כשהבתים מובילים קצב סקא מהיר והפזמונים עמוסים בפאנק-רוק חסר מלודיה, נוואל נכנס אל הבית השלישי במקצב רגאיי רגוע, שר כמלאך שירד מהשמיים. בשיא הרצינות. סטפני מצידה גם הקליטה שיר אהבה-שנאה משלה עם "סאבליים" וטוב לא פחות, קראו לו "Saw Red".

     

    הלהקה סוף סוף עלתה על הגל, ובגלל ההצלחה המתבגרת של האלבום השני, חברת "Interscope" החליטה לעמוד מאחוריה בניסיון הבא. לא פחות משבעה חודשים אחר כך, "נו דאוט" הוציאה את "Tragic Kingdom", ממכירה של מאה אלף עותקים מהאלבום הקודם היא עברה ליותר מ-15 מיליון, ניערה כמעט לגמרי את מוזיקת הרחוב המחוספסת שניגנה עד כה ובעזרתו של המפיק מת'יו ווילבר, התאימה את עצמה אל תוך הקהל הרחב בכל העולם, ואותו קהל רק נישק וחיבק את השירים החדשים.

     

    הגרוב בשיאו: "Different People". אחד השירים הטובים מתוך "Tragic Kingdom"

     

    שבעה סינגלים יצאו מתוך האלבום שהיום אפשר להגדירו כקלאסיקה מודרנית - חצי ממנו, הישג מרשים ומאוד לא מובן מאליו. מ-"Just A Girl", דרך "Sunday Morning" וכמובן "Don't Speak" שזכה גם לקליפ אלמותי בו הלהקה מספקת קריצה על עצמה כשסטפני מקבלת לבדה את כל אור הזרקורים והאחרים נשארים מאחור. ימים יספרו שבסופו של דבר, הנבואה של הקליפ הגשימה את עצמה: גוואן סטפני החליטה לפרוץ מתוך הלהקה אל קריירת סולו פופית-היפ-הופית-מתוקה-חצופה, אבל זה כבר היה מהלך צפוי שיגיע מאוחר יותר בהיסטוריה של הלהקה.

     

    באלבומה השלישי, "נו דאוט" כבר היתה לאחת מהלהקות הגדולות בעולם ומבלי שדמיינה, הצליחה לעצב תקופות שלמות לחובבי מוזיקה בכל הגילאים ובכל העולם. מצעירים אוהבים שחרשו את הדיסק בחדר סגור ועד למבוגרים יותר שלא יכולים היו להישאר אדישים לבשורה החדשה. לא רק הסינגלים היו ללהיטים, למעשה, אפשר היום להגדיר כל שיר באלבום הזה כלהיט. מתגלגל נפלא וקולע בדיוק אל תוך עור התוף.

     

    ראשון בבוקר. יום יפה, בערך. צפו בקליפ ל"Sunday Morning"

     

    לאחר חמש שנים של הצלחה מסחררת ובירוקרטיה עם מפיקים וחברות תקליטים, "נו דאוט" הוציאה את "Return Of Saturn", אלבום שאמור היה לבסס אותה היטב בפסגה - אבל מלבד שירים כמו "Ex Girlfriend" ו-"Simple Kind Of Life", הלהקה לא הצליחה לשמור על מומנטום רב, וזאת למרות שמכרה עותקים רבים והתברגה גבוה במצעדים השונים. הרבה דברים השתנו בחמש השנים האלה, הרוק והפופ בפרט והמוזיקה השלטת בכלל. ייתכן ובעקבות השינויים הללו, איבדה "נו דאוט" את מקומה. למרות זאת, המשיכה הלהקה לעבוד במרץ והוציאה אלבום טוב בהרבה בשם "Rock Steady".

     

    צפו בקליפ לשיר "Hella Good". בומבסטי וגרובי

     

    הפופ הגרנדיוזי קיבל אז משקל גדול הרבה יותר והלהקה נשמעה מצוין. שירים כמו "Hey Baby" ובמיוחד "Hella Good" הבומבסטי, הגרובי ועמוס הקלידים המשיכו להעיד שלכל חברי הלהקה יש כישרון עצום ושהם יודעים לכתוב ולהפיק שירים אדירים. שנתיים אחר כך, עם יציאתו של אוסף הסינגלים המתבקש, סטפני והאחרים הקליטו גרסת כיסוי לשיר "It's My Life" של "Talk Talk". השיר חרך את תחנות הרדיו והמצעדים והיה להדרן האחרון של הלהקה לעוד שנים רבות.

     

    מבלונד לורוד: "נו דאוט" בקליפ לשיר "Ex Girlfriend"

     

    ואז סטפני יצאה לקריירת הסולו המתבקשת: היא הפכה לנמרת פופ ממולחת, כשהיא הופכת גם לכוכבת של מדורי הפפראצי ומשיקה ליין של בגדים. "נו דאוט" היתה העבר, גוון סטפני העתיד. וכמו שללכת לבד היה מהלך ברור, כך גם החזרה הביתה ללהקה. לפני שלוש שנים "נו דאוט" חזרה אל הבמות והחלה לעבוד על אלבום חדש שנדמה שיצירתו נמשכת כבר נצח.

     

    אם היתה מוציאה אותו בחודשים הקרובים, זה יכול היה לסגור מעגל מושלם, לשוב בדיוק 20 שנה מאז הניסיון הראשון אל לב מעריציה עם זיכרונות אינסופיים מהדרך. למרות הירידות, העליות וההמתנות הרבות, עדיין אי אפשר להתעלם מקרן השמש שמאירה מעל הלהקה. מעניין מתי נזכה גם אנחנו לשזוף שוב בשמש הזו, והאם היא תהיה חמה כמו פעם. בתקווה עד סוף הקיץ הבא, נדע את התשובה.

     

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    נו דאוט להקה גוון סטפני No Doubt
    צילום: AP
    נו דאוט להקה גוון סטפני No Doubt
    צילום: AP
    לאתר ההטבות
    מומלצים