שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם

    כלות בהזמנה - לא הגיע הזמן לעצור את זה?

    לסיפור של גברים ישראלים המביאים כלות יש צד ציני ומרושע. הנשים תלויות בגבר לצורך שהייה בישראל ולא אחת מנוצלות וסופגות יחס אלים. במקרה של פרידה, הן מועדות לגירוש

    סבטלנה (שם בדוי), בת 30, גדלה בעיר נידחת באוקראינה והכירה גבר ישראלי באחת הרשתות החברתיות ברוסית. לאחר שהתכתבו במשך זמן מה, החליטו להקים משפחה. הגבר הגיע לאוקראינה להתחתן איתה, וכשחזר לישראל הגיש בקשה למשרד הפנים לאישור כניסה רשמי בעבורה, וזה התקבל לאחר שלושה חודשים.

     

    אבל לסיפור הזה, כמו לרבים אחרים, אין סוף טוב. להיפך, הוא מסמן את תחילתו של סיפור מר עבור אותן נשים. עם הגיען לישראל, הן הופכות תלויות באופן מוחלט בבן זוגן. אם התנהגותן לא תשביע את רצונו, באפשרותו להודיע למשרד הפנים שאיננו מעוניין עוד בקשר. מרגע ההודעה, תיאלצנה הנשים לעזוב את הארץ תוך שלושים יום. יש להן זכות ערעור שלעתים מתקבל. בעלה של סבטלנה היה אלים כלפיה, והיא סבלה מנחת זרועו גם במהלך ההיריון של בנם המשותף. מסיפורה עולה בבירור כי הגבר ציפה שהיא תהיה שפחת המין שלו, אך סבטלנה לא הייתה מוכנה לכך, ומצבה הידרדר. היא נותרה לכודה בזוגיות אלימה, בודדה בארץ, ללא יכולת לבקש סיוע ולפנות למשטרה מחשש גירוש. רק לאחר שבעלה היה אלים גם כלפי בנם, פנתה למשטרה. מאז היא נאבקת על מעמדה בישראל, על גידול בנה ועל זכותה לחיים בכבוד.

     

    עוד בערוץ הדעות של ynet:

    ישראבלוף הדיור יצית את המחאה הבאה / איציק שמולי

    תנו לנשים ערביות לעבוד בכבוד / נדיה איסמעיל

     

    מ-2005 ירד היקף הסחר בנשים לזנות, ותשומת לבנו הופנתה לתופעה הולכת ונפוצה של "יבוא אישי" של נשים תוך ניצול מצבן הקשה, פיתויים והבטחות מפוקפקות. כדי להעלות את המודעות לנושא, צריך לקרוא לבעיה בשמה. גם זה סחר בנשים: אזרחיות זרות, המובאות ארצה עבור גברים בעלי עמדת כוח מתוקף אזרחותם הישראלית, שמממנים את הגירתן. גברים אלה עושים שימוש ציני בזכויות האזרחיות שלהם לצורך קניית נשים והפעלת אלימות כלפיהן. במקרה של פרידה או גירושין, אנו עדות להידרדרותן של הנשים לשולי החברה, לאחר שנותרו מטפלות בילדים, חסרות תמיכה ובמצב כלכלי גרוע. חזרה למדינת המוצא, לרוב, היא בלתי אפשרית. נשים אלה הן אימהות לילדים אזרחי ישראל, וכאימהות חד-הוריות שרובן חסרות השכלה, סביר כי גם בארצותיהן יידונו לעוני ולמצוקה.

     

    החשיבה המחודשת בסוגיה זו עלתה עקב פניות רבות אלינו בשנים האחרונות. המקרה של סבטלנה הוא רק אחד מני רבים. הגברים לא רק מפירים את הבטחותיהם, אלא גם מנצלים את מצבן ואת מעמדן האזרחי המעורער של הנשים ומנצלים את איום הגירוש המונח כחרב על צווארן.

     

    הטיפול של משרד הפנים באותן נשים בעייתי מאוד. לפי הנוהל המקובל, האשה זכאית לאשרת שהייה כל עוד היא חיה עם הגבר, אך אם הנישואים אינם מצליחים - עליה לעזוב את המדינה. מדיניות זו מעלה שאלות רבות לגבי השימוש שנעשה במעמד האזרחות בחסות המדינה: שימוש ציני ומרושע, שמציב נשים רבות תחת ניצול ואלימות, והכול בחותמת של משרד הפנים הישראלי ולשירותו של הגבר, אזרח ישראל. מן הראוי לשנות את הנהלים הנוקשים של המשרד הפוגעים בנשים.

     

    ושאלת השאלות: כיצד ייתכן שפעילותן של הסוכנויות המתווכות למיניהן נחשבות חוקיות בישראל? כיצד ייתכן שמודעות ל"הזמנת כלות" מופיעות באופן גלוי בעיתונים? האין מדובר כאן בסחר בבני אדם? אנו עדות לדפוס סחר ישן-חדש בנשים, שלא נעשה במסתרים אלא בגושפנקה של המדינה. פתרון יימצא רק כאשר ישונו נוהלי משרד הפנים כלפי הנשים הללו, אך קשה להאמין כי יימצאו חברי כנסת אמיצים דיים לקדם שינויים, או שהעיתונים יסירו את המודעות שהופכות אותם לחוליה נוספת בשרשרת הסחר בנשים.

     

    הכותבת מנהלת פרויקט מאבק בזנות ובסחר בנשים בארגון אשה לאשה - מרכז פמיניסטי, חיפה.

     

    גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: אלכס איבשין
    גם זה סחר בנשים. ריטה חייקין
    צילום: אלכס איבשין
    מומלצים