שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    שיעור על שכר וטכנולוגיה
    "לאורך ההיסטוריה של הפיתוח המואץ של הטכנולוגיה מאז המהפכה התעשייתית, היה תפקיד מרכזי לטכנולוגיות המחליפות עובדים במכונות. זה החל במכונות הטוויה והאריגה, נמשך ברכבות ובכלי תחבורה דומים, ובא לביטוי גם כיום במחשבים וביישומיהם". שיעור במכללה החברתית-כלכלית

    לשכר שמקבלים עובדים פנים רבות. מצד אחד הוא מקור הכנסה לעובד. הוא מאפשר לו קיום שוטף, חסכון ושמירת רמת חיים, אם רמת השכר סבירה. מצד שני, השכר הוא עלות עבור המעסיק. ככל שהשכר גבוה יותר, כך רווחי המעסיק נמוכים יותר. כלומר המתח בין עובדים ומעסיקים ברור, שכן שיפור לעובדים בא על חשבון רווחי המעבידים וההיפך. מכאן המקור המובן לסכסוכי העבודה, שפורצים בדרך כלל כשאחד הצדדים לקשר מנסה לשנות או להתאים את תנאי ההתקשרות.

     

    אך האם ניתן לומר דבר מה גם על טובת המשק הכללית? יש הגורסים שהרווח הוא המנוע העיקרי לפעילות הכלכלית, ולכן עליות שכר פוגעות בכלכלה. יש שחושבים שבעלי הון ישקיעו גם עבור רווח קטן יותר, אך הפעילות הכלכלית תלויה גם ברמת ביקושים מספקת, וזו תיפגע אם השכר יהיה נמוך מדי. לכן שכר גבוה חיוני לתפקוד הכלכלי. ברשימה זו אני רוצה לעמוד על תפקיד כלכלי נוסף של השכר והוא העידוד לטכנולוגיה, ודרכה לצמיחה הכלכלית.

     

    עידוד זה נעשה דווקא דרך הגדלת העלויות במקום העבודה. כשעלויות השכר גדלות, מחפשים היזמים טכנולוגיות בהן מועסקים פחות עובדים, כלומר זה מהווה תמריץ לאימוץ טכנולוגיות חדשות, ואף להמצאתן. חשוב לזכור כי לאורך ההיסטוריה של הפיתוח המואץ של הטכנולוגיה מאז המהפכה התעשייתית, היה תפקיד מרכזי לטכנולוגיות המחליפות עובדים במכונות.

     

    זה החל במכונות הטוויה והאריגה, נמשך ברכבות ובכלי תחבורה דומים, ובא לביטוי גם כיום במחשבים וביישומיהם, המחליפים עבודה אנושית רבה, הן בחישוב, הן בעיצוב, והן בשירותים שונים. ההמצאות שהחליפו עובדים במכונות הן רבות ומגוונות ולעתים קרובות אינן נראות כך. המצאות הרדיו והקולנוע למשל יצרו מוצרים חדשים, אך מוצרים אלו החליפו במידה רבה את התיאטראות המקומיים, שכן מעתה צוות שחקנים אחד יכול היה להופיע בכל מקום, בעזרת השקעה בציוד הנדרש.

     

    האם הדבר פוגע בעובדים?

    חשוב להבין שהשפעת השכר על הטכנולוגיה באה לביטוי לא רק בשל היכולת לצמצם את תשומת העבודה, אלא גם בשל הצורך להחליף עובדים במכונות, דבר הכרוך בעלות. כך למשל, בארצות אירופה משתמשים במסעדות במדיח כלים חשמלי, כי העסקת מדיח ידני יקרה מעלות המדיח החשמלי. בארצות מתפתחות רבות מעדיפים עובד הרוחץ את הכלים ביד, לא משום שלא שמעו שם על מדיח חשמלי, אלא שבשל השכר הנמוך, עובד הכפיים פחות יקר. כך המצב, דרך אגב, גם במסעדות רבות בירושלים עיר בירתנו.

     

    לכן שכר גבוה יותר מתמרץ מעסיקים לאמץ טכנולוגיות עתירות הון, בהן חלק הולך וגדל של העבודה מוחלף על ידי מכונות. האם הדבר פוגע בעובדים? בטווח הקצר בוודאי. אנו זוכרים שבראשית המהפכה התעשייתית היו אף עובדים רבים שראו במכונות אויבים. הם התארגנו בתנועות של "לודיטים" שניסו לשבור את המכונות בכל מקום אליו הובאו.

     

    אך התנועה גוועה מהר. בין השאר משום שעובדים הבינו כי הפסדי העבודה הם זמניים. הייצור המוגבר יוצר מקומות עבודה חדשים מהר למדי ובטווח הארוך אימוץ הטכנולוגיות העלה את השכר עוד ועוד. במובן מסוים יש פה אחד ההסברים לתופעת הצמיחה הכלכלית שאנו חווים במאתיים השנים האחרונות ושאין לה אח ורע בהיסטוריה האנושית. הטכנולוגיה תורמת להעלאת השכר, וזה גורם לאימוץ והמצאה של עוד טכנולוגיות. זה יוצר היזון חוזר הגורם לצמיחה מתמשכת.

     

    אך האם הקשר שתיארתי בין שכר גבוה לצמיחה כלכלית קיים רק כאפשרות תיאורטית, או שהוא מזוהה גם במציאות? ברור שקשה למצוא מאד לזהות קשרים בין תופעות כלכליות, אך ניתן למצוא אינדיקציות וחיזוקים לקשר כזה. הראשון שכתב על כך היה ההיסטוריון הכלכלי חבקוק שניסה להבין כיצד ומדוע השיגה הצמיחה הכלכלית של ארה"ב את זו של בריטניה, חלוצת התיעוש והצמיחה, באמצע המאה ה-19.

     

    תשובתו הייתה כי בשל ריבוי הקרקע בארה"ב, בעיקר עם ההגירה למערב התיכון ולמערב, השכר בארה"ב עלה על זה שבבריטניה, ולכן היה לאמריקאים תמריץ גדול יותר לאמץ טכנולוגיות מתקדמות. מחקר היסטורי חדש המצביע אף הוא בכוון של קשר זה הוא של ההיסטוריון הכלכלי אלן. זה פרסם ספר המנסה להסביר מדוע החלה המהפכה התעשייתית בבריטניה ומדוע החלה בראשית המאה ה-19 ולא בתקופה אחרת. תשובתו המפורטת היא שבמהלך המאה השמונה עשרה עלה שכר העבודה בבריטניה מאד, ומחיר הפחם ירד. שני אלו היו תמריץ חזק להמיר עובדים במכונות המונעות על ידי אנרגיה תרמית. לכן מכונות אלו אומצו בבריטניה ותרמו להולדת המהפכה התעשייתית.

     

    עדות נוספת להשפעת השכר על הפיתוח הטכנולוגי ניתן לקבל מניתוח ההבדלים בין ארה"ב ואירופה בשלושים השנים האחרונות. במחקר שערכתי עם אלברטו אלסינה אנו מראים כי מדיניות שונה משני צידי האוקיאנוס האטלנטי בשוק העבודה יכולה להוביל לפיתוח טכנולוגי שונה.

     

    בארה"ב נחלשו האיגודים המקצועיים ומנגנוני מדינת הרווחה, ולכן פער השכר בין עובדים משכילים לעובדים פשוטים גדל. בארצות אירופה המערבית מנגנונים אלו כמעט ולא נשחקו, ולכן הפערים שם נמוכים יותר, כשהדבר בא לביטוי בשכר נמוך יותר למשכילים וגבוה יותר לעובדים הפשוטים. לפי התיאוריה שלנו הדבר יוביל לכך שארה"ב תהייה מתקדמת יותר בטכנולוגיה בסקטורים שבהם עובדים משכילים ומתקדמת פחות במגזרים האחרים.

     

    ואכן מתברר שבארה"ב יש התקדמות רבה יותר בתחומי טכנולוגית העלית, היי-טק, אך יש פחות המצאות ופחות חידושים טכנולוגיים במגזרים המעסיקים עובדים פחות משכילים. כך הדבר למשל בתעשיית הרכב, ובכלל התעשייה באירופה אוטומטית יותר משבארה"ב, אך אירופה מפותחת פחות בתחומי ההיי-טק.

     

    ענף הבניה בישראל כדוגמא

    ולבסוף ניתן להביא דוגמא גם מישראל. ענף הבנייה היה תמיד ענף מוביל במשק הישראלי, שהוא משק הגירה צומח. מאז תחילת שנות ה-70 הוחלפו רוב מבצעי העבודה הפיזית בענף זה על ידי עובדים זרים, בשנים הראשונות פלסטינים ואח"כ מארצות אחרות. שכרם של אלה היה נמוך מזה של העובדים הישראלים שעבדו קודם לכן בענף.

     

    והנה, מאז שנות ה-70 עובר ענף הבניה בישראל האטה משמעותית בפריון, שהוא אחד המדדים לטכנולוגיה. בשנים 1961 – 1973 גדל הפריון הכולל במגזר העסקי בישראל בשיעור שנתי ממוצע של 3.9% והפריון בתעשייה גדל בשיעור שנתי ממוצע של 5.5%. באותן השנים גדל הפריון הכולל בענף הבנייה בשיעור שנתי דומה של 4.9%. לאחר 1973 ירד שיעור צמיחת הפריון בכל ענפי המשק, אך הוא ירד במיוחד בענף הבנייה.

     

    בשנים 1974- 2001 עלה הפריון הכולל במגזר העסקי ב-0.8% בשנה בממוצע, בתעשייה ב-0.9%, אך בבנייה ירד הפריון בכל שנה, כששיעור העלייה השנתי הממוצע היה 0.6%-. התמונה חמורה עוד יותר לאחר 1993, כשגבר השימוש בעובדים זרים לא פלסטינים, שתנאי העסקתם גרועים עוד יותר. בשנים 1993-2001 גדל הפריון

    הכולל בתעשייה בשיעור שנתי ממוצע של 1.0%, בעוד שבענף הבנייה הוא ירד בשיעור שנתי של 2.9%-. ניתן אפוא לומר שענף הבנייה בישראל הוא מעין ניסוי מעבדה, הבודק את השפעת השכר על הטכנולוגיה, ומאשש את ההשערות שלי.

     

    לכן השפעתו של השכר על הצמיחה הכלכלית רחוקה מלהיות שלילית, בניגוד להתבטאויותיהם של רבים, לרבות כלכלנים מקצועיים, בנושא. האם התבטאויות אלו הן ביטוי לאי-ידיעה, או אולי לשירות אינטרסים כלכליים רבי עוצמה? מי יודע. אך חשוב תמיד לזכור שמדע הכלכלה הוא דינמי. אנו לומדים כל העת דברים חדשים ומוצאים עובדות המפריכות אמיתות קודמות. ולכן אין חוקי כלכלה, או אמיתות נצחיות דומות. יש הבנה הדרגתית של מציאות מורכבת, שגם היא נמצאת בשינוי מתמיד. לכן מעט צניעות לא תזיק לכולנו.

     

    • הכותב יוסף זעירא הוא פרופסור לכלכלה באוניברסיטה העברית בירושלים.
    • המכללה החברתית-כלכלית מונעת בידי פעילים ואנשי אקדמיה המלמדים בה בהתנדבות, ופועלת כדי להקנות לתלמידים בכל הארץ ידע ביקורתי ותיאורטי על החברה הישראלית - לצד כלים מעשיים לשינוי חברתי. המדור מגיש שיעורים מתוך תוכנית הלימודים של המכללה.
    • לכל השיעורים לחצו כאן.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מפעל באזור התעשיה באשדוד
    צילום: לימור אדרי
    רוח טובה
    יד שרה
    כיתבו לנו
    מומלצים