במקום זוג מושלם קיבלנו דיאלוג הרסני

לפני כמה שנים פגשתי בזוג המושלם, שמנהל חיים שנראים מהצד מושלמים לגמרי. הם הכירו בלימודים, יצאו כמה שנים, עברו לגור יחד, התחתנו, הביאו ילד ולפחות על הנייר - הגשימו את המסלול הנורמטיבי, היציב והבטוח רגשית. אבל דווקא כזר מוחלט שהגיע אל תוך המרחב הזוגי הזה, זיהיתי מיד את הבקיעים העמוקים שעומדים ביסוד הזוגיות הזו. כנראה שלא סתם אומרים ש"אורח לרגע רואה כל פגע".

עוד בנושא:

קנאה בין בני זוג: הרסנית או חיובית?

מערכות יחסים הרסניות של התמכרות הדדית

למה אנשים נשארים במערכות יחסים גרועות?

רוצים לשפר את הזיכרון? תחזקו את הזוגיות

במקום זוג פעיל חברתית ("הזוג המארגן", במושגי עירית לינור), גיליתי שני אנשים שחיים בוואקום רגשי נוראי ושהשתמשו בחברים סביבם כאמצעי לאיזון ומילוי הצרכים היסודיים שהזוגיות שלהם חסרה. באוניברסיטה לימדו אותי לשים לב לפרטים הקטנים, כמו האופן שבו אנשים מסתדרים במרחב במהלך אינטראקציה חברתית, ובאותו שבוע שמתי לב פתאום שכשבני הזוג נמצאים בחברתם של אנשים אחרים, הם יושבים רחוק האחד מהשנייה ובקושי מחליפים מילה.

הבחנתי גם ששעות הפנאי שלהם ואפילו הנסיעות לחו"ל נוהלו בנפרד. כששאלתי אותם מדוע הם לא נוסעים מדי פעם לחופשה זוגית, רק שניהם, הם אמרו ש"עם חברים יותר כיף", אבל המבטים המבועתים על פניהם אמרו הכל. הם פשוט לא מסוגלים לבלות ביחד זמן ממושך, אולי אפילו פוחדים מכך.

שיט שזוגות נשואים אומרים

כשהכרתי אותם יותר, גיליתי מסכת שלמה של סודות ושקרים: הגבר למשל, חשש לספר לאשתו שהוא מעשן, ויכול היה לעשות זאת רק הרחק מהמרחב הזוגי ועם חברים שאפשרו זאת ושעמם הוא יכול היה להמתיק סוד (כמו גם שאיפות ניקוטין זריזות ומבוהלות).

גם לאשה, כך התברר לי, היו סודות משל עצמה, כמו פרשיות התאהבות בגברים אחרים ואפילו רומן סוער אחד עם גבר נשוי במקום עבודתה. ניכר היה שאת הצרכים הרגשיים כמו גם הפיזיים שלהם, הם השלימו מחוץ לתא הזוגי, מה שרק העיב על שניהם ודחק אותם לכיוון של הסתגרות זוגית, כל אחד בפינה שלו.

לכן לא פלא שהם לא היו מסוגלים לשבת ביחד: הקרבה הפיזית הייתה הדוקה מדי ולא השאירה יותר מדי מקום לבריחה החוצה מתוך הזוגיות החונקת הזו. הדיאלוג ביניהם היה אינטנסיבי, אמנם, אך שידר בעיקר בדידות ואפילו מיאוס, מהסוג ששולחים את בני הזוג לחפש סיפוקים חיצוניים, תחילה בקרב "חבורה" מגובשת שממגנטת אליה אנשים, לרוב רווקים עם בעיות התקשרוּת רגשית שבעצמם אינם כשירים לנהל מערכת יחסים זוגית, ולאחר מכן - אנשים ממעגל חיצוני, אך בו בזמן קרוב (כמו עבודה), שממלאים צורך רגשי ומיני.

במידה רבה, הם היו המקרה הקלאסי שעליו לומדים ללא הרף בשיעורי אינטראקציה, ועבורי היה זה מקרה מבחן מאוד עצוב של תא זוגי שלכאורה אמור לעבוד ולגרום לשני הצדדים בו להיות מאושרים, אך במקום זה קיבלנו דיאלוג זוגי הרסני לשניהם – כמו גם לכל מי שנקלע למרחב הזוגי החולה הזה.

גם במבט סוציולוגי וגם בהתבוננות פסיכולוגית ממוקדת יותר, אפשר היה להבין מיד מדוע חבריהם הקרובים היו רווקים, איך הם ליקטו, ממש בפינצטה, אנשים שיכולים היו למלא את החלל העצום שיש ביניהם, מדוע הבחורה המבוהלת וחסרת הביטחון מצאה עצמה בתוך רומן סוער ומרגש עם גבר אחר, וכיצד הגבר מצא לכך פתרון בבריחה לסיגריות אסורות ובלעג בלתי-פוסק לאנשים סביבו.

פרדיגמת המקרר

אחד המרצים שלי היטיב להגדיר את המהלך הפסיכולוגי הזה בעזרת דימוי יומיומי שגור: אם אדם רעב ואין לו אוכל, הוא ניגש למקרר. כשהמקרר מתרוקן, הוא מחפש מה לאכול במזווה, ועשוי לאכול כל מה שימצא שם. כשהמזווה מתרוקן ואין כבר שום דבר אכיל – הוא יזמין משלוח מן החוץ או ילך למסעדה. בדימוי הנפלא הזה, הזוגיות היא המקרר, העולם הפנימי האישי הוא המזווה, המשלוח הוא החברים והמסעדה – הבגידה. בעיניי זה דימוי מושלם שאפשר לגזור ממנו אסטרטגיות התמודדות מצוינות הן ברמה האישית והן ברמה הזוגית.

מקרים מעין זה מעלים בפנינו הזדמנות נהדרת לבחון את עצמנו ואת הזוגיות שלנו. דווקא מהמקומות החורקים שבהם היסודות פגומים, אנחנו יכולים ללמוד כיצד להתנהג וממה עלינו להיזהר כשאנחנו בונים לעצמנו תא זוגי ומשפחתי.

אם להיצמד לדימוי המקרר והמזווה, ראשית יהיה עלינו לדאוג שאנחנו עצמנו נהיה מאושרים, בלי קשר לבן הזוג שלנו. או במילים אחרות, לדאוג שהמזווה – המייצג את העולם הפנימי שלנו – יהיה עשיר ומלא בכל טוב: תחביבים, תחומי עניין, עיסוקים ואפילו זמן פנוי שיוקדש כל כולו לעצמי. לאחר מכן נמלא את המקרר שלנו, קרי את המרחב הזוגי, נעשיר אותו בפעילויות משותפות, תחביבים ותחומי עניין שיעזרו לנו לפתח דיאלוג זוגי מעשיר ומגוון.

מתכון בטוח לזוגיות הרסנית

הזוג העצוב הזה לימד אותי שיעור מאלף, ובמרכזו הדגים לי עד כמה החברים הקרובים לנו ובני משפחתנו צריכים להעשיר את הדיאלוג האישי והזוגי, אך אסור שהם יחליפו אותו. זה מתכון בטוח להישארות בזוגיות הרסנית שמכרסמת בעצמנו פנימה ובקרובים לנו ביותר. כאשר אנו פונים החוצה לסיפוק צרכים שהזוגיות אינה ממלאת, או שעולמנו הפנימי כל כך דליל ומרוקן מתוכן, אנחנו יוצרים תלות מסוכנת שמשאירה את המצב הבעייתי על כנו, ומונעת מאיתנו לפתור בעיות עומק בעצמנו פנימה.

הקרובים לנו לא תמיד יוכלו או ירצו לספק את כל הדרישות והחסרים שהזוגיות החורקת והעצמיות המשוסעת יציבו בפנינו. או אז נמצא עצמנו בודדים ומתוסכלים דווקא ממי שיכולים לעזור לנו ולתמוך בנו, ונשליך אליהם בתגובת העברה ('טרנספרנס', אם להשתמש במונח הפסיכולוגי המדויק) את כל החסרים הזוגיים והאישיים. במילים אחרות, הם יהיו השעיר לעזאזל שיספוג את הביקורת שאמורים היינו להפנות לעצמנו ולזוגיות שלנו.

האהבה היא רק ההתחלה

במקום להזמין טייק אוויי או לפזול החוצה לרומנים או זוגיות פתוחה, כדאי שנפשפש בנבכי נפשנו פנימה, וננסה לזהות מה חסר לנו באמת ואיך אנו יכולים להשלים זאת בעזרת עצמנו, בן הזוג שלנו והאנשים שמלווים את חיינו.

חשוב להבין שזוגיות טובה לא מוצאים – אלא בונים, שאהבה היא חומר גלם אבל לא תמיד מספיקה, בטח לא כשמדובר ביחסים לטווח ארוך, ושהדרך הטובה ביותר לתרגם אהבה ליציבות היא לספוג אותה פנימה ולתרגם אותה לשותפות, לתמיכה הדדית, לקשב ולחברות אמיצה וכנה.

בעיניי, זהו האתגר הנפלא שכל זוגיות מזמינה לחיינו: הזדמנות לבחון את עצמנו ולבנות, צעד אחד צעד, את הבית הפנימי שלנו ואת המרחב הזוגי הדואג, המחבק והאוהב אליו כולנו משתוקקים כל כך.

לכל העדכונים, כנסו לעמוד המעריצים של ערוץ יחסים בפייסבוק