שתף קטע נבחר

ביקורת הופעה: גבע אלון ROCKS

המופע החדש של גבע אלון מוכיח שהוא אכן עונה לכינוי "ניל יאנג הישראלי". עיינה לי התמסרה לעוצמת הביצועים של הזמר המכופתר והתמוגגה מכאב הגיטרה שלו

עם הסאונד הקאנטרי-פולק-רוק הייחודי שיש לו להציע, הקול העמוק-סמיך והאורחים מעניינים, היה המופע החדש של גבע אלון, "The Great Enlightenment" שהושק אתמול ב"בארבי" ת"א - מדויק, מצוין ומהנה.

 

כשהוא חתום על חוזה עם ADA, חברת בת של וורנר הגדולה, הוקלט אלבומו האחרון של אלון, בהפקתו של טום מונהאם האמריקני, אי שם בעיר חוף צבעונית בספרד. המופע, שכלל ברובו שירים מהאלבום החדש, לצד להיטים אהובים משלושת האלבומים הקודמים ואירוח שני יוצרים מעניינים - מאיה איזקוביץ ומאור כהן, שב והוכיח שגבע אלון הוא מוזיקאי שכדאי ושווה ללכת לשמוע בהופעה. לשירה ולנגינה שלו בלייב, כמו גם לעיבודים, מתווסף משהו אותנטי, חזק ועוצמתי, שמאפשר להתענג על השירים החזקים עוד יותר, ולהפוך את הרצועות שנשמעות פחות מעניינות באולפן - לטובות.

 

גבע אלון בהופעה, אמש. אותנטי ועוצמתי (צילום: עופר עמרם) (צילום: עופר עמרם)
גבע אלון בהופעה, אמש. אותנטי ועוצמתי(צילום: עופר עמרם)

 

מעבר לסגנון השירה הדומה (טוב, אולי גם בגלל החולצה המכופתרת, המכנסיים המתרחבים והחגורה), כונה גבע אלון לא פעם "ניל יאנג הישראלי", בשל יכולתו לנווט באופן אינטואיטיבי, בין פעילות מוזיקלית בזירה האמריקאית הקלאסית, אליה הוא מחובר בנימי נפשו, ובין הרוק'נרול, שמנפץ ושובר את הכללים והחוקים של אותה זירה. האלבום החדש אמנם מפנה מקום, לשירים קליטים ואולי גם קלילים יותר, אך הקטעים הטובים ביותר בהופעה, הם אלו בהם יכולת וירטואוזית זו, באה לידי ביטוי בפול פאוור ומצליחה לרגש.

 

מוציא את הכאב מהגיטרה

ההופעה נפתחת עם "The Great Enlightenment", שיר טוב מהאלבום החדש, שמושמע בימים אלו ברדיו. ההרכב החדש עימו מופיע אלון - נשמע מצוין וכולל את יפתח שחף (גיטרה וקולות), צוק דבוסק (בס וקולות) והמתופף איסר טננבאום. אלון מודה לקהל בסיום השיר ומישהו צועק לו בחזרה: "מה תודה, תתפשט"! ושובר קצת את הקרח. גבע מחליף את הגיטרה הקלאסית בחשמלית וממשיך באותו ווייב מוזיקלי עם "I See The Love", גם הוא מהאלבום החדש. הבארבי מלא אך לא מפוצץ, האווירה נינוחה ואירופאית משהו ונראה שהנוכחים במקום, באו לשמוע מוזיקה טובה.

 

יש כאב והוא יוצא ישר מהחשמלית (צילום: עופר עמרם) (צילום: עופר עמרם)
יש כאב והוא יוצא ישר מהחשמלית(צילום: עופר עמרם)

 

"I Wonder If She's Fine", שיר דרכים-מרחבים יפה, שמבוסס על אקורדים פשוטים שחוזרים על עצמם, מחמם את הקהל שמתחיל להתנועע קלות ולצלול היישר אל תוך "Come Race Me Now" המוכר והאהוב מתוך "Get Closer", אלבומו הקודם של גבע אלון. נראה כי גם אלון מרגיש בטוח. השירה שלו נפתחת והנגינה המדויקת ממחישה את מה שהוא יודע לעשות כל כך טוב - להוציא כאב מהגיטרה.

 

הדרך אל לב הקהל, שאינה נעשית במכוון, אלא רק כערך מוסף, ממשיכה עם "Valor Girl", אחד השירים היפים ביותר באלבום לדעתי, שנשמע אפילו עוד יותר טוב בהופעה. הטון המהורהר והמלנכולי שהופך לכועס וכואב בסולו הגיטרה המרשים לקראת סוף השיר, מזכיר את השירים הישנים, כמו "A Girl Like You" שאני מאוד אוהבת למשל וחבל שאינו מנוגן בדרך כלל בהופעות. "You Can Come Here Anytime" החלומי, מבוסס גם הוא על כמה אקורדים קליטים שחוזרים על עצמם ומרגש אותי ואת הקהל, אולי בגלל מילות השיר היפות והאופן בו גבע שר את צמד המילים "My Love".

 

מאיה איזקוביץ. שיתוף פעולה מבורך (צילום: עופר עמרם) (צילום: עופר עמרם)
מאיה איזקוביץ. שיתוף פעולה מבורך(צילום: עופר עמרם)

 

אחרי "And Once Again" (מתוך אלבום הבכורה "Days Of Hunger") וסולו הגיטרה היפה של יפתח שחף, מזמין אלון לבמה את מאיה איזקוביץ ונראה שהמעריצים הצעירים בקדמת הבמה הם מהצד של הכלה. שיתוף הפעולה עם איזקוביץ, יוצרת עולה ומבטיחה ששרה באנגלית, מתגלה כמבורך. קולה והנעים וסגנון השירה הדרומי בדואט "The Jordan" , שיר סתמי בעיני, מרימים אותו משמעותית, ובביצוע המשותף ל"Brave Again" של איזקוביץ, כבר מתגנבים לראשי רוברט פלאנט ואליסון קראוס. בהחלט סימן טוב.

 

הם ממשיכים לשיר ביחד את "Video Games", הקאבר של איזקוביץ לנה דל ריי ואת "Memories" היפה של אלון בו הוא מנסר את הגיטרה בניל ינגיות אופיינית. הם נשמעים מצוין ביחד והחיבור הטוב והמפרה ביניהם גורם לי להרגיש שאני נמצאת בדיוק במקום בו אני רוצה להיות.

 

מאור כהן. לוקח את גבע אלון למקומות שמחים יותר (צילום: עופר עמרם) (צילום: עופר עמרם)
מאור כהן. לוקח את גבע אלון למקומות שמחים יותר(צילום: עופר עמרם)

 

אחרי "Grey herons" ושיר המרחבים והדרך "Carolina", קורא אלון למאור כהן, שמוציא אותנו מאווירת הבר בעיירה הקטנה בדרום ארה"ב ולוקח את אלון לאזור הרוקיסטי והשמח יותר. מאור כהן שר את "לילה עיר" המקסים ואחריו הם

שרים ביחד את "I Can See The Stars" - דואט בנים. ב"רק אל תלכי" של זקני צפת כולם משולהבים וממשיכים לקפוץ לצלילי "קרול" הכסאחיסטי, שמחזיר אותנו בעיקר לניינטיז.

 

אלון והנגנים מודים לכולם שבאו, יורדים מהבמה וחוזרים להדרן הכולל את הקאבר המוצלח ל "Modern Love" של דייויד בואי, את "She Calls My Name" הרוקיסטי ומסיים את ההופעה עם "The Wind Whispers" מ"Get Closer", שכולל דיסטורשן עצבני, נגינה וירטואוזית ואקורד סיום מפואר שמזכירים לכל מי שעדיין לא שם לב, עד כמה גבע אלון ROCKS.

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: עופר עמרם
כשגבע אלון מנסר את הגיטרה
צילום: עופר עמרם
לאתר ההטבות
מומלצים