שתף קטע נבחר

זה לא פמיניזם, זוהי חוליגניות, וזה רע לנשים

נשים רבות החלו להתייחס לגברים בזלזול וחוסר כבוד, כמין שני ופחות בחשיבותו – בדיוק כפי שהתייחסו גברים לנשים במשך אלפי שנים. הן שכחו את העוולות הרבות שנעשו לנשים, וכעת – הן רוצות לגרום לגברים לשלם

פמיניזם. אחת המילים השנויות ביותר במחלוקת היום. היא מעוררת גאווה מצד אחד וסלידה מצד שני. לא צריך להתאמץ הרבה כדי להבין שהמילה "פמיניזם" הפכה לקללה של ממש בפיהם של רבים. נראה כי השנאה לאידיאולוגיה הזו - שהשיגה ותרמה רבות לנשים – מושרשת ויוקדת. מטרתו של הטור שלי היא להבין אילו טעויות נעשו בדרך וגרמו לאידיאולוגיה הזו להפוך לשנואה, וכן לבדוק היכן עובר הגבול הדק בין עוצמה נשית לכוחנות נשית.

 

עוד בנושא:

איך ולמה הפכה המילה "פמיניסטית" לקללה?

הוא: זהירות, פמיניזם גורם לאימפוטנציה

החופש להתבזות - מה זה שייך לפמיניזם?

האם ג'נטלמניות ופמיניזם יכולים ללכת ביחד?

 

הגל הראשון של הפמיניזם

בספרו, "קיצור תולדות האנושות", מציין יובל נח הררי כי בחברות אנושיות רבות אומצו היררכיות שונות ומשונות, כמו היררכיה על רקע צבע עור, על רקע דתי, אתני או על רקע שפה. בכל מקרה, עוד משחר ההיסטוריה, קיימת היררכיה אחת שהייתה קיימת בכל החברות האנושיות השונות: ההיררכיה בין גברים לנשים. כל החברות האנושיות יצרו חלוקה בין גברים ונשים, והעדיפו גברים על נשים.

 

 

כנגד התפיסה המושרשת הזו על חשיבותן המשנית של הנשים בחברה יצאו הפמיניסטיות הראשונות במאה ה–19. הן ביקשו לשנות את מעמדה של האשה בחברה בה הן חיו. הן ביקשו ליצור חוקים שיגנו על זכויותיהן הבסיסיות כבני אדם. הן ביקשו לצור חקיקה שתאפשר להן לרשת את משפחותיהן. הן ביקשו להיכנס לאוניברסיטאות ולהרחיב את השכלתן. הן ביקשו שיתאפשר להן לבחור נשיא. והן צדקו.

 

בעצם, הפמיניסטיות המקוריות רצו להחזיר את מעמדה של האשה, נקבת ההומו ספיאנס, למה שאמור להיות לפי חוקי הטבע: לא כפופות לגברים אלא שוות ערך אליהם. שוויון מוחלט בין גבר לאשה לא קיים: אשה לעולם לא תוכל להיות גבר, כפי שגבר לעולם לא יוכל להיות אשה.

 

הזכר והנקבה האנושיים שונים ומיועדים להם תפקידים שונים. אבל אשה צריכה להיות שווה בערכה לגבר, חיונית והכרחית למשוואת האבולוציה באותה המידה.

 

בחזרה למטבח

בזמן מלחמת העולם השנייה נשים רבות יצאו לשוק העבודה לתפוס את מקומם של הגברים שיצאו לעשות מלחמה. מטרתן הייתה לשרוד את המלחמה מבחינה כלכלית, ותוך כדי כך הן המשיכו להניע את גלגלי הכלכלה. אך אז המלחמה הסתיימה, והגברים ששרדו את שדה הקרב שבו הביתה, וכשהגברים חזרו – גם הנשים אולצו לחזור הביתה.

 

הנשים שבשנות המלחמה ניהלו מפעלים, עבדו כפועלות ופיתחו סוג של קריירה – אולצו לחזור אל הסירים והמחבתות, אל חומרי הניקוי ואל הילדים. כך התחיל "מיתוס עקרת הבית המאושרת" בסוף שנות ה–40 ובתחילת שנות ה-50. אבל עקרות בית רבות לא היו מאושרות כלל וכלל. רבות מהן חשו מדוכאות שכן עצמאותן הכלכלית נלקחה מהן במחי יד.

 

יש שיטענו שתפקידן של הנשים הוא אכן בבית, במטבח ועם הילדים. ואכן, ישנן נשים שהתפקיד המגדרי הזה טוב וטבעי להן. אבל מה לעשות שלא לכל אשה מתאים להיות עקרת בית ואם במשרה מלאה, כמו שלא לכל גבר מתאים להיות מכונאי או מדען. ישנן נשים שרוצות למצות את יכולותיהן מחוץ לבית – ואת זה החברה צריכה לאפשר להן. לא בגלל שהן נשים אלא בגלל שהן בנות אדם, ויש להן פוטנציאל וכישרון להגיע להישגים שהם מעבר לקרצוף החרסינות או אפיית עוגות.

 

כאשר הומצאה הגלולה למניעת הריונות יכלו הנשים, לאחר אלפי שנים של שעבוד להריונות וגידול ילדים (כי כך היה מקובל), לשלוט ביכולתן להיכנס להריון. מי שלא רוצה – לא חייבת. לא ניתן יותר לכפות אימהות על נשים, ומעתה הן יכלו להתמקד כרצונן בפיתוח עולמן האישי, וטוב שכך. ואז הגיע הפמיניזם הרדיקלי. כמו הרבה אידיאולוגיות שפורשו בצורה מעוותת, כך עבר הפמיניזם גם הוא טרנספורמציה והפך מאידיאולוגיה טובה ומועילה – לסיוט מתמשך.

 

ואז הגיע הפמיניזם הרדיקלי

הפמיניזם המקורי, הטוב והמכובד, ביקש להחזיר לנשים את זכויותיהן ולקדמן כדי שיהיו שוות ערך לגברים. הפמיניזם הרדיקלי, הנבזי והכוחני, יצר דמוניזציה של הגברים, כאילו כל גבר הוא מדכא, אנס או נצלן. לדעתן של הרדיקליות – גברים מיותרים לחלוטין. יתרה מכך, הן טוענות לעליונות הנשים על הגברים. נשים רבות החלו להתייחס לגברים בזלזול וחוסר כבוד, כמין שני ופחות בחשיבותו – בדיוק כפי שהתייחסו גברים לנשים במשך אלפי שנים. הן שכחו את העוולות הרבות שנעשו לנשים, וכעת – הן רוצות לגרום לגברים לשלם. למיטב הבנתי, זהו לא פמיניזם, זוהי חוליגניות.

 

בעבר גברים יכלו להטריד מינית נשים במקום העבודה מבלי לתת על כך את הדין, וכנגד מצבים כאלו, בצדק רב, נחקק החוק כנגד הטרדה מינית. אממה, היום לא מעט נשים מנצלות חוקים אלו כדי להפחיד, כדי לשלוט וכדי להראות מי בעצם כאן הבוס: כל מבט שלא במקום, כל אמירה המתפרשת בצורה שגויה, כל בדיחה עשויה להפוך את הגבר לקורבן הבא.

 

כן, גברים רבים הפכו לקורבנות, ואני כאשה מודה בכך. אנחנו חייבות לזכור שכוחניות היא דבר מגעיל, וזה לא משנה אם זו כוחניות גברית או כוחניות נשית. החוקים שנחקקו למעננו – אסור שיהפכו לכלים לחיסול חשבונות. ולא רק במקומות העבודה, אלא גם במערכות יחסים אינטימיות נשים ניצלו את החוקים לטובתן: העצמאות המינית, המבורכת, של נשים - הפכה לכלי של שליטה בגברים.

 

באמצעות כניסה להריון לא מתוכנן והפיכת הגבר לאב שלא מרצונו, נשים יכולות לדרוש מהגברים מזונות, והן מגובות בשורה של חוקי מדינה-דת (שכידוע, לא מופרדים בארצנו הקטנטונת), המאפשרות להן לנצל מצב עדין זה לרעה.

 

החשש: שנאה הדדית

אחיותיי היקרות: גניבת זרע היא פשע. אנחנו חייבות לזכור שכמו שאנו לא רוצות שגברים יכפו את עצמם עלינו – אל לנו לכפות את עצמנו על גברים. נכון שתאונות קורות, ולא ניתן להכריח אישה לבצע הפלה. אבל עלינו לזכור שגם כפיית אבהות היא מעשה מחריד. גנבת זרע? נכנסת להריון ואת רוצה להמשיך אותו? אף אחד לא יוכל למנוע זאת ממך. הדבר ההגון היחידי שתוכלי לעשות הוא לא לערב את האב בגידול הילד ולהתמודד לבד עם המצב.

 

קורבנות למניפולציות, כוחנות, שתלטנות, זלזול וחוסר כבוד היו מנת חלקן של נשים בעבר. כנשים, עלינו להתעלות על עצמנו ולא להשתמש באותם הכלים לדיכוי וסירוס חברתי ופסיכולוגי של גברים. אנחנו חייבות לזכור שלא כל גבר הוא מטרידן או אנס פוטנציאלי, שישנם גברים טובים וחכמים, וששימוש בכוח לא מביא כבוד אלא רק שנאה הדדית.

 

 

אנחנו חייבות לזכור שהגברים הם לא האויבים שלנו והכרזת מלחמה על הגברים היא בעצם הכרזת מלחמה על עצמנו. אמנם היום אנו עצמאיות ולא זקוקות לגברים שיפרנסו או יגנו עלינו, אבל אנו עדיין זקוקות לחברות שלהם, לאהבה שלהם ולשותפות שלהם. אנחנו חייבות להמשיך להילחם בדיכוי, בחוסר צדק ובאפליה, אבל לא על ידי רמיסת זכויותיו וכבודו של הגבר. וגברים יקרים, המילים האלו תופסות גם לגביכם.

 

לפני מספר שבועות הזדמן לי לראות תוכנית מדהימה על להקת זאבים באלסקה. בראש הלהקה עמדו שני זאבים - זכר אלפא ונקבה אלפא, שהיו הזוג המלכותי של הלהקה.

 

כאשר נוצר איום מבחוץ יצאו השניים, זכר ונקבה, להגן על הטריטוריה ועל הלהקה. הם נלחמו, כתף אל כתף, כשווי ערך ושווי חשיבות למען הישרדותם של הצאצאים והחברה שאותה הם הנהיגו. בטבע יש הרבה חוכמה שאנו, בני האדם, כנראה שכחנו. רק בשיתוף פעולה בין גברים ונשים, בכבוד הדדי, באהבה וחמלה – רק כך נוכל לשרוד ולנצח.

 

לכל הכתבות, העדכונים והסקרים - כנסו לעמוד הפייסבוק של ערוץ יחסים

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
אלינור פרארה
צילום: לירון מורגנשטרן
צילום: shutterstock
פתאום נשים מנסות לשלוט ולהראות מי הבוס
צילום: shutterstock
הכרויות
כתבו לנו
מומלצים