פסח, זוגיות, מרור: איך לעבור את הסדר בשלום

אם גם אתם שואלים את עצמכם איך תשרדו את ליל הסדר הקרוב, כנראה שאתם לא לבד. אין ספק שחג הפסח המסב את כל המשפחה לשולחן אחד, מציב בפנינו אתגרים חברתיים לא פשוטים. זה מתחיל בסבתא שתוהה בקול: "איך זה שיפהפייה כמוך עדיין לא נשואה?", ומסתיים בבן דוד המתנשא שמספר להורים שלך על העסק המצליח שלו בזמן שאתה עדיין גר בבית ומחפש את עצמך. אז נכון, כולנו סובלים בליל הסדר, אבל במאמר הזה אתייחס לאלה שנמצאים בקבוצת הסיכון הגבוהה ביותר למשברים בחגים: זוגות שנמצאים במערכת יחסים רצינית.

עוד בנושא:

לכבוד החג: יתרונותיו הרומנטים של היין האדום

מי שטורח ולא פוסח, לא יחמיץ לעצמו את הזוגיות

מעבדות לחירות: כרוניקה של פרידה מזוגיות רעה

מידי חג אני עדה ליותר ויותר זוגות שמדווחים כי הם מחוסרי כוחות לקראת הסדר, ומאחלים לעצמם שאת החג הקרוב הם לא יסיימו על מדרגות הרבנות. בניגוד למה שנהוג לחשוב, כשנמצאים בזוגיות, החגים הם לא תמיד מילה נרדפת לחופש, לעיתים הם מסמלים עבודה קשה מאד בתחזוק הזוגיות. המתחים מתחילים כבר בשעות שלפני ארוחת החג, במהלך הנסיעה המשותפת. הנה לפניכם הצצה למונולוג שרץ במוח של זוג ממוצע בדרכו לארוחת החג.

היא: "אני לא מאמינה ששוב פעם אני מוותרת לו, ושגם את ארוחת החג הזאת אנחנו עושים אצל ההורים שלו".

הוא: "מה יהיה עם הפרצופים שהיא עושה? למה היא לא יכולה לעשות מאמץ קטן בשבילי ושרק הפעם נכנס יחד לבית הורי עם חיוך?"

היא: "הוא לא מעריך אותי בשיט. אני לוקחת על עצמי את כל האחריות בבית הזה. עבור מי אני כ"כ מתאמצת? אמא שלו גם ככה לא באמת מקבלת אותי ובטח גם על המתנה שקניתי יהיה לה מה להעיר".

הוא: "היא הופכת ממורמרת עם השנים. כל דבר הופך לדרמה איתה. נמאס לי כבר מההאשמות האלה שאני לא מספיק טוב ולא מספיק קשוב לצרכים שלה. מה כבר ביקשתי? שתכבד את אמא שלי?"

היא: "כמה אנרגיה שרפתי על כל הארגון לקראת החג הזה? מי ניקה את הבית לחג? מי ארגן את הילדים בערב הלחוץ הזה? ומי עזר לי? אף אחד. אוף. אני מרגישה כל כך בודדה".

הוא: "רק ביקורת היא יודעת להעביר. מה קרה לזמנים בתחילת הקשר, כשהיא העריצה אותי? כנראה שזה הפרצוף האמיתי שלה – פרצוף חמוץ".

מונולוג המחשבות הזה, שכה מוכר לזוגות נשואים, הוא לא פחות מנפיץ. מה שקורה בד"כ זה שאחד מהצדדים כבר לא יכול לשאת את הכאב ומתפרץ. מהר מאוד העניינים מתלקחים והנסיעה הופכת למריבה אחת גדולה, כאשר כל אחד מהצדדים חושב שהוא צודק.

כל אחד בדרכו שלו מנסה לגרום לצד השני להבין אותו ללא הצלחה, ובדרך הם זורקים מילים קשות שנשארות בתוך המערכת גם לאחר החג ויוצרות ריחוק. אחר כך יש שתיקה ארוכה והם מגלים שהם תקועים בפקק, כשלצידם זוגות אחרים עם פרצופים זועפים.

מהן הבעיות הנפוצות בחג?

ישנם מספר נושאים עיקריים שיכולים להביא זוגיות למשבר בחג. הראשון שבהם הוא הצורך בהתפשרות. בדרך כלל, לכל אחד מבני הזוג יש העדפה שונה לגבי צורת הבילוי המועדפת עליו לחג, מה שאומר שאחד הצדדים יאלץ להתפשר לטובת הזוגיות. וויתור שכזה עלול ליצור מרמור וכעס בקרב אחד מבני הזוג, בעיקר אם הוא מרגיש שהוא וויתר ולא קיבל מחווה של הכרת תודה בתמורה. אפשרות נוספת היא תסכול שמתגבר בעקבות סדרת וויתורים שהתרחשה אצל אחד מבני הזוג והוא "שמר בבטן", ולא העלה את התסכול שלו אל פני השטח.

הנושא השני שיכול ליצור פיצוצים הוא המתח הקיים בארוחת החג בין אחד מבני הזוג לבין המשפחה המארחת. במקרים רבים, אחד מהצדדים אינו חש בנוח בסביבה המשפחתית, אך נאלץ "ללבוש" חיוך מזויף כדי להעביר את הערב. זהו מצב עדין שגורם למי שלא מרגיש בנוח לאגור מתחים ולסבול ממחשבות שליליות. בשלב זה, כל הערה לא במקום או רמיזה פוגענית יכולה לגרום לפיצוץ לא צפוי.

אז איך בכל זאת תשרדו את החג בשלום?

הדבר הראשון והבסיסי ביותר הוא שתפסיקו לשמור בבטן. אם אתם מזהים נושא שמעורר בכם קונפליקט ומתח, השתדלו לשתף על כך באותו הרגע. אגירה של כעס מובילה להתפרצות מאוחרת יותר, וכשהיא מתרחשת - אף אחד מהצדדים לא מבין איפה הסתתר כל התסכול הזה. הצד המתפרץ לא יכול להסביר בצורה הגיונית מדוע הוא כ"כ כועס, והתחושות הקשות לא מקבלות ביטוי. הדרך הטובה ביותר להתמודד עם המצב הזה היא לשחרר קיטור בכל פעם שעולה משהו וככה לא צוברים רגשות שליליים.

כמו כן, זכרו שערב החג הוא אינו יום רגיל ויש להיערך אליו בהתאם. לפעמים, אם מקדישים חצי שעה משותפת כדי לקבל החלטות חשובות, זה יכול לחסוך המון תסכולים. שבו והחליטו: מי מטפל בנושא המתנות ומי מטפל בילדים. קחו כמה דקות וסגרו ביניכם מה כל אחד יכול לעשות. אם עד היום "זרמתם" ונתתם למה שקורה לקרות, חשבו האם זה עבד לכם או שזה רק גרם לאי הבנות ותסכולים מיותרים.

לאלה מכם שנמצאים בצד ה"מקופח" והחליטו להתפשר עבור בן או בת הזוג - גלו גדלות נפש. אם הגעתם למסקנה שלמרות ששניכם לא מסכימים על אותו דבר, אתם עדיין מוכנים לוותר וללכת עם החלטת בן או בת הזוג, תעשו לעצמכם ולו/לה טובה: אל "תרשמו" את זה ותזכירו לו את זה לאחר מכן.

אתם לא עושים טובה לאף אחד, ואל תרגישו שאתם מיוחדים או קדושים מעונים בגלל שוויתרתם על עמדתכם. מצאו את הכח לפרגן לבן או בת הזוג ממקום של שמחה ובלי התחשבנויות עתידיות בהם תזכירו לו את זה שאתם מוותרים למענו, כי זהו פתח לריב נוסף.

ולמי שקיבל את "מבוקשו" לחג: הביעו את ההערכה שלכם. אל תשכחו שלמרות שגם אתם ויתרתם בעבר וגם לכם 'מגיע', בן/בת הזוג שלכם ויתר/ה על טובתו/ה למענכם. פרגנו לו על כך מכל הלב. הוא לא באמת חייב לעשות זאת אבל הוא יעשה זאת בשמחה שוב אם תפרגנו לו בלב שלם.

חג שמח!

לכל הכתבות, העדכונים והסקרים - כנסו לעמוד הפייסבוק של ערוץ יחסים