סיכום עונת היורוליג: נא להדק חגורות
מכבי ת"א עברה עונה שלא הייתה מביישת אף רכבת הרים, ואף על פי כן ולמרות הכל היא הייתה רחוקה עבירה אחת מהעפלה לפיינל פור. מי הצטיין, למי נתגעגע ומה כנראה כבר לא יקרה? יורוליג פוסט בגרסה חגיגית
כשאוהדי מכבי ת"א בילו את ליל הסדר בסלוניקי, פסח ופיינל פור 2000, השיר שהוביל את מצעד הלהיטים היה "אחד מי יודע", כשה-אחד היה אריאל מקדונלד (אחד, אריאל, אריאל, אריאל, אריאל, אריאל, אריאל, שבשמיים...). כעת, כשעונת 2011/12 הסתיימה בדיוק בחול המועד פסח, הלהיט החדש צפוי להיות דווקא "דיינו":
עם טיפה מאמץ אפשר היה להוסיף עוד שתיים-שלוש שורות, אך העניין ברור.
מכבי ת"א עברה עונה ששום רכבת הרים לא הייתה מתביישת בה: החלפת שלוש חמישיות מהחמישייה הפותחת, פרידה מהשחקן הדומיננטי ביותר באמצע העונה, אינספור טיסות לחורים ביוגוסלביה לשעבר ולבסוף, הדובדבן שבקצפת - סדרה אלמותית מול פנאתינייקוס אתונה.
עוד? דייויד בלו הוא קלע השלשות עם האחוז הגבוה ביותר במכבי, עם 37.5 אחוזי פגיעה. הוא תופס את המקום ה-31 בלבד ביורוליג העונה, כשל-13 קבוצות היו
קלעים טובים יותר. לנגפורד הוביל את מכבי בעמודת הנקודות (10.8, מקום 14 ביורוליג) ומדד משוקלל (11.4, מקום 22 בלבד). ועם כל זה, מכבי הייתה רחוקה שריקה אחת לעבירה מהעפלה לפיינל פור.
ההבדל, וכאן כנראה נכנסת הליגה האדריאטית לתמונה, הוא בכושר שמכבי
הגיעה לכל שלב ובסגנון המשחק כמובן. בעונה שעברה מכבי הגיעה בשיא הכושר לטופ 16, פירקה את לובליאנה ורומא בקלילות בהפרשים אסטרונומים, תוך משחק לחץ על כל המגרש בהנהגת פארגו-פרקינס-אידסון.
חג פסח שמח גם באזור המגזין של ynet ספורט:
- השוע(ר)ל מברלין: הכירו את דן טפר
- שרון דוידוביץ' עושה לכם סדר ספורטיבי
- "הילד שהפך לאגדה" - פרק מהביוגרפיה של מסי
אילו דורון פרקינס נפצע, אך ג'רמי פארגו לא היה הולך, דיינו
אילו פארגו כן הלך, אך צ'אק אידסון לא היה בורח, דיינו
אילו אידסון כן ברח, אך לא הוחלט להוסיף אדריאטית, דיינו,
אילו הוחלט להוסיף אדריאטית, ולא ללכת על רכז NBA, דיינו
אילו הלכו על רכז NBA, ולא הוסיפו את קית' לנגפורד לאחר פתיחת העונה, דיינו
אילו הוסיפו את לנגפורד לאחר פתיחת העונה, וההשבתה ב-NBA לא הייתה מסתיימת, דיינו
אילו ההשבתה ב-NBA הסתיימה, ולא בחרו בדמונד מאלט כמחליף, דיינו
אילו בחרו במאלט כמחליף, ולא קיבלו עונה חלשה מגיא פניני וסופו, דיינו
מכבי ת"א 2011/12 - כל המספרים
| קטגוריה | ממוצע | מיקום עונתי | ממוצע בשלב הבתים | טופ 16 | הצלבה |
| נקודות | 76.3 | 8 | 79 | 71.2 | 77.2 |
| % ל-2 | 52.1 | 5 | 54.4 | 47.9 | 52.6 |
| % ל-3 | 34.6 | 11 | 34.4 | 35.3 | 34.1 |
| % ל-1 | 72.3 | 16 | 71.2 | 81 | 65.2 |
| % מהשדה | 49.4 | 6 | 50.8 | 48 | 48.4 |
| ריבאונד | 34.1 | 9 | 36.2 | 33 | 31.4 |
| ריב' התקפה | 10 | 10 | 9.8 | 9.3 | 11 |
| אסיסטים | 13.4 | 13 | 15 | 11 | 13.2 |
| איבודים | 13 | 9 | 13.4 | 12.7 | 12.4 |
| מדד | 81.2 | 7 | 89.4 | 75.8 | 71.4 |
הסיכום של בלאט
דייויד בלאט: "מה היה חסר לנו? דיאמנטידיס"
רפאל נאה
מאמן מכבי ת"א קיבל מחמאות על הפייט שנתן לפאו, כולל מאוברדוביץ', אבל את הפיינל-פור הוא יראה בטלוויזיה. "נפלנו מהם בצורה הכי מינימלית. לא הגענו לקצה האפשרי, רק כמעט"
M-V-P
המצטיין בעונה הזו, שנה שניה ברציפות, הוא ללא ספק דייויד בלאט. המאמן הצהוב התמודד עם ים של קשיים, ועם סגל שהיה זקוק ללא מעט מאמץ כדי להסתיר את הבעיות שבו. לדוגמה, מוסר האסיסטים המצטיין של מכבי העונה תופס את המקום ה-27 בלבד בטבלת מוסרי האסיסטים ביורוליג, כשללא פחות מ-17 קבוצות היו מוסרים טובים יותר.
דייויד בלאט. ה-MVP של העונה(צילום: עוז מועלם)
יורוליג פוסט
אתם עוד תספרו לנכדים שלכם
יוני לב ארי
מכבי ת"א ופנאתינייקוס ייצרו לנו סדרה שתיכנס להיסטוריה, והצהובים, בצורה כל כך מכביסטית, הראו שהם לעולם לא מוותרים. סוגרים עונה פחות מוצלחת, אך הרבה יותר מרשימה
זה כל השוני
מצד אחד, העונה הזו דומה באופן מפחיד לקודמתה. מצד שני, מדובר בשתי עונות שונות לחלוטין. נתחיל בדמיון: הפסד חוץ במחזור הפתיחה, כשלאחריו הגיעה ריצת ניצחונות (השנה רק חמישה), הפסד בקרב מול ברצלונה על הבכורה בטופ 16, הפסד בפתיחת ההצלבה, ניצחון במשחק השני בחוץ וניצחון במשחק השלישי - בבית.
סופו מסתיר שחקן מקבוצה אלמונית במשחק בליגה האדריאטית(צילום: ראובן שוורץ)
עייפים אך מרוצים
בלאט: "מכבי ת"א עומדת בכל המטרות שלה"
מור שאולי
הצהובים חזרו ארצה אחרי ההדחה מהיורוליג, המאמן סירב להתייחס לאי ההעפלה לפיינל-פור כאל כישלון: "אין מה להתבייש מההופעה שלנו באירופה". גיא פניני: "מגיע כל הכבוד לפנאתינייקוס, אבל היינו צריכים לסיים את הסדרה בהיכל נוקיה"
העונה, עייפים ומותשים מהטיולים מסביב לעולם, הצהובים הגיעו להצלבה בכושר הכי פחות טוב העונה, נוצחו פעמיים מול ברצלונה ופעם אחת מול קאנטו, כשגם במשחק הבית מול ז'לגיריס היה צורך בקאמבק מרשים כדי לנצח. על הדרך הגיעה עזרה מקבוצות אחרות ומכבי עלתה להצלבה. היה כאן לא מעט מזל.
ג'ורדן פרמאר. מי מוכן לוותר על שחקן כזה?(צילום: ראובן שוורץ)
מפרמאר ועד אוחיון
מכבי של שלב הבתים נהנתה מאחד הרכזים הטובים שידעה היבשת לאחרונה - ג'ורדן פרמאר, שהשתלב בצורה פנטסטית במערכת של בלאט ונראה היה כמו מכביסט מלידה. ניתן רק לדמיין ולחשוב להיכן היו מגיעים הצהובים אם פרמאר היה נשאר עד לסיום העונה.בסדרת רבע הגמר, במיוחד לאחר המשחק הראשון, לקח (או קיבל) אוחיון את המושכות של הקבוצה, וכך קיבלנו עוד לולאה ברכבת ההרים של העונה הזו - שלב בתים מצוין (עד שפרמאר עזב), טופ 16 עם משחק קבוצתי חלש והצלבה טובה מאוד. פרטים נוספים - בטבלת סיכום העונה בעיקר בעמודת האסיסטים.
יוגב אוחיון. גם דיאמנטידיס הרגיש את נחת זרועו(צילום: ראובן שוורץ)
מהפך כחול-לבן
שלושת השחקנים שהובילו את קטגוריית הישראלים בעונה שעברה, בלו, פניני וליאור אליהו, נשארו גם השנה. לפחות על הנייר. אך היחיד שבאמת התייצב היה בלו, שאף שדרג מעט את המשחק שלו, ואליו עוד נגיע בהמשך. פניני ואליהו, שקלעו בעונה שעברה למעלה מ-18 נקודות בממוצע, הידרדרו ל-13 בלבד העונה.המזל של מכבי הגיע מכיוונו של אוחיון. כשהוא חתם במכבי, היו רבים שחשבו שהוא יהפוך לאלישי כדיר/דרור חג'ג'/יניב גרין הבא (יש עוד הרבה דוגמאות כאלו). אך למזלו של אוחיון דייויד סטרן העלים מהסביבה את פרמאר, בלאט את תיאו פפאלוקאס, וכך לא נותר רכז אחר.
החבורה בצהוב. אירופה נגמרה בטעם חמוץ-מתוק(ראובן שוורץ)
לזכותו של אוחיון ייאמר כי הוא לקח את ההזדמנות ביותר משתי ידיים, והציג יכולת נפלאה, במיוחד ברגעים הבאמת חשובים - משחקים מספר 2 ו-3 בהצלבה, ובכמה רגעים דרמטיים במשחק החמישי, כולל שתי השלשות הנפלאות במהלך הקאמבק הראשון ברבע השלישי. מה הלאה? זו כבר אניגמה. נמתין ונראה.
הכי קל להגיד שמכבי טעתה כשהחתימה את פרמאר, בידיעה שהוא עלול לעזוב במהלך העונה. הבעייתיות כאן היא בעובדה שמדובר ברכז - העמדה החשובה ביותר במגרש: כשקבוצה רגילה לקבל מהרכז שלה למעלה מ-30 דקות פרקט, ולפתע הוא נעלם, קשה מאוד להתגבר על זה. אך בואו נראה אתכם מוותרים על רכז ברמה של פרמאר, ולו לחודשיים בלבד.
דייויד בלו. סיומה של קריירה מפוארת?(צילום: AFP)
כבר מתגעגעים
ועוד מילה על בלו. הפורוורד הצהוב רמז לאחרונה (אולי אפילו יותר מכך) שהמשחק באתונה היה האחרון שלו ביורוליג. 117 הופעות רשם בלו (לשעבר בלות'נטל) במדי מכבי ביורוליג, כשהוא הולך ומשתבח עם השנים, ומוסיף למשחק שלו כלים חדשים. אך מעבר לכל, הוא בעיני הקלע האבסולוטי הישראלי הטוב ביותר שהיה כאן מאז דורון ג'מצ'י. מעבר לקושי להתגבר על עזיבה שלו, יהיה קשה להתגבר על הגעגועים. וויל מיס יו, דייויד.ועוד מילה אחרונה - על השיטה. אוהדי מכבי ת"א ופנאתינייקוס נהנו בשבועיים האחרונים מסדרה נפלאה, כשבמקביל גם אוהדי סיינה ואולימפיאקוס הרוויחו אחלה סדרה, ואפילו אלו של בילבאו וצסק"א התענגו על לא מעט דקות. אין מה להגיד, לשיטת הפיינל פור יש את הקסם שלה. אך תארו לעצמכם שמכבי היתה עוברת את פאו, ומשחקת עכשיו סדרה של הטוב מחמישה משחקים מול צסק"א מוסקבה?
אפשר בקלות לקצר את העונה הסדירה, לבטל את הפיינל פור ולייצר עוד שתי סדרות, כשאני אפילו מעז ומציע סדרה של הטוב משבעה משחקים בגמר. אוהדי הקבוצות ירוויחו הרבה יותר מאשר בעוד שני משחקים באחת מערי אירופה. אבל זה כנראה לא יקרה בקרוב... נתראה בשנה הבאה.
לפנייה לכתב/ת 
מכבי תל אביב
צילום: ראובן שוורץ
מומלצים
