שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    צילום: HBO
    "משחקי הכס" 2, פרק שני: תנו לגברים לבכות
    מור אלזון עוד לא התאוששה מהפרק הראשון והשובניסטי של "משחקי הכס 2" וכבר גילתה גברים שמתאמצים להיות זכרים קשוחים בפרק השני. אז למה להלביש אותם בשריון ברזל עבה ומחוספס? תנו להם לבכות, זה יעשה להם יותר טוב
    קשה להיות גבר לוחם, להיות חזק ומוביל, לא להישבר, להראות נחישות, מבט נועז, לקלל בקולי-קולות ולא בגלל שהבוהן שלך נצבטת בשריון. אם נשים מקומן במטבח, במיטה ובעוד מקומות שקל יהיה לתפוס אותן מאחור, מקומם של הגברים הוא תמיד מקדימה, והם אלה שגם, לרוב, חוטפים את הכדור הראשון. לרחם עליהם? אולי.

     

    עוד כתבות על העונה השנייה של "משחקי הכס" ב-ynet:

    ביקורת הפרק הראשון בעונה החדשה: אשה חזקה? תתפשטי

    משחק הכיסאות: מאחורי הקלעים של 'משחקי הכס'

    רוקדים עם דרקונים: על ספרי "משחקי הכס"

     

     

    פרק שני בעונה שנייה של "משחקי הכס" (ה' ב-22:00, yes Oh HD), ונדמה שמצבן של הנשים הולך ומחמיר - המלכה סרסיי מגלה שכתר ותואר לא נותנים לה כוח, ובעצם היא עשתה טעות בפרק הקודם שחשבה שכוח זה כוח. חאליסי, שרואה איך היא מאבדת את בני עמה ואת שפיותה אט-אט, מתפקדת כאם רחמניה ושאר הזונות שמסתובבות עירומות ממשיכות למלא את צרכי הגברים. בקיצור, עולם כמנהגו נוהג.

     

    ואם אנחנו אמורים ללמוד עד כמה הנשים בסדרה חזקות וכמה הן שולטות, אז למה להראות עד כמה הן מאבדות שליטה, לא מבינות, לא יכולות בלי גבר שיכוון אותן, או בקיצור לא מסוגלות לתפקד בלי איבר מין גברי לצדם (או בתוכן)? אבל אולי אלו השאלות הלא נכונות לשאול.

     

    "משחקי הכס". למי יש חרב גדולה יותר? (צילום: HBO) (צילום: HBO)
    "משחקי הכס". למי יש חרב גדולה יותר?(צילום: HBO)

     

    חמישה טוענים לכתר עושים את דרכם לכיוון כסאו של המלך בארת'יון, עליו יושב כרגע ג'ופרי המסכן - מתנהל מתוך רגשנות יתר, תחושות שנאה וככל הנראה חרדת פין איומה שהרי הוא בן עשרה וסביבו גברים מפותחים וחזקים שכבר ידעו אישה או שתיים וגם כמה דקירות סכין - בקיצור, גברים אמיתיים. איך יוכיח שהוא גבר-גבר? יסטור לאמו המלכה, ישלח את חייליו לרצוח תינוקות חפים מפשע ויחפש אחר נצר נוסף למשפחת סטארק, עוד אישה-ילדה שמסתתרת תחת אישיות גברית.

     

    גם סטאניס בארת'יון, אחיו של רוברט, נמצא בדילמה, רואים לו בעיניים שכל מה שהיה רוצה זה לשבת בכסא הנוח שלו, שיגישו לו אוכל ושתייה, שאולי יעשו לו מסג' ברגליים ויניחו לו לנפשו. אבל הכתר קורא לו, או יותר נכון מליסנדרה קוראת לו ומכריחה אותו להוכיח את גבריותו, לדרוש את מה שמגיע לו ולהפוך למלך.

     

    אבל ת'יאון גרייג'וי הוא זה שצריך לעבוד הכי קשה ולהוכיח לאבא שלו שהוא שווה משהו, להראות שהוא גבר בגברים, לוחם אמיץ שבילה את רוב שנות התבגרותו רחוק מהבית רק כדי לקצור את פירות הגבריות ולחזור הביתה עם סמלי כבוד. הבעיה היא שאת אבא שלו זה לא ממש מעניין.

     

    שריון במקום גבריות

    הנה שלושה גברים שמפחדים להודות שממש לא מתאים להם להיות חזקים, אבל מחוייבים מתוקף המציאות הפטריאכלית להוכיח את עצמם. כאן נכנסות הנשים לתמונה ומסתבר שהן שם כדי לעזור לגברים להוכיח את עצמם. לא נשים חזקות העומדות לבדן מול קהל גברי, מוכיחות שהן חכמות ויודעות להוביל, אלא נשים מספיק חזקות כדי לשאת על עצמן את עול הגברים, אחרת איך יוכיח בן טיפש עשרה שהוא חזק? אם הוא יכה את אחת הזונות בבית הזונות היוקרתי היא פשוט תשב עליו, אבל אם יכה את אמו בעלת התואר "מלכה", מיד יתמלא בכוחות על.

     

    זה השריון שלך או שאתה סתם לא בטוח בגבריות? (צילום: HBO) (צילום: HBO)
    זה השריון שלך או שאתה סתם לא בטוח בגבריות?

     

    כך תפקידן של הנשים הולך ומתייצב, מאחורי הגבר שלידן. אפילו מליסנדרה, המכשפה הג'ינג'ית שיש לה כוחות מיוחדים, משליכה את עצמה על סטאניס, מבטיחה לו בן זכר ומוצאת את עצמה שוכבת על הגב ברגליים פשוקות. כן, היא נורא רוצה להגיע לבית המלוכה, וכן היא מאד ערמומית, אבל לא בטוח שהיא תצליח לעשות את כל הדרך לשם.

     

    ושאר הזונות? טוב הן שם כדי לגרום לגברים להרגיש טוב. אם הם לא מצליחים לשלוט בשדה הקרב, אז לפחות בתנועות האגן. הדוגמה המובהקת בפרק השני היא דמותו של גרייג'וי. מול הגברים הוא מנסה להיות חכם, להציע עזרה טקטית, לקדם את עצמו ולזכות בחסד אביו, ומול הנשים, הוא לא צריך לעשות כלום חוץ מלשלוח ידיים ולדבר בגסות.

      

    אבל דווקא במקרה של משפחת גרייג'וי, נכונה לנו הפתעה: באלון, אביו של ת'יאון, לא ממש משחק לפי הכללים וממנה אישה לפקד על אנשיו ולשלוט ביד רמה. שניה אחרי שת'י'און דוחף אצבעות למכנסייה, הוא מגלה שמדובר באחותו, יארה, שעקפה אותו בסיבוב בדרך לראש המשפחה.

     

    ולא רק בבית משפחת גרייג'וי יש התחשבות בנשים, גם סמואל טארלי, אחד מאנשי המשמר ומחבריו של ג'ון סנואו, מתגלה כגבר רחום (אם כי נשי במקצת במראהו החיצוני - הרי אי אפשר להיות מושלם וגברי) כשהוא מרחם על גילי, אחת מבנותיו של קראסטר, שלא ברור אם רק חלק מחבורת הסוטים, או עומד בראשם עם רקורד של אחד שמתחתן עם כל בנותיו שיולדות לו עוד ילדים - מה שנקרא, הכל נשאר במשפחה.

     

    שחרר ג'ופרי, שחרר (צילום: HBO) (צילום: HBO)
    שחרר ג'ופרי, שחרר

     

    ועוד נקודת אור אחת קטנה, שהולכת ומתבהרת כאחת הדמויות המבריקות של הסדרה נמצאת בטיריון לאניסטר, שאמנם לא טומן ידו בצלחת כשזה מגיע לזלזול בנשים, אבל מראה סימנים של חמלה ודאגה לחצי הנשי שמטפלת בו, אמנם הרגשנות והחיבה מסתתרות עמוק מתחת לערמומיות ולחתירה תחת בית המלוכה, אבל יש שם משהו.

     

    ועוד משהו קטן לסיכום - "משחקי הכס" בעונתה הראשונה היתה פלא חדש, שש שנים של עבודת תסריטאות מבריקה, ניסיון מוצלח להעביר את הכתוב אל המסך ובלי להשמיט יותר מדי מידע. עבודה לא פשוטה, אבל כזו שבאה על שכרה עם
    פרסים, ביקורות מהללות ועוד ועוד. אבל אז באה העונה השנייה אחרי תקופה של ציפיות, כסיסת ציפורניים והמון מעריצים, ואמנם מדובר רק בפרק השני, אבל משום מה נדמה שמתחילים להיווצר בקיעים בשלמותה של הממלכה האדירה של "משחקי הכס". יותר מדי עלילות קטנות מפוזרות על פני פרק אחד, נתלות בהקשרים כמעט מאולצים, נקווה שזה ישתנה עם הזמן, מקסימום תמיד יהיו לנו את קטעי הסקס שיעירו אותנו באמצע.

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: HBO
    ת'יאון גרייג'וי ב"משחקי הכס" 2. גבר גבר בשריון פלדה. תנו לו לפרוק את זה בבכי
    צילום: HBO
    לאתר ההטבות
    מומלצים