מניעת המטס: תגובה מוגזמת או פעולה הכרחית?
מבצע הבלימה הוגדר כהצלחה, אבל דיפלומטים עדיין חלוקים בדעתם על יעילותו. "אני מתבייש כשאני רואה שוטרים מול סבתות מאירופה", אומר אלון ליאל, ומנגד צבי מזאל טוען: "הם לא פרו-פלסטינים אלא אנטי-ישראלים". ומה דעתכם?
מבחינה מבצעית, הפעולה הישראלית לסיכול המטס הפרו-פלסטיני הוגדרה כהצלחה: ההיערכות מול חברות התעופה הייתה יעילה; המגעים הדיפלומטים מול מדינות המוצא של הפעילים צלחו; רבים נותרו על הקרקע ואלה שבכל זאת המריאו, נבלמו הרחק מעיני המצלמות והניבו מינימום סיקור תקשורתי מחוץ לגבולות ישראל. אבל מנגד, לגבי אופי הפעולה, היעילות שלה לטווח הארוך וההשפעה התדמיתית שלה - יש עדיין חילוקי דעות בקרב גורמים ישראליים בתחומי הדיפלומטיה וההסברה.
המטס הפרו-פלסטיני - כתבות אחרונות ב-ynet:
- המטס לא המריא: עשרות פעילים בכלא השב"חים
- מצרפת לבית לחם: "שמחה שהגעתי לפלסטין"
- צפו: שוטרים קרעו שלטים לפעילי שמאל בנתב"ג
- שאל שוטר סמוי "איך מגיעים לבית לחם" - ונעצר
- נוסעים עוכבו בנתב"ג; צפו בהפגנה בפריז
כך, למשל, אלון ליאל, מנכ"ל משרד החוץ לשעבר, טוען כי חש בושה נוכח מאות השוטרים שצבאו על נתב"ג. מנגד, צבי מזאל, שלחם בדה-לגיטימציה כשגריר ישראל בשבדיה, מסביר כי מניעת הכניסה של הפעילים שוללת את הלגיטימציה שמחפש מחנה הקורא להשמדת ישראל.
המטס סוכל כבר בנמלי התעופה באירופה, ובסופו של דבר הגיעו לישראל רק 78 פעילים - וכניסתם סורבה. כמה מהם גורשו ואילו רובם נעצרו ונלקחו למתקן המעצר גבעון שליד רמלה. פעילים בודדים הצליחו לחמוק מכוחות הביטחון וההגירה של ישראל והצליחו להגיע לבית לחם.
ליאל, שכיהן בעבר גם כשגריר ישראל בטורקיה ובדרום אפריקה, אומר בשיחה עם ynet: "כאזרח אני מתבייש כשאני רואה את נתב"ג מלא שוטרים ושוטרות בשביל כל מיני סטודנטים וסבתות מאירופה, שבסך הכול רוצים להניף שלט בעד מדינת פלסטין. גם אני בעד מדינה פלסטינית, וגם אני חושב שמדינה לפלסטינים היא פתרון טוב לאופייה היהודי והציוני של המדינה. אני לא מבין מה האסון. מה הפחד מהאנשים האלה?".
לגבי הטיפול הנחוש בפעילי המטס בנתב"ג, ליאל חושש שדברים יצאו מפרופורציה. "מצד אחד, מדינת ישראל מצטיינת בנטרול אירועים מהסוג הזה, ולמעשה מאז המשט הראשון לעזה, המדינה יודעת להתמודד מצוין", הוא אומר. "אבל אני רוצה להיות שונה מהמדינות שבהן אי אפשר להגיע עם שלט מחאה לשדה התעופה. לא משמח אותי שהייתה כאן הצלחה לוגיסטית מסחררת. זה לא סוג פעילות שהייתה עולה בחיי אדם אם הייתה מצליחה. הרמיסה ברגל גסה של הזכות לומר 'אני בעד מדינת פלסטין', היא מוגזמת ולא דמוקרטית".
צבי מזאל, שכיהן בין היתר כשגריר ישראל בשבדיה ובמצרים, חולק על הנחת הבסיס של ליאל. לטענתו, יש להבדיל בין פעילות פרו-פלסטינית לבין פעילות אנטי-ישראלית. "טוב עשתה ישראל שהתכוננה לקבלת הפנים הזו ודאגה שהפעילים לא ייכנסו אליה", הוא אומר. "צריך להבין שמדובר בפעילים שאין להם שום כוונה לעודד שלום, אלא רק להשמיץ,
לפגוע ולגרום לבידודה הנוסף של מדינת ישראל".
מזאל משוכנע שהמטס הוא יוזמה משותפת של גורמים פלסטיניים שחברו לפעילי שמאל קיצוני מאירופה ומצפון אמריקה: "לצִדם יש סטודנטים תמימים שלא מבינים את מהות הסכסוך, לא את האיסלאם ולא את המטרה שלשמה גררו אותם לכאן: לפגוע במדינת ישראל. מדובר ב-1,200 עד 1,500 איש שיכול להיות שבתחילה היו מתגודדים בשדה התעופה, ואולי לא, ואחר כך היה באפשרותם להיכנס לשטחים ולתדלק את התעמולה. אנחנו, כרגיל, נהפוך לרוצחים ולמשמידי העם הפלסטיני. אני עוקב אחרי התנועות הללו יום-יום, וישראל מנעה כאן נזק פוטנציאלי גדול".
לדבריו, ההישג הגדול ביותר בהתנהלות מול פעילי המטס הוא מזעור הסיקור התקשורתי העולמי. "המהלך שלהם סוכל והוא נשאר חסר עניין. אם פעולה כזו לא מתפתחת למהומות, אז העיתונות זונחת אותה מהר מאוד", הוא אומר. "הרי כל הפגנה קטנה בגדה שיוצאת משליטה גוררת כותרות בכל העולם. אז מה היו משיגים 1,500 אזרחים זרים שלוקחים חלק במהומה ואחר כך טוענים שישראל פוגעת בזכויות אדם והורגת ילדים? זה היה נותן להם המון חומר, עוד תמונות, עוד כותרות, ועוד דלק לרמאות הערבית בתמיכת השמאל האירופי כשלצדו התמימות האירופית. זה שילוב מסוכן מאוד למדינת ישראל".
Read this article in English
לפנייה לכתב/ת 
