שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    דור שלישי: השפעת הטראומה על תפיסת הזוגיות
    כדי לבסס קשר אינטימי צריך לקחת סיכונים רגשיים ובהמשך גם פרקטיים. רבים מבני הדור השלישי גדלו בסביבה שלא עודדה תקשורת רגשית, והם נאלצו להבין לבד איך להפגין חום ואיך לשתף ברגשות. ד"ר דני דרבי ותמר פודולי על חיים בצל הטראומה המשפחתית

    "קוראים לזה העברה בין דורית, או במילים פחות מסובכות – סבתא הייתה בשואה, זה השפיע על אימא שלי, ודרך ההתמודדות שלה השפיעה עלי. סבתא יצאה מאושוויץ בחיים. היה לה מספר על היד ואבן גדולה בלב. היא איבדה את כל משפחתה והגיעה לארץ ישראל צעירה, חסרת כל, ומלאת זיכרונות מסויטים. אימא שלי למדה בגיל צעיר ש'ילד טוב משאיר צלחת ריקה', ואם נשאר אוכל בצלחת, תגובות נוסח 'את ילדה רעה, כשתחזרי הביתה היום אולי לא אהיה בחיים, אתלה את עצמי בגללך'. לא אחרו לבוא.

     

    "האיום אמנם לא התממש, אבל הנזק נעשה. סבתא הייתה אשה לא יציבה בנפשה, שהאמינה שדרך פעולתה בעולם שומרת עליה ועל אימי כך ששוב לא יקרה אסון. היא הייתה דואגת שדבר לא יאונה לביתה, וכך למשל, כאשר היו ילדים מתנכלים לאימי, הייתה סבתא מגיעה לבית הספר ומכה אותם. זה כמובן הוסיף על תחושת השוני והבושה שממילא כבר חוותה אימי בצעירותה".

     

     

    חיים חדשים

    ניצולי השואה עלו לארץ ישראל לאחר המלחמה. בארץ נאלצו להתמודד עם קשיים של מדינה בתחילת דרכה, מוכת מלחמות, עוני ודלות. ואם לא די בכך, ה"צברים" ביקרו את הניצולים על כך שהובלו "כצאן לטבח" ולא התנגדו לגרמנים. המסר שהועבר היה שהם צריכים להתבייש ואין לגיטימציה לדבר על הזוועות שעברו.

     

    למרות הקשיים הצליחו רוב ניצולי השואה לבנות את חייהם מחדש, אולם ההתמודדות גבתה מחיר יקר מהם וממשפחותיהם. רבים מניצולי השואה חוו דיכאונות וחרדות, חלקם הגיעו לאשפוזים פסיכיאטרים, וחוויות אלו השפיעו באופן ישיר גם על ילדיהם.

     

    בשנות השמונים והתשעים של המאה העשרים דובר על "דור שני לשואה", ילדים להורים שניצלו מהתופת. אותם ילדים גדלו והיום הם הורים ואפילו סבים, והילדים שלהם, היום בשנות העשרים והשלושים לחייהם – הם הדור השלישי. חלק מילדי ה"דור השלישי", הצברים ילידי הארץ, ממשיכים לסבול מהשלכות השואה.

     

    ילדי הניצולים גדלו בצל תפיסות שאימצו הוריהם ששרדו את הזוועות, כגון: 'העולם מסוכן', 'צריך תמיד להיות מוכן לרע מכל' או 'אסור להאמין לאנשים'. רבים חוו אשמה על כך שהם מרשים לעצמם ליהנות ולשמוח, ונשאו עמם תחושה של פגימות ושוני מול החברה הצברית החזקה והמחוספסת, שלא קיבלה בקלות את הניצולים ומשפחותיהם.

     

    היפוך תפקידים

    מבחינת המבנה המשפחתי, משפחות אלו מאופיינות בהיפוך תפקידים. רבים מבני הדור השני היו "ילדים הוריים" שחששו להכאיב להורה שעבר בחייו כה הרבה, או פחדו שלא יוכל לעמוד בעוד חוויות קשות. ילדים אלו לא זכו למעשה לחוות ילדות רגילה, ורבים מהם חוו אשמה עזה כשלא הצליחו להגן על ההורה מהעולם או מעצמם.

     

    התפיסות שלמדו מהוריהם, רגישות היתר שהיו צריכים לפתח כדי לספק את צרכי ההורה ולשמור עליו, תחושת השוני מהסביבה, האשמה וקשיים נוספים שהתמודדו עמם כגון בעיות נפשיות של ההורים, הפכו את בני הדור השני לפגיעים יותר לפיתוח קשיים והפרעות שונות. בקרב בני הדור השני מדווח רבות על חרדות, דיכאונות, קושי בשיתוף ברגשות ובאינטימיות, וקושי בניהול כעסים ומשברים.

     

    כמו בדור השני, גם בדור הבא המשיכו להתקבע דפוסים נוקשים המגדירים מה "אסור" ומה "מותר" לעשות, על מנת לשרוד בעולם. דפוסים אלו הם למעשה תפיסות על העולם ועל העצמי שהתקבעו באופן כה חזק, עד כי האדם האוחז בהן מאמין כי הן האמת הבלעדית ואינו מבין איך אפשר לראות את המציאות בצורה שונה.

     

    החרדות עברו לבני הדור השלישי

    ילדים שגדלו בבתים שהיה בהם קושי לתקשר ולדבר על הרגשות, חרדה מפני איומים וסכנות הקיימים מחוץ לבית, דאגנות ופחד מהעתיד, עלולים להפנים תפיסות אלו. כתוצאה מכך, בני הדור השלישי עלולים להיות פגיעים יותר לחרדות, דיכאונות, בעיות פסיכוסומאטיות, הפרעות אכילה או דפוסי התנהגות ורגש אחרים שעשויים לפגוע בהתנהלותם בתחומי חיים חשובים, או יגרמו למצוקה רגשית עזה גם אם תפקודם כלפי חוץ נראה תקין.

     

    אחד התחומים העלולים להיפגע בקרב בני הדור השלישי הוא תחום הזוגיות. כדי לבסס קשר אינטימי צריך לקחת סיכונים רגשיים ובהמשך גם פרקטיים. רבים מבני הדור השלישי גדלו כאמור בסביבה שלא עודדה תקשורת רגשית, והם נאלצו להבין לבד איך להפגין חום, איך לשתף ברגש וכן הלאה.

     

    היזרקויות בין ריחוק יתר לקרבת יתר, ציפיות מופרזות, התפרצויות ועוד, עלולים להתרחש ולהקשות על בניית מערכת יחסים טובה ושמירה עליה. גם דפוסים כלליים יותר, שאינם נוגעים דווקא לאינטימיות, עלולים להשפיע עליה. כך למשל, דיכאון או חרדות אצל אחד מבני הזוג ישפיעו על הפרטנר ועל הזוגיות באופן כמעט בלתי נמנע. איכות הזוגיות עלולה להיפגע, והיא אף עלולה להסתיים כשהצד השני יחליט שזה "תיק גדול מדי" עבורו.

     

    סכמה תרפיה

    קיימות מספר שיטות טיפול שיכולות לסייע לבני הדור השלישי החווים קשיים מהסוג שתואר כתוצאה מהמבנה המשפחתי בו הם גדלו. אחת השיטות היא 'סכמה תרפיה', שיטת טיפול שפותחה על ידי הפסיכולוג ג'פרי יאנג בשנות ה-90. זהו טיפול בו מזהים ומגדירים דפוסים בעייתיים המלווים את האדם לאורך חייו, מבינים מה בהיסטוריה של האדם הוביל להיווצרותם, כיצד המשיכו להתפתח ולהתחזק עם השנים, ואיך הם פוגעים באיכות חייו.

     

    בעזרת הבנה רחבה ועמוקה של דפוסים אלו ועבודה עקבית ומעמיקה על כל דפוס בפני עצמו, תוך שימוש במגוון טכניקות טיפוליות (כגון תרגילי זיכרון חווייתיים, עבודה על דפוסי חשיבה בעייתיים ושינויים התנהגותיים), ניתן לשפר לא רק את התפקוד אלא גם את איכות חייו של האדם.

     

    בהקשר הזוגי, 'סכמה תרפיה' מאפשרת לראות אילו דפוסים פוגעים במערכות היחסים הזוגיות של האדם, ומאין הם הגיעו. במישור אחד, האדם לומד לזהות דפוסי חשיבה מוטעים ולשנות התנהגויות נלוות. לדוגמה, אישה שחושבת: "הוא רוצה לעזוב אותי", כשהגבר שהיא יוצאת איתו לא חוזר תוך מספר דקות להודעה שלה, ובתגובה שולחת הודעה זועמת - תלמד שקיימות סיבות נוספות לכך שטרם השיב (למשל, הוא עסוק בדבר אחר) ותתבקש לאמץ תפיסות עולם אחרות ודפוסי חשיבה חדשים.

     

     

    במישור אחר, יזוהו תפיסות עמוקות יותר של המטופל ומקורן. לדוגמה, חקירה לעומק תגלה כי התפיסה של מטופל לפיה: "אני אדם רע אם אני חושב על עצמי יותר מעל אחרים", נוצרה עקב האשמות מצד אימו, על כך שאינו מעריך את המאמצים וההקרבות שהיא עושה עבורו.

     

    כשמדובר ברגש, אין די בעבודה שכלתנית, ולכן 'סכמה תרפיה' כוללת גם תרגילי דמיון בהם המטופל "נוסע בזמן" אל חוויות עבר שעצבו את תפיסותיו. בתרגילים אלו הוא חווה את הרגש שהרגיש אז ואת המחשבות שחשב בזמנו, ונעשית עבודה שמטרתה לשנות את הרגש בזיכרון, כשהמטרה היא שבסופו של דבר, השינוי הרגשי יתבסס ויתקבע גם בחיי היומיום ולא רק במסגרת הטיפול.

     

    לכל הכתבות, העדכונים והסקרים - כנסו לעמוד המעריצים של ערוץ יחסים בפייסבוק

     

     

    • ד"ר דני דרבי מנהל את מרכז קוגנטיקה - המרכז הישראלי לטיפול קוגנטיבי-התנהגותי וטיפולים מבוססי מחקר.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: shutterstock
    אנשים לא מודעים להשפעה המשפחתית על מצבם הנפשי
    צילום: shutterstock
    הכרויות
    כתבו לנו
    מומלצים