ביקיני בארץ הקודש: כך מייח"צנים את ישראל
יעדי נופש בעולם שנהנים מקהל תיירות שמרן או דתי, משתמשים בפרסום נועז ובוטה כי ליצור דימוי רענן - ולמשוך מבקרים מסוג אחר. בישראל עשו זאת בחוף הים, בלאס וגאס זה נגמר בשני גברים במיטה. מאחורי הקלעים של פרסומות התיירות המצחיקות
התיירות העולמית הינה אחת מהתעשיות הגדולות בעולם. מדי שנה, למעלה מ-900 מיליון אנשים נוסעים ברחבי העולם, ומוציאים בממוצע כ-1,000 דולר בכל נסיעה. במאמץ להתחרות על כיסם וליבם של התיירים, מדינות ויעדי תיירות שונים משקיעים מאמצים רבים בשיווק המוצר התיירותי שלהם. בניסיון לייצר דימוי מושך וייחודי, לעיתים באים לעולם מסעות פרסום מפתיעים, מצחיקים ואפילו הזויים.
- הפרסומת הסקסיסטית ל-2011: "הצטלמי בחזייה"
- אושר חוק הדוגמניות: אנורקטיות - לא בפרסומות
- סופרבול - ליל הפרסומות הגדול
מה שקורה בווגאס, נשאר בווגאס
העיר לאס וגאס הינה אחד מיעדי התיירות הפופולאריים בארצות הברית, ומדי שנה העיר מושכת כ-40 מיליון תיירים. במקביל לעלייה של מספר המשפחות המבקרות בלאס וגאס, העיר מנסה לשמור דווקא על הדימוי הפרוע והנועז שלה, ובכך למשוך תיירים המחפשים חוויה פחות שגרתית.
מתוך שאיפה זאת נולדה במהלך שנות ה-2000 הסיסמא: “Whatever happens in Vegas stays in Vegas” - מה שקורה בווגאס נשאר בווגאס. סיסמא זאת רומזת, ולא באופן עדין במיוחד, כי וגאס הינה מקום לחוויות פרועות אשר אין ברצונך שאנשים אחרים ידעו עליהן. אחד מסרטוני הפרסומות שליוו את הקמפיין נקרא "יום שבת בבוקר"; הסרטון, אשר צולם והופק באופן המינימליסטי ביותר, מצליח דווקא מתוך הפשטות הזאת להעביר את המסר של עיר החטאים בה הכל אפשרי.
הקהל הדתי שמר אמונים בשנות האינתיפאדה
יעד תיירות נוסף אשר מתקיימת בו סתירה בין קהלי היעד השונים הוא לא אחר מאשר ישראל. באופן מסורתי ולאורך השנים, הדימוי התיירותי של ישראל היה של ארץ הקודש אשר מושכת אליה עולי רגל אדוקים הבאים להתפלל ברחובות ירושלים ולהיוולד מחדש בנהר הירדן. קהל זה חשוב מאוד עבור תעשיית התיירות בישראל, והדבקות של עולי הרגל הוכחה כמשתלמת בעיקר בשנים הקשות של האינתיפאדה השנייה, בה הקהלים הדתיים היו כמעט התיירים היחידים בישראל.
אף על פי כן, הקהל הדתי הינו קהל בגודל מוגבל ואשר במקרים רבים אינו נוטה לבזבז כסף רב. בהתאם לכך, ישראל מנסה לפנות גם לקהלים חילוניים ומתוחכמים המחפשים חוויה תרבותית-היסטורית המשלבת בין ארץ הקודש ובין מלונות בוטיק, מסעדות גורמה ומוזיאונים.
אחד הקשיים בקרב קהלים אלה הוא הדימוי הדתי של ישראל כמקום מסורתי, שמרני והיסטורי, החסר את התענוגות אותם הם מחפשים. במטרה לרכך את הדימוי הדתי של ישראל, יצא באמצע שנות ה-2000 סרטון פרסומות מחתרתי-למחצה אשר מגחך על הסטראוטיפ של ארץ הקודש ומראה כי לישראל יש עוד כמה דברים להציע פרט לאתרים ארכיאולוגיים ונזירות חסודות.
גברברים בספידו, מטקות עם ביקיני
סרטון פרסומת אחר של ישראל, שיצא באותה התקופה ובסמוך לגביע העולם בכדורגל, מנסה גם הוא לרכך את הדימוי השמרני של ישראל, אבל מזווית שונה לגמרי. הפרסומת מציגה קבוצת חברים המשחקת כדורגל בחוף הים, ואת הסחות הדעת השונות בה הם נתקלים. כאן, מוקד המשיכה המינית הוא לא רק נשות ישראל המשחקות מטקות בביקיני, אלא גם גברברים בבגד-ים בגזרת 'ספידו'...
הקמפיינים של לאס וגאס ושל ישראל מראים כיצד משיכה של קהל יעד אחד יכולה להשפיע לרעה על משיכה של קהלי יעד אחרים, וכיצד פרסום נועז ובוטה יכול לסייע ביצירת דימוי חי ורענן. קמפיינים אלה הינם רק הצצה חפוזה אל מאחורי הקלעים של תעשיית התיירות העולמית; יעדי תיירות רבים ברחבי העולם מוכנים לעשות הכל, כולל הכל, בכדי למשוך את תשומת הלב של מבקרים פוטנציאליים ולשכנע אותך שאת החופשה הבאה שלך עליך לבלות כאן.
ערן כתר הוא מומחה לשיווק תיירות ומחבר-שותף של הספר: “Media Strategies for Marketing Places in Crisis”. הכותב מנחה סדנאות בתחומי השיווק והתיירות ומעביר הרצאות וחוגי בית על העולם המצחיק, הבלתי-צפוי והנועז של פרסומות לתיירות .
לפנייה לכתב/ת 
