ח"כ גפני: רוצחים ילדים ורק חרדים יש לכם בראש

לקראת פיזור הכנסת, מתלהטות הרוחות במשכן: ועדת הכנסת התכנסה היום (ב') לדיון סוער במיוחד על מנת לאשר את בקשת הממשלה להאיץ את אישור הצעת החוק לפיזור הכנסת ה-18. ח"כ משה גפני (יהדות התורה) נקרא לסדר שלוש פעמים והוצא מהדיון לא לפני שצעק: "רק חרדים יש לכם בראש. תטפלו בחינוך קודם. תלמדו מאיתנו איך מחנכים. יש אלימות, רוצחים ילדים ואצלכם כל הזמן חוק טל. נמאסתם".

הולכים לבחירות - דיווחים אחרונים ב-ynet:

השרים אישרו והעבירו לכנסת את חוק הבחירות

מופז ויחימוביץ' בקרב על "קומבינת הבחירות"

בני בגין לא עוזב: אתמודד בפריימריז בליכוד  

בתום הדיון אישרה ועדת הכנסת קיצור הליכי חקיקה להצעת חוק פיזור הכנסת. אחרי שההצעה אושרה הבוקר בוועדת השרים לענייני חקיקה, הנושא היה אמור להיות נדון על שולחן הכנסת רק כעבור יומיים, אולם בעקבות "פטור מחובת הנחה" שמאפשר הליך חקיקה מזורז, תועלה הצעת החוק לקריאה ראשונה במליאת הכנסת כבר היום.

גפני תקף את חברי הכנסת על ההתמקדות בגיוס חרדים: "זה הדבר היחיד שיש לכם? אין איראן ואין שום בעיה אחרת? מי שעשה אותו היה ברק ומי שהאריך הייתה קדימה. על מה אתם דנים? אין בעיות במדינה?". כאשר הוצא מהאולם, אמר: "אל תוציאו אותי. אני אצא לבד. אלך לשמור על המדינה".

"אין איראן ואין שום בעיה אחרת?" גפני(צילום: נועם מושקוביץ )

בשעות הבוקר, אישרה ועדת השרים לענייני חקיקה את הצעת החוק לפיזור הכנסת והיא הועברה לוועדת הכנסת. הדיון של ועדת הכנסת נערך בחדר עמוס ובו לקחו חלק חברי כל הסיעות. במהלך הדיון הוזהרו גם חברי כנסת של קדימה.

יו"ר ועדת הכנסת, ח"כ יריב לוין (הליכוד), אמר בפתח הישיבה: "נהנינו מיציבות שלטונית במשך שלוש שנים ונוצר צורך. הבנו שנדרשת חשיבה ביחס לשיטת הממשל שלנו והאופן שבו הדברים מתנהלים על מנת לייצר יציבות. אין מנוס מהמהלך שאנו מביאים כאן היום. זה נועד כדי למנוע מחזות שראינו בכנסות קודמות". ח״כ ישראל אייכלר (יהדות התורה) אמר בהומור בעקבות ועידת הליכוד אמש: "אפשר לקיים הצבעה חשאית אם רוצים בחירות בכלל".

חברי סיעת קדימה ביקשו לדחות את פיזור הכנסת בעוד מספר ימים, לאחר השלמת חקיקה של חלופה לחוק טל. יו"ר הקואליציה, ח"כ זאב אלקין מהליכוד הקניט את קדימה: "עוד לא ראיתי מפלגת אופוזיציה הגדולה ביותר בכנסת שלא רוצה ללכת לבחירות. בדרך כלל לקואליציה ולאופוזיציה יש אינטרס משותף לבחירות". בתגובה תקפו חברי קדימה שלמה מולה, יואל חסון ואריה ביבי ואמרו כי הממשלה מנותקת מהציבור שלה ומודה בכישלונה כשמתפזרת לפני העברת חוק טל. ח״כ ישראל חסון הגדיר את המהלך: "זו חרפה שאין כדוגמתה".  

מוקדם יותר אישרה כאמור ועדת השרים לענייני חקיקה בהצבעה טלפונית ובעל-פה את העברת החוק להקדמת הבחירות ל-4 בספטמבר לכנסת. השר שלום שמחון ממפלגת העצמאות הצביע נגד החוק לפיזור הכנסת. חברתו לסיעה, השרה אורית נוקד ושרי ש"ס נמנעו.

לאחר ההצבעה הטלפונית אמרו בש"ס כי "הייתה אי הבנה בהצבעה בשל המהירות שבה היא התבצעה. העמדה הברורה של ש"ס היא לתמוך בהקדמת הבחירות ובחוק וההימנעות נבנעה בגלל בלבול קל. בכל מקרה, אנחנו תומכים".

"ללכת למערכת בחירות קצרה". נתניהו בישיבת הממשלה, היום(צילום: אמיל סלמן, הארץ)

ראש הממשלה התייחס לנושא בפתח ישיבת הממשלה הבוקר ואמר כי "הייתי שמח מאוד אם היינו יכולים להשלים את הקדנציה עד תומה. נראה לי שהדבר הנכון לעשות הוא ללכת למערכת בחירות קצרה".

נתניהו אמר עוד כי "יש הישגים גדולים מאוד לממשלה בזכות העבודה המשותפת שלנו, החזון שלנו והיציבות הפוליטית שהייתה מרכיב מאוד חשוב להצלחה. אני חושב שזה עשרות שנים לא הייתה ממשלה כל כך יציבה. אבל זה לא סוד שבשנה האחרונה יש חוסר יציבות מסוימת שתמיד מביאה לסחטנות ואלו פוגעים במרכיבים העיקריים של ביטחון, כלכלה וחברה". הוא אמר כי אם הבוחר ייתן לו את קולו, יכונן ממשלה רחבה יציבה ככל האפשר "על מנת לייצר יציבות אל מול האתגרים הגדולים שנעמוד מולם".

חלופות ל"חוק טל"

ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה גם היום - בכפוף לתמיכת הממשלה - להעביר להצבעה בקריאה טרומית בכנסת את הצעות החוק לגיוס, האמורות להחליף את "חוק טל". את ההצעות יזמו סיעת "ישראל ביתנו" וח"כ עינת וילף מסיעת העצמאות. להצעה התנגדו ארבעה שרים - בני בגין, דניאל הרשקוביץ, משולם נהרי ויעקב מרגי. נהרי מש"ס הגיש ערר על ההחלטה ולמעשה "הקפיא" את ההצעות. עתה הממשלה צריכה לדון בהצעות ועדיין לא ברור מתי הן יעלו.

בדברי ההסבר להצעה של סיעת "ישראל ביתנו", שהוגשה על-ידי ח"כ דוד רותם, נכתב כי השירות הצבאי במדינת ישראל והיותו של הצבא צבא העם הוא הכרח קיומי בישראל. בהצעה נכתב כי היא באה למנוע את ההשתמטות משירות למדינה ושהיא יוצרת מצב שבו מי שאינו יכול לשרת בשירות צבאי ישרת שירות אזרחי או לאומי. "הצעת החוק תחול על כלל אזרחי ישראל, יהודים, מוסלמים ונוצרים, וכן תחול על דתיים, חרדים ומי שאינם כאלה", נכתב בהסבר.

בהצעת החוק השנייה שאושרה על-ידי השרים, שהגישה ח"כ וילף נכתב כי מטרת ההצעה היא להשית את חובת השירות הצבאי או האזרחי על כלל אזרחי מדינת ישראל. "מסקנות ועדת טרכטנברג הביאו לידי ביטוי תחושת אי צדק בחברה הישראלית - אי צדק מופנה כלפי אלו אשר אינם שותפים מספיק בנשיאת הנטל, הן בשל השתתפותם המועטה בתעסוקה, והן בשל הימנעותם משירות לכלל ובפרט משירות צבאי'. חוק זה בא לפעול למען חלוקת הנטל הצבאי והאזרחי, באופן שוויוני, בין כל קבוצות האוכלוסייה".

בזמן שבקדימה ובישראל ביתנו מבקשים להשלים את החקיקה לחלופת "חוק טל" עוד לפני פיזור הכנסת, בקואליציה אמרו היום כי אין כוונה לאפשר הצבעה טרומית על הצעות חוק "שירות לכול". בישראל ביתנו בירכו אמנם על אישור שניתן בוועדת השרים על נוסח חוק "שירות לכול", אך באותה נשימה הבהירו כי הסיעה לא תנקוט צעדים דרמטיים כמו הצבעה נגד פיזור הכנסת, כדי להילחם על החוק.

Read this article in English