יותר שאלות מתשובות: הסכם קואליציוני עם חורים

שאול מופז ניסה היום (ג') במסיבת העיתונאים שקיים עם ראש הממשלה להתפאר בהישגים שרשם לכאורה עם הצטרפותו לקואליציה: הבטחות לקדם את שינוי שיטת הממשל והחלת השוויון בנטל השירות. אלא שעיון בהסכם הקואלציוני שעליו חתמה קדימה מול הליכוד מעיד כי מדובר בהסכם בעל מינוחים כלליים בלבד, הסכם שאינו מפרט אופרטיבית כיצד תשונה שיטת הממשל בישראל וכיצד יוחל השוויון בנטל.

• לעיון בהסכם הקואליציוני המלא - לחצו כאן
• פצצת אחדות - הדיווחים האחרונים על הדרמה הפוליטית
  

שוויון בנטל הגיוס

על פי ההסכם הקואליציוני, התחייבו הצדדים לפעול לחקיקת חוק אשר יסדיר חלוקה שוויונית והוגנת של נטל השירות בצה"ל בין חלקי האוכלוסייה השונים בישראל. על פי ההסכם, החוק יחוקק עד סוף חודש יולי השנה, בהתאם לפסיקת בית המשפט העליון שפסל את חוק טל. פסיקת בג"ץ והצורך למצוא תחליף לחוק טל שיקדם את גיוס החרדים הוזכרו בשבועות האחרונים כגורמים העיקריים להליכה לבחירות - שנמנעה בסופו של דבר הלילה.

לפי ההסכם מהלילה ייקבעו יעדים ברורים לגיוס בתהליך גדל לאורך השנים, וצוות בראשות קדימה ינסח את הצעת החוק. אלא שההסכם אינו נותן מענה לשאלות הבאות:

• כיצד בדיוק יחולק נטל השירות על פי ההסדר החדש?
• מהו המודל האלטרנטיבי המוצע לחוק טל?
• כיצד יפעל הצוות בראשות קדימה וכיצד תתקבל ההחלטה על נוסח הצעת החוק?
• האם ההסדר המוצע הוא על דעת הסיעות החרדיות החברות בממשלה?
• כיצד תצליח קדימה להעביר חוק אפקטיבי להחלת חובת השירות על כולם, כשבקואליציה ממשיכות לשבת הסיעות החרדיות?
  

שינוי שיטת הממשל

באשר לשינוי שיטת הממשל בישראל נקבע כי הצדדים מתחייבים לפעול לשינוי מהותי של השיטה הקיימת, "ולכונן שיטת ממשל אשר תגביר את היציבות השלטונית והמשילות, ובין היתר תאפשר לראש הממשלה למלא את ימיו על פי פסיקת הבוחר, ליצור רצף שלטוני, יכולת תכנון לטווח ארוך והגנה על טובת הכלל".

בעבר קראו בקדימה לשנות את שיטת הממשל ולהעלות את אחוז החסימה, כדי להפחית את משקלן של מפלגות קטנות ולא לאפשר להן "לסחוט" את מנהיגי הקואליציה על-ידי איומים לפרוש ממנה ולמוטט אותה אם דרישותיהן לא ייענו.

(צילום: גיל יוחנן, EPA, AP, אוהד צויגנברג, ירון ברנר, AFP, אלכס קולמויסקי )

על פי ההסכם שהושג הלילה, הצדדים יפעלו להשלמת החקיקה בנוגע לשיטת הממשל החדשה עד סוף שנת 2012, והבחירות לכנסת ה-19 יתקיימו על פי השיטה החדשה. גם את הצעת החוק הזו ינסח צוות בראשות קדימה. אלא שמההסכם עולות השאלות הבאות, שנותרות לפי שעה ללא מענה:

• מדוע לא נקבעו והוצגו העקרונות הספציפיים לשינוי שיטת הממשל?
• האם מספר שרי הממשלה יוגבל?
• האם אחוז החסימה יועלה, ולכמה?
• האם ראש המפלגה הגדולה יקבל אוטומטית את הזכות להרכיב ממשלה?
• האם ישולב מרכיב של בחירות אזוריות בתוך הבחירות הנהוגות כיום?
  

כמה תיקי ממשלה ילכו לקדימה ועל חשבון מי?

עוד קובע ההסכם כי קדימה תצטרף כחברה מלאה ושוות זכויות בקואליציה, "ותקבל ייצוג הולם בממשלה בהתאם להוראות הסכם זה". גם כאן עולות שאלות שלא ניתן להן מענה ברור בהסכם:

• האם הרכב השרים אמור להשתנות על פי מפתח קואליציוני (כיום מטעם סיעת העצמאות, בת חמישה חברי כנסת, מכהנים ארבעה שרים, ואילו בקדימה - בת 28 מנדטים - מכהן שר אחד)?
• האם ימונו עוד שרים מטעמה של קדימה, ואם כן - האם במקום שרים שיצטרכו לוותר על משרתם או בנוסף להם?
  

העוגה הגדולה של נתניהו

התהליך המדיני

ההסכם קובע גם כי הממשלה תפעל לחידושו של התהליך המדיני עם הרשות הפלסטינית. אולם עולות שאלות בדבר הערבויות שקיבל מופז לכך:

האם יפעל נתניהו לחידוש התהליך המדיני?

• האם הוצג למופז (והאם הוא בכלל דרש) מתווה כלשהו לחידוש המשא ומתן?
• כיצד ישתלב חידוש אפשרי של המו"מ עם עמדות הפלג הימני בליכוד?
• מה עמדת השר ליברמן בהקשר זה?
  

מדיניות פנים

עוד נקבע בהסכם כי "הממשלה תפעל להגברת הביטחון האישי של אזרחי המדינה ולהגדלת כוחה של המשטרה". גם כאן לא ברור:

• האם דרש מופז לאשר את הגדלת התקציב של משטרת ישראל?
• האם סוכם כי יתווספו שוטרים למשטרת ישראל, ואם כן - כמה?
  

באשר ל"מדיניות חברתית ותקציבי רווחה", נכתב בהסכם כי "הממשלה תפעל לקידום חלוקה שוויונית יותר של משאבי המדינה, ליצירת רשת ביטחון כלכלית וחברתית לשכבות החלשות ולמעמד הביניים, להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות במשק הישראלי, להגברת האכיפה של דיני העבודה ולהקטנת הפערים החברתיים". מה שלא ברור הוא:

• באיזה אופן שונה יחולקו משאבי המדינה?
• כיצד תיווצר "רשת ביטחון כלכלית וחברתית"?
• כיצד תוגבר התחרות במשק?
  

עוד קובע ההסכם כי "הממשלה תפעל לגיבושו של תקציב חירום לאומי, במאמץ לחזק את השכבות החלשות ואת מעמד

הביניים. הסיעות יפעלו לצמצום החקיקה הפרטית בכנסת ולחיזוק המשמעת התקציבית". כאן עולות התהיות:

• מה יהיה גודלו של תקציב החירום הלאומי?
• מי ייהנה מתקציב זה וכיצד?
• האם האוצר יוכל לעמוד בגיבוש תקציב זה?
• האם תוגבל החקיקה הפרטית בכנסת, ואם כן, באיזה אופן?